בפסק דין שניתן לאחרונה (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ) קבע בית המשפט העליון, כי אופן הפרשנות של חוזים עשוי להשתנות בהתאם לסוג החוזה ומאפייני הצדדים לו. עוד נקבע, כי במקרים מסוימים יש לפרש וליישם את החוזה ככתבו וכלשונו, ואין לצקת לתוכו תנאים נוספים הנובעים מפרשנות אובייקטיבית המביאה בחשבון שיקולים כגון חובת תום הלב, ההגינות או סבירות.
בעקבות מכרז שבו זכתה חברת ביבי כבישים, היא חתמה עם רכבת ישראל על חוזה לביצוע עבודות בנייה ותשתית. ביבי כבישים טענה כי מעבר לתמורה החוזית המוסכמת היא זכאית לתשלומים נוספים בגין עבודות נוספות שביצעה לדרישת הרכבת, שינויים ועוד. הרכבת טענה כי עליה לשלם רק את שהוסכם בחוזה במפורש. במילים אחרות, המחלוקת הייתה האם מדובר בחוזה "פתוח" ובלתי שלם, שיש להשלים אותו בהתאם לעקרונות כלליים של תום לב, הגינות וסבירות, או שמדובר בחוזה "סגור", שלם וממצה, אשר יפורש אך ורק על פי לשונו.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי בנסיבות העניין יש להיצמד ללשון החוזה, אך כל אחד מהשופטים נימק את הכרעתו באופן שונה.
השופט א' שטיין קבע כי "לא כל החוזים נולדו שווים" והבחין בין חוזים "סגורים" וממצים, שכל תנאיהם נקבעו בהסכם, לבין חוזי יחס, קרי חוזים "פתוחים" בהם נקבעו קווים כלליים בלבד של ההתקשרות בין הצדדים. השופט שטיין קבע כי בפרשנות של חוזה "סגור" יש להיצמד ללשון החוזה, בעוד שחוזה יחס יפורש גם לאור עקרונות כלליים באופן שעשוי להביא לסטייה מלשון החוזה.
השופט ע' פוגלמן קבע כי מאחר שהחוזה בין ביבי כבישים לבין הרכבת נכרת בעקבות זכייתה של ביבי כבישים במכרז, עקרון השוויון מחייב שלא לסטות מהוראות המכרז, ועל כן יש לתת ללשון החוזה משקל משמעותי בפרשנותו.
השופט ע' גרוסקופף הציע הבחנה המתמקדת במאפייני הצדדים לחוזה, וקבע כי קיימים שלושה סוגי חוזים. הסוג הראשון הוא חוזה "עסקי", שכל הצדדים לו הם מנהלי עסקים מתוחכמים ומיוצגים בעת כריתת החוזה על ידי עורכי דין. בפרשנותם של חוזים אלו יש לתת ללשון החוזה מעמד מכריע. הסוג השני הוא חוזה "פרטי", שכל הצדדים לו הם אנשים מן היישוב שלרוב אינם מיוצגים. חוזה כזה יש לפרש באופן המגשים את רצון הצדדים בעת כריתתו, תוך הכרה בכך ששליטתם של הצדדים בשפה המשפטית מוגבלת, ועל כן ייתכן שלשון החוזה אינה משקפת את רצונם האמיתי. הסוג השלישי הוא חוזה צרכני בין עוסק לבין אדם פרטי, אשר מתקיימים ביניהם פערי כוחות. בשל חוסר השוויון בין הצדדים, בפרשנות של חוזה כזה יש לתת משקל לעקרונות הכלליים של תום לב, הגינות וסבירות.
פסק הדין מציע אפשרויות חדשות וחשובות ביחס לפרשנות חוזים מסוגים שונים. עם זאת, מכיוון ששלושת השופטים נימקו את הכרעתם באופן שונה, לא נקבעו כללים ברורים, ויש לראות כיצד תתפתח הפסיקה בנושא.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעוה"ד רן שפרינצק ותומר ויסמן, מנהלי מחלקת הליטיגציה במשרדנו.
|
|
|
