מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התחייב בפני ראשי התנועות: נגיע להסכמות בלי לשבור את עקרונות הליבה של הקיבוצים. הדברים נאמרו על ידו לפרוטוקול בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול, חמישי, ודנה בסעיף חוק מיסוי הקיבוצים שבטיוטת חוק ההסדרים
|
|
|
|
התקדמות במגעים בין האוצר לתנועות הקיבוציות: בתום שבועיים של מאבק תקשורתי ופוליטי, כנגד החלטת האוצר לקדם בחוק ההסדרים שינוי בשיטת המיסוי הקיבוצי, החלו השבוע הצדדים במגעים למציאת פתרון מוסכם לסוגיית המיסוי. במהלך הדיון בממשלה בחוק ההסדרים אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לפרוטוקול כי האוצר פתח במשא ומתן |
|
| עם התנועות הקיבוציות ואף כי טיוטת החוק אושרה לא השתנתה, הגביה בפועל תתבצע על פי מנגנון שיוסכם עם התנועות הקיבוציות ואנשי המקצוע, באופן שבו לא ייפגעו עקרונות הליבה של הקיבוצים.
בתנועות הקיבוציות הביעו סיפוק מהאמירות לצד תקווה כי הצדדים יצליחו להגיע להבנות שיאפשרו מחד את גביית המיסים על פי החוק תוך שמירה והגנה על השותפות הקיבוצית, אורחות החיים ועקרונות הערבות ההדדית.
במהלך השבוע האחרון פעלו מזכ"לי התנועות, ניר מאיר ואמיתי פורת, יחד עם ח"כ איתן ברושי וח"כים נוספים מהקואליציה, מול האוצר על מנת להגיע להבנות שיאפשרו כניסה למשא ומתן ולעצירה מוחלטת של ההסתה כנגד הקיבוצים באמצעי התקשורת.
בתמונה: מנכ"ל האוצר שי באב"ד, מתוך אתר משרד האוצר |
|
|
|
בתחילת השבוע נפגשו ראשי התנועות הקיבוציות ניר מאיר ואמיתי פורת, ח"כ ברושי, עו"ד דוד ויינשטיין מקיבוץ עלומים ועו"ד צורי לביא עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ושטחו בפניו את השגותיהם לגבי החוק והשפעותיו ההרסניות על אורחות החיים בקיבוצים. בהמשך השבוע נפגשו ראשי התנועות גם עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. בנוסף נפגש מנכ"ל 'ברית-פיקוח' ירון רייכמן וצוות ועדת המיסוי הקיבוצי עם מנכ"ל רשות המסים משה אשר וזאת במטרה לנסות ולהגיע להבנות בנושא המיסוי הקיבוצי.
בפגישות סוכם כי האוצר מקבל את העובדה כי שכר החבר בכל הקיבוצים שייך לקיבוץ ולא לחבר הפרטי, וכן כי אסור לפגוע בערבות ההדדית בקיבוצים. התנועות הקיבוצית מצידן הסכימו לכך שישנו צורך לבצע התאמות בגביית המס, אך הדגישו כי הדבר חייב להיעשות בהסכמה והידברות ולא בכוחנות ובאופן חד צדדי.
מחלוקת נוספת בין הצדדים, נוגעת לסכומים אותם דורשים באוצר, העומדים לטענתם על תוספת גביה של חצי מיליארד שקלים בשנה. בתנועות הקיבוציות טוענים כי הסכומים רחוקים מהמציאות ולא ריאליים ומציעים להיכנס למסלול הידברות על מנת להגיע להסכמות.
מרגע שנודע על כוונת האוצר לקדם שינוי במיסוי הקיבוצי בחוק ההסדרים, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ומזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת איחדו כוחות והוקם מטה מאבק משותף ומתואם. ניר מאיר ואמיתי פורת סיכמו את המהלכים האחרונים ואמרו: "לצערנו בשבועיים האחרונים התנהל מסע הסתה מיותר מטעם משרד האוצר כנגד הקיבוצים. ניסו להפוך אותנו למעלימי מס. מסע ההסתה כלל נתונים שקריים על גובה המס שמשלמים הקיבוצים. אנחנו משלמים 600 מיליון שח בשנה, סכום שהוא לכל הפחות כמו משקלנו באוכלוסייה".
|
|
|
|
לקראת ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול, חמישי, שלחו מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ומזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת מכתב אל שרי הממשלה. מזכ"לי התנועות ביקשו מהשרים לפעול להוצאת פרק מיסוי הקיבוצים מתוך חוק ההסדרים, על מנת שיהיה אפשר לקיים דיון אמיתי ורציני על הנושא.
