לקוחות יקרים,
בראשית הדברים, נבקש להביא לתשומת ליבכם, כי שיעור ההעלאה הכללי בארנונה לשנת 2017 עומד על 1.77%.
בימים אלה נשלחים אליכם חשבונות הארנונה השנתיים.
כלקוחות משרדנו, נשמח לייעץ לכם בכל הקשור לבדיקת חשבונות הארנונה השנתיים, על מנת לבחון אפשרויות להפחתתם במסגרת החוק.
נעיר, בהקשר זה, כי פרק הזמן העומד להשיג על חשבונות הארנונה השנתיים מוגבל על פי החוק (90 יום מקבלת חשבון הארנונה).
כמו כן, ברצוננו להביא לידיעתכם עדכון משפטי חשוב בדבר פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן במהלך השנה החולפת בעניין ברמ 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו, אשר דן בסוגית סיווגי נכסים לצרכי ארנונה, וליתר דיוק בסיווג "תעשייה" חלף סיווג שיורי של "משרדים שירותים ומסחר". במסגרת פסק הדין נכללו קביעות חשובות ליישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהויה של פעילות ייצורית-תעשייתית.
תשומת ליבכם כי הסקירה להלן הינה תמציתית וכללית ואין בה כדי להוות חוות דעת משפטית למקרה ספציפי כלשהו. נשמח כמובן, לייעץ ולסייע לכם בכל סוגיה פרטנית התאם לנסיבותיה.
(1) במרכז פסק הדין עמדה השאלה כיצד יש לסווג לצורכי ארנונה נכס שמתקיימת בו פעילות המכונה "פוסט פרודקשן" (גמר הפקה) לקולנוע ולטלוויזיה. האם פעילות זו (שעניינה, בקווים כלליים, הפיכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך) שייכת לסיווג של "תעשיה ומלאכה", או שמא יש לראות בה מתן "שירותים" הנופלת לגדר הסיווג השיורי של "משרדים, שירותים ומסחר". ההבדל בין תעריפי שני סיווגים אלה הוא ניכר.
(2) בית המשפט העליון בעניין ברודקאסט הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע, כי פעילות הפוסט פרודקשיין עומדת במבחני הפסיקה לזיהוי פעילות ייצורית, אשר יפורטו להלן על מנת להמחיש את אופן בחינת סיווג זה על ידי בית המשפט העליון:
- המבחן הראשון, שעניינו "יצירת יש מוחשי", מתמקד בשאלה האם הפעילות בנכס מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש (ובמלים אחרות: "יש אחד מיש אחר"). באותו מקרה, נקבע, כי פעילות הפוסט פרודקשן מביאה לכך שחומר גלם מצולם יהפוך לתוצר קולנועי מוגמר. בית המשפט הדגיש בהקשר זה, כי יש להתאים את מבחן זה למציאות הטכנולוגית בה אנו חיים, בה יכולה להתקיים פעילות "ייצורית" גם באמצעות מחשב.
- המבחן השני, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, דן בשאלה האם המוצר נועד לשימושו של ציבור רחב (וכאשר אלה פני הדברים תגבר הנטייה לראות בפעילות הנבחנת משום "ייצורית") או שמא הוא מיועד ללקוח ספציפי (ואז תיטה הכף לעבר פעילות "שירותית"). בענין זה, נקבע כי מחד, אין ספק שכל סרט נערך לבקשתו של לקוח מסוים ומותאם לבקשותיו ולצרכיו של אותו לקוח. מאידך, יש להביא בחשבון כי בסופו של דבר הסרט מוקרן בקולנוע, בטלוויזיה או במדיום אחר, ומבחינה זו ניתן לראות בו "מוצר מדף" אשר מיועד לציבור בלתי מוגדר.
- המבחן השלישי, שעניינו "ההשבחה הכלכלית", בוחן באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי. בהקשר זה נקבע, כי אין מחלוקת בעניין זה כי התוספות והשינויים שעובר חומר הגלם המצולם במסגרת פוסט פרודקשן מעלים את ערכו בשיעור ניכר.
- המבחן הרביעי, המכונה "מבחן ההנגדה", קובע כי יש לשאול בכל עניין ועניין, האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה ל"פעילות ייצורית" או ל"מתן שירותים"; במקרה דנן , נקבע, מדובר בפעילות ייצורית, שכן פעילות פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. על כן, נקבע כי זהו מאפיין "תעשייתי" ולא שירותי.
(3) על כך מוסיפה השופטת ברק-ארז, כי ביישום המבחנים על ביהמ"ש לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחנים הנ"ל הותוו בפס"ד רעיונות. אחד הביטויים לכך הוא צמצום הפעילות שסווגה באופן מסורתי כפעילות "יצרנית", והחלפתה במתכונת מודרנית מתקדמת. את הדין, נקבע, כי יש לפרש אפוא באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית דהיום.
(4) כבוד השופט רובינשטיין חוזר על עמדת הפסיקה כי יש להעדיף סיווג ספציפי על פני סיווג שיורי, ואף מחדד כי יש "לעשות כל מאמץ שארנונה תשולם על פי סיווג ספציפי ולא שיורי... כשלעצמי סבורני ששיקול זה אינו בעל משקל מועט כל עיקר, כיון שאין לטעמי להלום כי הרשות לא תתאמץ לעשות לסיווג ספציפי הוגן, ותקל על עצמה ועל כיסה בסיווג שיורי ששיעורו גבוה יותר".
בעניין זה נעיר, כי אכן חדשות לבקרים רשויות נוהגות לסווג נכסים לצורכי ארנונה בסיווג שיורי, כגון "משרדים שירותים ומסחר" שבצידו בדרך כלל שיעור גבוה יותר, חלף סיווג הנכס בסיווג ספציפי המתאים יותר לשימוש הנעשה בו. על כן, מוטב איפוא לבחון את סיווג הנכס למול הסיווגים האופציונאליים בצו הארנונה ולמול טיב הפעילות המתבצעת בנכס, ובכך ניתן לחסוך בתשלומי הארנונה השנתיים בשיעורים ניכרים.
כתמיד, נשמח להמשיך לייעץ בנושאים אלו ואחרים.
בברכה,
מחלקת המקרקעין ותכנון ובנייה
הרצוג פוקס נאמן
|
|
|
|
