במשך שנים רבות נחשבה סין לבית החרושת של העולם. גם כיום, כמחצית מהתוצרת העולמית מיוצרת בסין ובמדינות השכנות לה. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרים היטב סימניו של שינוי מגמה, כאשר הממשל הסיני שם לו למטרה להפוך את המדינה למעצמה טכנולוגית מפותחת, תוך הפחתת היקפי התיעוש והייצור. קובעי המדיניות בסין הבינו שעל מנת לממש מטרה זו עליהם לקדם סטנדרטים מערביים בתחום הקניין הרוחני, והם עושים זאת בנחישות וביעילות, כפי שרק סין יודעת לעשות.
חרף ריבוי הזיופים והחיקויים של מיטב המותגים וסימני המסחר שמקורם בסין, חברות מערביות נמנעו במשך שנים רבות מלתבוע יצרנים סיניים בגין הפרות קניין רוחני. הסיבות העיקריות לכך היו היעדר מנגנוני אכיפה יעילים, היסטוריה של הטיית משפט לטובת עסקים מקומיים (Local Protectionism) ופסיקת פיצויים כספיים בסכומים נמוכים באופן שאינו משקף את הנזק שנגרם לחברה המערבית, וממילא אינו מרתיע את המפר המקומי. ואכן, בסקר שנערך בשנת 2017 על ידי לשכת המסחר האמריקאית עלה, כי כ- 50% מהיצרנים הטילו ספק בכך שחוקים להגנת קניין רוחני יאכפו כראוי בסין.
עם זאת, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש בתחום זה. אחת המטרות אותן הציבה לעצמה ממשלת סין, במסגרת תכנית החומש ה-13 לשנים 2020-2016, הייתה הגברת ההגנה על הקניין הרוחני. כך, בשנת 2017 לבדה הוקמו 15 טריבונלים ייעודיים הפרושים ברחבי סין שתפקידם לעסוק באופן ממוקד בניהול תיקים בתחום הקניין הרוחני (תוך עלייה של כ-20% בכמות התיקים בהשוואה לשנה החולפת). המטרה המוצהרת של מהלך זה הינה יצירת מומחיות בקרב השופטים המכהנים בהגנה על זכויות קניין רוחני, והגברת ההגנה באופן משמעותי על ידי יצירתה של אחידות משפטית בטריטוריות השונות. זאת, תוך נטרול נטיית בתי המשפט המקומיים להעדיף עסקים מקומיים על חשבון זכויות הקניין הרוחני של קורבנות ההפרה.
שינויים אלה מאומצים במקביל להחרפה משמעותית בענישה המוטלת בגין הפרת זכויות קניין רוחני. בימים אלה דנה ממשלת סין באישור התיקון הרביעי לחוק הפטנטים אשר צפוי, בין היתר, להעלות את סכום הפיצוי המירבי בגין הפרת פטנט מכוונת מ-1 מיליון יואן (560,000 ש"ח) כיום, ל-5 מיליון יואן (כ- 3 מיליון ש"ח). במקביל, צפויה החרפת הענישה (בדמות הטלת פיצויים מוגדלים) בקשר עם הפרות חוזרות ונשנות וכן אכיפה עיקשת נגד גורמים המסייעים למפר או המעורבים במעשי ההפרה. עוד טרם אישורו של החוק, מצביעים מחקרים אמפיריים על כך שסכומי הפיצויים המושתים על מפרי פטנטים בסין עלו משמעותית בשנים האחרונות.כך לדוגמא, סך סכומי הפיצויים שנפסקו בגין הפרת פטנט על ידי בית המשפט לקניין רוחני בבייג'ינג כמעט ושולשו בין שנת 2015 (250,000 ש"ח) לשנת 2016 (650,000 ש"ח), ונראה כי מגמה זו נשמרת גם בשנים 2018-2017.
אם כן, בשוק הסיני ניכרים היטב סימניו של שינוי בכל הקשור להגנה על זכויות הקניין רוחני של יוצרים וממציאים, והגנה זו אינה פוסחת על גורמים זרים הפועלים בסין. באופן ספציפי, הגנת הפטנטים קרמה בעת האחרונה עור וגידים, ולכן מומלץ יותר מתמיד לרשום פטנט בסין, אף טרם השקתה של פעילות ממשית במדינה. רישום פטנט כאמור מהווה למעשה הסכם בין הממציא ובין הרשויות בסין, באמצעותו מקנה סין לבעלי הפטנט זכות שימוש בלעדית (מונופול) לשימוש בהמצאתו, תוך הגנת הזכות מפני מפרים פוטנציאליים. אולם, לצד הרחבת ההגנה, גורם המבקש סעד לשם הגנה על זכויות הקניין הרוחני יתקל במבוך בירוקרטי מורכב המחייב לא רק קבלת צו משפטי בדבר ההגנה הראויה, כי אם אכיפתו באמצעותן של סוכנויות, מינהלות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אשר הוקמו בשנים האחרונות לצורך כך. עם זאת, זו דרכה של ממשלת סין לסמן לעולם כי היא נחושה לחולל מהפכה של ממש בתחום זה.
לסיכום, בדומה לתחומים אחרים, הנמר הסיני שועט קדימה גם בתחום האכיפה של חוקי הקניין הרוחני, וסין הולכת וסוגרת במהרה את הפער מול המערב. זוהי כמובן מגמה מבורכת אשר צפויה לעודד גורמים זרים בכלל, וישראליים בפרט, להיפתח בפני השוק הסיני, לחולל שיתופי פעולה וליצור הזדמנויות עסקיות אשר לא היו זמינות בעבר בהיעדר מערכת הגנות ראויה. עם זאת, לצד הזדמנויות מרחיקות לכת אלו ניצבים אתגרים וסיכונים הדורשים מומחיות והבנה מקיפה של עולם המשפט הסיני המשתנה.
נשמח לעמוד לרשותכם בהתמודדות עם אתגרים אלו.