במכתבם כתבו מזכ"לי התנועות: :"מבחינת הקיבוצים, ההחלטה הזו אינה סוגיה פיסקאלית גרידא. השלכותיה החברתיות מרחיקות לכת הרבה מעבר לסכומים אותם חושב האוצר שיוכל לגבות מאתנו. מהלך זה, אם ייצא לפועל, יביא הלכה למעשה לסופו של הרעיון הקיבוצי, לערבות ההדדית ולשותפות שהיא בבסיס הקיום שלנו".
עוד נכתב, כי "אנחנו שותפים להבנת הצורך לבצע התאמות בשיטת המיסוי בקיבוצים המתחדשים ומוכנים לבצע שינויים נדרשים התואמים את השינויים שעברנו. יחד עם זאת מהלך כל כך מהותי צריך להיעשות בחכמה, בשיקול דעת ובעיקר בהידברות, על מנת לשמור על המאפיינים הייחודיים של הקיבוץ הישראלי ולהימנע מהשלכות מרחיקות לכת על חייו של כל חבר קיבוץ. השינוי המוצע נוגע לשורש קיומנו ואורחות חיינו השיתופיים".
"חשוב אולי להזכיר כי תרומתה של התנועה הקיבוצית לכלכלת ישראל גדולה לאין שיעור משאלת המס הישיר המושת על הקיבוצים" כתבו הצזכ"לים ופירטו לראיה את העובדה כי 270 הקיבוצים הפרושים לרוחבה ולאורכה של ישראל הם היום המעסיק הגדול בפריפריה עם 50,000 מועסקים, אחראים ל-9% מהייצור התעשייתי ו-30% מהייצוא התעשייתי המסורתי של ישראל. בתחום החקלאות אנו מעבדים למעלה מ-2 מליון דונם של שטחים חקלאים, ועשרות קיבוצים קובעים הלכה למעשה את גבולות המדינה. אחוזי הגיוס של בנינו ובנותינו עומדים על 97% ואנחנו משלמים מדי שנה 600 מיליון ₪ מיסים לקופת המדינה".
בסיום מכתבם סיכמו ראשי התנועות: "אנו מבקשים להדגיש - המהלך המוצג בפניכם משמעותו היא אחת. חיסול כל הקיבוצים (שיתופיים ומתחדשים –כאחד) עם כל המשמעות הנובעת מכך. נראה לנו כי מהלך כזה, מן הראוי שיישקל בכל כובד הראש המתבקש". מאוחר יותר כאמור, נפתח ערוץ הידברות עם משרד האוצר שאיפשר הגעה להבנות ראשונות בנוגע לתחילתו של מו"מ בין הצדדים.
|
|
|
|
השבוע פרסמנו בעמוד הפייסבוק שלנו סרטון הסברה עם הנתונים האמיתיים שמאחורי הקיבוצים ותרומתם לכלכלה הישראלית. בניגוד לתמונה שצוירה בחלק מאמצעי התקשורת, אנחנו המעסיק הגדול בפריפריה. אנחנו משלמים 600 מליון שקל מיסים בשנה ומהווים את אחת הקבוצות היצרניות והתורמות ביותר במדינה.
אנחנו לא רוצים טובותו לא מבקשים הטבות. אנחנו רוצים להמשיך ולתרום כפי שעשינו תמיד אך עומדים על זכותנו להישאר קיבוץ.
לצפייה בסרטון לחצו על התמונה |
|
|
|
בהסדרים המוצעים נכללים כאלה שמלכתחילה מיועדים לקיבוץ השיתופי, ותוצאתם כבדת משקל. ולהלן המרכזיים שבהם:
מס הכנסה: כיום, כל ההכנסה החייבת במס של הקיבוץ מחולקת בין כל החברים במנות שוות, זאת בשל כך שלכולם זכות שווה כלפי הקיבוץ. תוצאת המיצוע היא העמדת כל החברים באותה מדרגת מס, והיות והמס הוא פרוגרסיבי (בכל מדרגה משלמים % יותר גדול) הדבר מביא לתוצאת מס נמוכה יותר.
לפי ההצעה, חישוב המס של הקיבוץ השיתופי יהיה "בהתאם לחלק שכל חבר זכאי לו בשנת המס מהכנסת הקיבוץ", כשההכנסה היא כל מה שקיבל מהקיבוץ, גם בתקציבים, בבונוסים, ובכל דרך אחרת.
