שלום  

אחרי החגים הגיע וצוות המכון כבר פותח בפעילויות השונות לתשע''ט. מחקר ראשון השנה בודק מה הקשר בין זכויות לחובות אזרחיות במדינות דמוקרטיות. האם התחמקות ממילוי חובות יכולה להצדיק גריעת זכויות מסוימות?

כמה נקודות הצבעה נדרשות לקיום בחירות תקניות בעיר? מה עשינו לאורך תשע''ח? כל זה ועוד בהמשך המידעון!
 
___________11

נוהגים להבחין בין זכויות אדם - זכויות יסוד הנובעות מעצם היותנו בני אדם - ובין זכויות שבני קהילה מסוימת בוחרים לחלק לעצמם. לשאול למי מגיע אותו סוג שני של זכויות זה לשאול מי שייך לקהילה? כל מי שנולד בה - או שמא רק מי שנושא בנטל המשותף, או לפחות לא פוגע בקהילה הנ''ל? מה לגבי מצטרפים חדשים?
מאחורי שאלות אלו תפיסות חברתיות שונות. אבל מעבר, האם אפשר ליישב תפיסות לכאורה שמרניות יותר עם עקרונות ליברליים? כדי לענות לשאלה, בחנו את הנהוג ב15 המדינות הדמוקרטיות החופשיות ביותר בעולם על פי מדד ה-Freedom House. 
התמקדנו בשלוש סוגיות רלוונטיות למדינת ישראל: דרישה להצהרת נאמנות כתנאי להתאזרחות, הגבלת זכות ההצבעה של אסירים, והחלת חובת שירות צבאי או לאומי בקרב אוכלוסיות מיוחדות. בשלשת המקרים עולה שמדינות ליברליות נוהגות להגן על עצמן מפני פרטים מבפנים ומחוץ שעלולים לערער את התנהלותן.
___________11
  • שני שליש מן המדינות הנבחנות תולות את ההתאזרחות בהצהרת נאמנות כזו או אחרת.
  • 8 מתוך 15 המדינות מגבילות באופן פחות או יותר דרסטי את זכות ההצבעה של אסירים.
  • כל המדינות המקיימות שירות צבאי חובה מעניקות פטורים על בסיס מצפון, דת או אידאולוגיה, אך רק אחת אינה מחייבת שירות אזרחי חלופי. ובכל המקרים השתמטות נענשת .
הממצאים הנ''ל מאששים את הלגיטימיות של התליית זכויות בחובות במסגרת הדמוקרטית-ליברלית. יתר על כן, השוואה בין אותן מדינות לנהוג בישראל מלמדת שהיא עומדת במקום ממוצע בסוגית האיזון בין הבטחת אינטרסים לאומיים לשמירה על חירויות הפרט.

זכויות אדם כחולבן

___________11
הבחירות המוניציפליות הקרבות יהיו מדד לתהליך ההשתלבות שעובר על חלקים  גדולים של האוכלוסיה המזרח ירושלמית. לראשונה מאז 1967 יתמודד למועצת העיר מועמד ערבי, רמדאן דבש, שהצליח להתגבר על לחצים ואיומים בדלניים מכוון הרשות הפלשתינית.

לאור זאת, הופתענו לגלות לפני כחודש וחצי את רשימת מוקדי ההצבעה שפרסם משרד הפנים. כלל קלפיות השכונות הערביות רוכזו ל6 מוקדים בלבד - 3 בבית צפאפא ו3 לכל שאר השכונות.
מיד פנינו לבכירים במשרד בהסבר שפריסה כה דלה היא פגיעה ברמה הדמוקרטית והלאומית. היא למעשה מונעת מאלפי תושבים יכולת פיזית להגיע לקלפי לממש את זכות ההצבעה שלהם. מעבר, בהקשר המזרח ירושלמי, מדובר במתן נצחון אוטומטי לרדיקלים הפועלים לניתוק האוכלוסיה מכל קשר  עם המדינה היהודית. סוף סוף, ויתור מראש על קיום סדרי ממשל בסיסיים בבירה ישראל היא פגיעה עצמית קשה בריבונותנו שם.

במהלך חג הסוכות התבשרנו על החלטת שר הפנים להגדיל את מספר המוקדים ל21, בפריסה לכל רחבי מזרח העיר. מדובר במספר קטן לעומת השכונות היהודיות אך בד בבד השינוי עונה על הביקורות בשני המישורים.

סיכום שנת פעילות תשע''ח

___________11
תשע''ח בהחלט תיזכר כשנת העברת חוק יסוד 'ישראל מדינת הלאום של העם היהודי', אבל לא בזה מסתכם עשית המכון . מתחום מחקר מדיניות ועד היוזמה החדשה של סיורים גאופוליטיים בירושלים, דרך הרחבת התכניות השונות של 'זכויות אדם כחולבן' - המספרים מראים שהמאמצים משתלמים.

נשאר לייחל שתהה שנת עשיה טובה!

השקת 'תקווה ישראלית'

___________11

שניה לפני החגים הספקנו להתכנס במרכז מורשת בגין בירושלים להשקת ספרם של נשיא המדינה ראובן רבלין ויו''ר המכון יועז הנדל. מבין דוברי הערב: שר החינוך נפתלי בנט והח''כים יאיר לפיד ובני בגין. בעידן של התבצרות שמחנו לכנס אנשים בעלי עמדות מתנגדות, באמונה שמהשיח הציבורי נצא מחוזקים.

מוזמנים לצפות בקטעים נבחרים כאן וכאן.

מאמרים

לקט מאמרים שפרסמו חברי המכון, בהם התייחסויות לשלל סוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי:
 
  • יו"ר המכון, ד"ר יועז הנדל, חושב שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ברמה האסטרטגית בכל הקשור לעתידה הציוני של ירושלים (ידיעות אחרונות).
  • מירי שלם, מנכ"לית המכון, שמחה לראות שגם בשמאל מתחילים להבין שהסכסוך אף פעם לא היה על ההתנחלויות (מקור ראשון).
  • ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון, רואה סמליות רבה בסגירת משרדי אש''ף בוואשינגטון חצי יובל אחרי הסמי אוסלו (הארץ).
 
sep