ביום 1.1.2019 התקבל בכנסת תיקון 21 לחוק ההגבלים העסקיים, אשר מעתה ייקרא "חוק התחרות הכלכלית". בהתאם, שמה של רשות ההגבלים העסקיים ישונה ל"רשות התחרות" והעומדת בראשה תיקרא "הממונה על התחרות".
תיקון 21 לחוק מציג מספר שינויים משמעותיים בעלי השלכה ישירה על המגזר העסקי.
להלן נסקור את המרכזיים שבהם.
הרחבת הגדרת "בעל מונופולין" שבחוק, כך שתחול גם על מי שמחזיק "כוח שוק משמעותי"
עובר לתיקון, בעל מונופולין הוגדר כמי שמחזיק בנתח שוק הגבוה מ-50% באספקה או ברכישה של נכסים או שירותים בשוק מסוים. כעת, בעל מונופולין יוגדר גם כמי שמחזיק ב"כוח שוק משמעותי", גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%.
על פי התבטאות של הממונה על הגבלים עסקיים בדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה בכנסת, ייתכן שגופים יחזיקו בכוח שוק משמעותי גם באופן נקודתי וזמני בלבד (למשל גוף המחזיק בכוח שוק משמעותי בתקופת החגים בלבד, בדומה לחברות המשווקות חבילות נסיעות ליעדים נבחרים).
לדברי הממונה, הרשות עתידה לפרסם גילוי דעת ביחס לאופן בו יש לבחון קיומו של כוח שוק משמעותי, ולדבריה, לא יינקטו צעדי אכיפה בהקשר זה עד לפרסום גילוי הדעת בנושא.
מוצע לתאגידים, ובפרט כאלה הפועלים בשווקים אוליגופוליים (גם אם נתח השוק שבידם נמוך מ-50%) להיערך לעידן החדש, בו הם עשויים להיות כפופים לחובות המוטלות על בעל מונופולין, ובהתאם חשופים לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית (לרבות בדרך של תובענות ייצוגיות בעילה של ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה).
רף מחזור המכירות המצרפי של חברות מתמזגות אשר מקים חובת הגשת הודעות מיזוג, יעלה ויעמוד כעת על 360 מיליון ש"ח
חוק ההגבלים העסקיים קובע שלוש חלופות, אשר בהתקיים אחת מהן (או יותר), על צדדים למיזוג להביא את המיזוג לאישור רשות ההגבלים העסקיים. אחת החלופות מבוססת על מחזורי המכירות של הצדדים. בהתאם לתיקון לחוק, חובת הדיווח על מיזוג תקום כאשר מחזור המכירות המצרפי של החברות המתמזגות בשנה שקדמה למיזוג עולה על 360 מיליון ש"ח, בניגוד לרף שהיה נהוג עד כה ועמד על 150 מיליון ש"ח. יש לציין, כי התנאי המשלים, שעניינו מחזור מכירות מינימלי בישראל העומד על 10 מיליון ש"ח לכל אחת מהן, נותר בעינו.
שינוי משמעותי נוסף בהקשר זה, הוא כי ניתנה בידי הרשות הסמכות להארכת פרק הזמן הקבוע בחוק לבדיקת מיזוגים (אשר כיום עומד על 30 ימים), בפרקי זמן קצובים, עד לפרק זמן כולל העומד על 150 ימים, וזאת מבלי להידרש להסכמת הצדדים לכך.
עוד בהקשר זה, הושוותה תקופת הבדיקה על ידי הרשות של הסדרים כובלים לתקופת הבדיקה של מיזוגים, כך שגם היא תיארך 30 ימים (עם אופציית הארכה של 120 ימים נוספים), במקום התקופה הקבועה כיום של 90 ימים. בנוסף, בוטלה הקפאת הזמנים בעת דרישת נתונים מאת הרשות שהייתה קיימת עד כה, אשר האריכה לעיתים את הליך הטיפול בבקשות.
רף העיצומים הכספיים שבסמכות הרשות להטיל על תאגיד עלה ל-100 מיליון ש"ח
עובר לתיקון, תקרת העיצומים המנהליים שניתן להטיל על תאגיד עמדה על 8% ממחזור המכירות של התאגיד עד לרף של 24.5 מיליון ש"ח. כעת, תקרת העיצומים שבסמכות הרשות להטיל על תאגיד בגין הפרה הוכפלה פי ארבעה, ועומדת כאמור על 100 מיליון ש"ח.
תקרת העיצומים שניתן להטיל על אדם פרטי לא השתנתה ועומדת על מיליון ש"ח.
שינויים באחריות הפלילית – החמרת הענישה בגין הסדר כובל ושינוי אחריות מנהלים
בהיבט הפלילי - הוחמרה הענישה בגין עבירת הסדר כובל, כך שהעונש המקסימלי בגינה יעמוד על חמש שנות מאסר (וזאת אף מבלי שנעברה בנסיבות מחמירות). מעבר להחמרת הענישה בהקשר זה, התיקון הוא בעל השלכות נוספות כגון הארכת תקופת ההתיישנות ומתן אפשרות לרשות לבצע האזנות סתר בהליכי חקירה בגין חשד לעבירת הסדר כובל (בכפוף לאישור מבית המשפט).
בנוסף, חלה הרחבה בהגדרת "נושא משרה" והטלת חובת פיקוח רחבה על נושאי משרה בתאגיד. עם זאת, נדחה הניסיון להרחיב את עבירת נושאי המשרה גם על דירקטורים בחברה.
התיקון לחוק מבטל את האחריות השילוחית המוטלת על נושא משרה בתאגיד מפר, ומטיל עליו חובה רחבה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. בגין הפרה של חובת הפיקוח, יוטל על נושא המשרה עונש מאסר מקסימאלי העומד על שנה אחת, והקנס הקבוע ליחיד בשל העבירה העיקרית שנעברה על-ידי התאגיד או מי מעובדיו.
לגבי סטנדרט ההתנהגות שדורש "כל שניתן לעשות" מנושא המשרה – מדובר בסוגיה פרשנית, אשר בתי המשפט אשר נדרשו לפרשנות זו בעבר, פירשו זאת כ"חלוקת משאבים סבירה והגיונית". מדיוני ועדת הכלכלה עולה כי מטרת התיקון היא להקל על נושאי המשרה ולא להחמיר עימם.
בנוסף, הגדרת "נושא משרה" שונתה, וכעת חלה גם על "פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".
התיקון לחוק, יחד עם תיקונים נוספים שנעשו בדיני ההגבלים העסקיים בתקופה האחרונה, מחוללים שינויים משמעותיים בפעילות העסקית השוטפת של חברות ועלולים לחשוף חברות ונושאי משרה לסיכונים חדשים. וכך, אף שמטרת מכלול התיקונים היא להפחית את הנטל הרגולטורי המוטל על המגזר העסקי מבחינת דיני ההגבלים העסקיים; הרי, שבפועל התיקונים הללו מטילים עליו חובת זהירות ובקרה עצמית גבוהה, ומחייבים למידה של הדין והיערכות מתאימה ברמה המסחרית.
***
למידע נוסף וייעוץ פרטני בנושא ניתן לפנות לעו"ד חגי דורון, שותף, ראש תחום הגבלים עסקיים ותחרות, ועו"ד גיתית לוין גרינברג, שותפה, משרד ש. הורוביץ ושות', במספר טלפון: 03-5670614, או בדואר אלקטרוני:
hagaid@s-horowitz.com ;gititl@s-horowitz.com