הדבר יחייב כל קיבוץ שיתופי לדווח איך התחלקו בין חבריו כל התקציבים וההטבות שניתנו לחברים בשנת המס, והמס יחושב פרו-ראטה לחלקו היחסי של כל חבר בסך הכל "ההכנסות" שחילק להם הקיבוץ.
בשל הפער הגדול שקיים תמיד בין הזכויות הכוללות של החברים מהקיבוץ (משפחות, ילדים, קשישים, וותק וכד'), תיווצר שונות ניכרת בחלוקת ההכנסה החייבת על החברים.
תוצאת שונות זו תתבטא בכך שבכל שנה ושנה חלק מהחברים יהיו במדרגת מס גבוהה יותר, כשההקטנה מנגד אצל האחרים לא תהיה בעלת ביטוי ממשי במס בפועל, ולכן הסך הכולל של המס יגדל (ובקיבוצים המבוססים – בהרבה).
ביטוח לאומי: ההצעה משנה את אופן חישוב התשלומים לביטוח לאומי בגין החברים. הרציונל שעומד ביסוד השינוי הוא של הבחנה מלאכותית בין הקיבוץ לחבריו, שכתוצאה ממנה רואים את החברים כעובדים שנהנים מהטבות ממקום העבודה, וצריכים לשלם עליהם "שווי שימוש". ההטבות האלה הן כל מה שהקיבוץ מעניק לחבריו מכוח החברות, ובכלל זה השימוש בבית המגורים, בחדר האוכל, במכבסה (!), בבריכת השחיה, ברכבי הקיבוץ, וכל דבר בדומה זה.
תוצאת שינוי זה תתבטא בהכרח בהגדלה ניכרת של דמי הב"ל שידרש כל קיבוץ שיתופי לשלם בשוטף.
בנוסף, ישנם הסדרים שמיועדים בשלב הזה רק לקיבוץ המתחדש, אבל ניתן לטעון שהרציונל שביסודם נכון גם לקיבוץ השיתופי, ובמקרה כזה - יש חשש של ממש שבתוך שנים ספורות יורחבו ויוחלו גם עליו.
|
|
|
|
| ח"כ ושר החינוך לשעבר, אהרן ידלין (חצרים) הצטרף השבוע למחאה נגד שינוי שיטת המיסוי על הקיבוצים. ידלין מחה בראיון ברשת ב' של קול-ישראל הן על הדרך והן על התיקון המוצע. "הקיבוץ הוא לא יישוב קהילתי שכל אחד חי לעצמו", אמר ידלין. "יש בעלות משותפת על כל הנכסים ולא בעלות פרטית – הן על החקלאות, הן על התעשייה והן על ענפי המשק השונים. גם כאשר יש שינויים והם מתחשבים בתרומה של החבר, עדיין יש רשת ביטחון שדואגת לחלשים ולוותיקים ויש ערבות הדדית. אם רוצים לבדוק את השינוי ועל פי זה לשנות את שיטת המיסוי אסור שזה יהיה בחוק ההסדרים, חייבים לעשות את זה בעבודה ובחשיבה משותפת של הממשלה עם התנועות הקיבוציות". |
|
|
|
| שר העבודה והרווחה חיים כץ (ליכוד) הודיע בשבוע שעבר כי יעביר מענק סיוע בסך 55 מיליון שקלים לחיזוק יישובי עוטף עזה. תוספת התקציב תיפרס בשנים 2018-2017 ותשמש להקמת מעונות יום ומיגונם וכן מיגון מרכזי יום ותקצוב פעילויות רווחה.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בירך על ההודעה ואמר: "השר כץ עושה מהלך חברתי ראוי וציוני מאין כמוהו. תושבי האזור שרק לפני שנתיים חוו מערכה קשה ראויים לכל חיזוק ולכל תוספת תקציב. העובדה שהשר כץ מייעד את התקציב לפעולות רווחה ומיגון גנים ראויה לשבח. התקציבים יופנו לצרכים אמיתיים והצלת חיי אדם". (תמונה מתוך אתר משרד הרווחה) |
|
|
|
מזכרת מרגשת מאירוח חברי וילדי קיבוץ כיסופים שהתארחו בזמן המלחמה בקיבוץ צובה שבהרי ירושלים. בין איומי המנהרות וירי הקסאמים הבלתי פוסק, זכו ילדי עוטף עזה ומאות אזרחים מיישובי העוטף לבית חם בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ. שנתיים למלחמה, נתקלנו השבוע בתצלום הזה המהווה עדות לרוח הקיבוצית, לערכי הערבות ההדדית והסולידריות שאנו מיישמים הלכה למעשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
