לקוחות נכבדים,
ביום 20.12.2018 ייכנסו לתוקפן תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - תכנון ובניה), התשע"ח-2018, אשר תאפשרנה הטלת קנסות מינהליים על עבירות תכנון ובניה, בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.
תקנות אלה הן המשך ישיר של תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אשר מטרתו לחזק ולהגביר את האכיפה בתחומי התכנון והבניה. בדומה לתכליתו של תיקון 116, גם התקנות האמורות נועדו להקנות לגורמי האכיפה אמצעי יעיל, בדמות קנסות בסכומים משמעותיים, אותם ניתן יהיה להטיל בגין עבירות תכנון ובניה שונות, החל מבניה ללא היתר וכלה בהפרה של צווים מינהליים, והכל - ללא צורך לנקוט נגד המפר הליך משפטי כלשהו.
בהתאם לתקנות, תנאי מוקדם להטלת הקנס ביחס לחלק מהעבירות יהיה מתן התראה מוקדמת, בה תינתן לגורם הנקנס אפשרות לתקן את ההפרה תוך 30 ימים, אולם חובת מתן התראה לא תחול במקרים בהם כבר התקיימו בעניינו של הנקנס הליכים מינהליים או משפטיים בנוגע להפרה בגינה הוטל הקנס.
להלן פירוט תמציתי של העבירות המנויות בתקנות ושל הקנסות שניתן להטיל בגינן:
1. בניה ללא היתר בניה או בניגוד לתנאיו של היתר כאמור - הקנס לאדם פרטי יכול לנוע בין 10,000 ₪ ל-300,000 ₪ והקנס לתאגיד יכול לנוע בין 20,000 ₪ ל-600,000 ₪ (כתלות בהיקף הבניה הבלתי חוקית ובייעוד המקרקעין);
2. שימוש אסור כהגדרתו בסעיף 203 לחוק התכנון והבניה – הקנס לאדם פרטי יהיה בין 5,000-300,000 ₪, והקנס לתאגיד יהיה בין 10,000-600,000 ₪ (כתלות בהיקף השימוש האסור, באופי השימוש האסור ובייעוד המקרקעין בהם הוא מבוצע). כמו כן, ניתן יהיה להטיל תוספת קנס בסך של 375 עד 1,400 ₪ ליום במקרים של עבירה נמשכת.
3. הפרת צו מינהלי להפסקת עבודה או שימוש – הקנס לאדם פרטי יהיה 50,000 ₪, ולתאגיד 100,000 ₪.
ראוי להזכיר, כי בהתאם לחוק התכנון והבניה, בעת ביצוע עבירה של בניה ללא היתר או בניגוד לתנאיו, וכן בעת ביצוע עבירה של שימוש אסור כהגדרתו בסעיף 203 לחוק התכנון והבניה, מעגל האחראים לעבירה כולל, בנוסף לגורם שביצע את העבירה בפועל, גם את בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש או את מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר כאמור; את בעל המקרקעין; את בעל השליטה במקרקעין ואת מי שמחזיק בהם בפועל; וכן - בעבירות שעניינן בניה ללא היתר או בניגוד לתנאיו - גם את האדריכל, המהנדס או ההנדסאי שאחראי לתכנון העבודה או לפיקוח עליה, וכן את הקבלן הראשי האמון על העבודה.
עוד ראוי לזכור כי הטלת קנס מינהלי כאמור אינה סוף פסוק. ראשית, בהתאם לסעיף 8 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, אדם או תאגיד שהוטל עליו קנס כאמור לעיל זכאי לבקש לעמוד לדין בנוגע לעבירה שבגינה הוטל הקנס, ובמקרה כאמור יהא על התובע להגיש נגד הנקנס כתב אישום בגין העבירה ושאלת אחריותו של הגורם הנקנס לביצוע העבירה, כמו גם העונש בגינה, יוכרעו בידי בית המשפט. שנית, סעיף 8א לחוק העבירות המינהליות מאפשר לאדם או תאגיד שהוטל עליו קנס כאמור לבקש מאת תובע שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך לבטל את הקנס במקרים בהם הגורם הנקנס לא עבר כל עבירה, במקרים בהם העבירה בוצעה בידי גורם אחר או במקרים בהם נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות ביטול הקנס שהוטל.
בשים לב לסכומי הקנסות הקבועים בתקנות, אנו ממליצים ללקוחותינו לוודא מראש כי פעילותם אינה כרוכה בהפרה של דיני התכנון והבניה; במקרים בהם קיים צורך להסדיר בניה בלתי חוקית או שימוש בלתי חוקי, אנו ממליצים לעשות כן בדחיפות באמצעות הגשת בקשות או תכניות מתאימות למוסדות הרישוי והתכנון; בכל מקרה שבו יוטל קנס מכח התקנות החדשות, אנו מציעים לבחון את האפשרות לפעול בהתאם לאחת החלופות הקיימות בדין על מנת לנסות ולהביא לביטול הקנס או להפחתתו.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה הקשורה בנושא זה.
***
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין והקוראים מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו,
בטלפון 03-5670700.
