שלום  

בשנים האחרונות ''השד הדמוגרפי'' של הפריון הערבי בארץ חלף במידה רבה. אך בד בבד התעורר חשש דמוגרפי נוסף, על פיו גידול אוכלוסית הארץ והזדקנותה מאיימים על המשך התפתחותה הכלכלית. במקחר המתפרסם החודש, יעקב פייטלסון יצא לבדוק את תוקפה של הנחת היסוד הזאת.

התקופה שבין חגי תשרי לחנוכה אולי דלה בלוח השנה העברי אך אצלנו היא דוקא מסמנת את היציאה לדרך עם התוכניות השנתיות שלנו. אחלו לנו בהצלחה!
 
___________11
''אכלוס יתר קיצוני''. בשנים האחרונות נטען טוען כי "אם לא נבלום את הילודה, נחיה בקרוב במדינה שתקרוס תחת עומס תושביה ולא תוכל לספק להם שירותים, תשתיות, אוויר נקי ומרחב מחיה חיוני... הגענו לגודל האוכלוסייה הרצוי, מילאנו את הארץ, עכשיו אפשר להגביל את הילודה ולדבר על איכות חיים ועל איזו מדינה אנחנו באמת רוצים להיות".

משמאל, ראיון עם עורך המחקר יעקב פייטלסון.
אין ספק כי יש גבול לגודלה של אוכלוסייה זו או אחרת בסביבה אקולוגית קונקרטית. עם זאת, גודל האוכלוסייה המקסימלי נקבע לא רק על ידי גודל שטח בית הגידול של האוכלוסייה אלא גם על ידי המשאבים שבו. לכן, תהיה זו טעות לקפוץ למסקנה כלשהי בהתבסס רק על צפיפות האוכלוסין בישראל, מבלי לקחת בחשבון שינויים טכנולוגיים, כלכליים ותרבותיים, והכי חשוב – מבלי להתייחס למגמות ארוכות טווח.
במסמך זה נציג ניתוח של ההתפתחות הדמוגרפית והכלכלית בישראל בהשוואה למדינות מפותחות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה הרבה יותר. נראה שהצמיחה המתמשכת בגודל של האוכלוסייה, וכתוצאה מכך, עלייה בצפיפות האוכלוסין, הביאו לפריחתה המתמשכת של כלכלת המדינות הללו ולשגשוגה של אוכלוסייתן.
___________11
נבחנים גם הירידה בגידול השנתי של האוכלוסייה ואף הקיטון בגודלה, ותפקידן בהמשך ההתפתח הכלכלית של מדינות מפותחות, ובעצם השפעתן על קצב התפתחותן הכלכלית ואף לירידה בגודל התוצר הלאומי שלהם.

סקירה זו מאפשרת להבין טוב יותר מה הם הגורמים המשפיעים על ההתפתחות הדמוגרפית של האוכלוסייה, ואיך, מצדה, תשפיע התפתחות זאת על התהליכים הכלכליים המתרחשים במדינה.

זכויות אדם כחולבן

___________11
יצאנו לדרך! אחרי כמה חודשי הכנה, המיזמם שלנו במזרח ירושלים התחיל החודש. במסגרת המינהל הקהילתי בשכונת צור באהר, הסטודנטים שלנו יובילו שלשה פרויקטים. ראשון מהם ובקשר לתכנית המעברים שממשיכה גם השנה: הנגשת מידע על שירותים עירוניים וממשלתיים, תרגום ולווי פרטני. בנוסף, נתעסק בלימוד השפה העברית, ובתכניות קהילתיות. אנו מאמינים שפיתוח האזור הוא גורם מרכזי בגישור הפערים שמעכבים את השתלבות מזרח העיר למדינה.
___________11
ואם במזרח ירושלים עסקינן, פרשת חטיפת תושב העיר על ידי הרשות גם הגיעה לפתחנו. לפני כחודש, עיסאם עקל נחשד בפשע החמור של מכירת נכס ליהודים (עליו עלול לקבל עונש מוות) וזומן לחקירה ברמאללה, ממנה לא שב. בעקבות היעלמותו וההסתה הפרועה נגד משפחתו ונגד חשודים נוספים ברשת, נערך דיון מיוחד בועדת הפנים של הכנסת. בו הדגשנו את המציאות האפלה שבמרתפי הרשות הפלשתינית, והמשמעות האנושית של החזקת אותו תושב בתנאים כאלה.

המכון בתקשורת

___________11
  • וואלה על הדיון המיוחד של ועדת הפנים בגורלו של התושב החטוף ודברי נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן'.
  • מירי שלם ניתחה את תוצאות הבחירות לרשות עיריית בית שמש ונצחונה ההסטורי של עליזה בלוך ב'קפה גיברלטר' של כאן.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
 
  • יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, מזהיר: בחירות האמצע בארצות הברית מזכירות לנו שלא לעולם חוסן. עידן טראמפ הוא הזדמנו חד פעמית לישראל לקדם את האנטרס הדיפולמטי שלה. (ידיעות אחרונות).
  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, משחזרת את הקמפיין הארוך לחזרת הראש עיר ציוני לבית שמש (מקור ראשון).
  • ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, קורא ליהודי ארצות הברית לעלות ארצה (הארץ).
  • נוה דרומי, מנהלת 'זכויות אדם כחולבן', מתארת את הסכסוכים הפנימיים של אנטלקואלי השמאל בעידן טראמפ (הארץ).
 
sep