גיליון מס' 123 - שבט תשע"ז - פברואר 2017
|
| |
|
אנו שמחים להביא בפניכם, קהל לקוחותינו וציבור העוסקים בסחר חוץ, את גליון חודש פברואר 2017 של "יבוא יצוא ומה שביניהם" הסוקר חידושים משפטיים בענייני מכס, שילוח בינלאומי, ורגולצית סחר.
קריאה נעימה.
|
| |
|
א. הגברת חובת הדיווח בדיני המכס
במסגרת חוק התקציב לשנים 2016-2017 (חוק ההסדרים), קיבלה רשות המכס חיזוק משמעותי ליכולת האכיפה שלה מול יבואנים. במסגרת תיקון זה, נוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, אשר קובע כי נישום (יבואן) הנוקט בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים, יהיה חייב לדווח לה זאת.
בתאריך 26.12.16 פרסמה רשות המכס רשימה של עמדות. נישום שיפעל בניגוד אליהן (וכתוצאה מכך יחסוך במס), יחויב בדיווח. בסקירה זו נתייחס לעמדות הנוגעות להערכת טובין בלבד.
|
| |
|
ב. לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
לאחרונה, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי במקרים בהם יובאה סחורה, שולם המכס והסחורה שוחררה מפיקוח המכס - הרי שהתקיים אירוע מס. אין בהשארת הסחורה פיזית במחסני המכס כדי לשנות את מצבה המשפטי. עוד קבע בית המשפט כי, סוכן מכס המשלם את מיסי היבואן במקום היבואן, ייחשב לצורך כך כיבואן. מכאן, כל טענה אשר ניתן לטעון כנגד היבואן בקשר עם הישבון, ניתן יהיה להעלות גם נגד סוכן המכס.
|
| |
|
ג. רק בעל הטובין רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום בירושלים, אשר דחה תביעה שהוגשה על-ידי יבואן לקבלת פיצוי בשווי משלוח אשר נתפס ונמכר.
בית המשפט דחה את תביעת היבואן, תוך שהוא קובע כי היבואן לא היה בעל הטובין, אלא שימש "כמעין איש קש" עבור האחר. מכאן, שהוא אינו יכול לעתור להחזרת התפוס (או לקבל את שוויו).
|
| |
|
ד. בית המשפט העליון: מוצדק להחרים כלי הובלה ששימש להברחה משיקולי הרתעה אפקטיבית
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה של יבואניות ציוד אלקטרוניקה נגד משרד הבטחון, וקבע כי משרד הבטחון נהג כדין כאשר החרים סחורה מוברחת שלגביה לא ניתנה הצהרה מספקת. עוד צוין בהחלטה כי לצורך ההרתעה, מוצדק להחרים גם את כלי הרכב ששימש לצורך ההברחה.
|
| |
|
ה. המכס יפצה יצואן בגין תפיסת משלוח יצוא
בסקירה זו נתאר מקרה בו הוחזק זהב ליצוא מישראל בידי רשויות המכס, וזאת עקב חשש לטעות ברשימון. ההחזקה והעיכוב גרמו לירידת ערכו, וכן נוספו עלויות נוספות בגין אחסנתו בתקופה זו.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכיר בזכאותו של התובע לקבל פיצוי בגין נזקיו ועלויותיו.
|
| |
|
ו. המדינה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוס, גם בניגוד להסכמות אליהן הגיעה
בסקירה זו נתאר מקרה בו על-פי החשד, הפעילו יבואנים מערך בינלאומי של מכירה והפצת תרופות המחייבות מרשם רופא, אשר הוברחו לארה"ב מבלי שנתקבלו אישורים מתאימים להפצתן.
סקירה זו עוסקת בהחלטה אשר עניינה הפרת הסכם להשבת טובין אשר נתפסו על-ידי המדינה במהלך חקירה, והדרישה להשית על המדינה הוצאות בגין הפרה זו.
|
| |
|
ז. בית המשפט השלום בירושלים: המדינה הפרה צו שיפוטי בגין אי השבת תפוס
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר חייב את רשות העתיקות להשיב למבקש עתיקות שנתפסו באמתחתו בעת שנכנס לשטח ישראל דרך מעבר הגבול "אלנבי".
בית המשפט דחה את טענת המדינה (רשות העתיקות וקצין מטה הארכיאולוגיה) וקבע, כי שני הגופים נהגו בחוסר תום לב וביזו את החלטותיו, שעה שלא החזירו את העתיקות למבקש, למרות החלטותיו המפורשות של בית המשפט.
|
| |
|
ח. בית המשפט השלום בפתח תקווה: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו קודם
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, שנענה לבקשת יבואן שתבע את המכס, והורה לזמן לעדות עובד מכס לשעבר.
כמו כן, נענה בית המשפט לבקשת היבואן והורה על מחיקת סעיפים ומסמכים מעדויות רשות המכס, היות והיה מדובר בהרחבת חזית ובמסמכים שלא גולו.
|
| |
|
ט. האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה לצורך חישוב מיסי יבוא?
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, אשר אישר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המכס, שעניינה הכללת מע"מ ששולם באירופה בערך העסקה, לעוברים ב"מסלול האדום". ההסתלקות הביאה לסיום ההליכים המשפטיים בתיק זה. הצדדים הגיעו להבנות במסגרתן תפרסם רשות המכס הנחיות בנושא.
|
| |
|
י. בית המשפט המחוזי באר-שבע: הטעייה לבדה לא תביא לאישור תובענה ייצוגית
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע, אשר דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה המשווקת מוצרי מזון, בטענה להפרת תקנות האוסרות לייחס סגולות של ריפוי למוצרי מזון, ובניגוד לאיסור להטעות צרכנים.
בית המשפט קבע כי למרות שהחברה הפרה את הדין, אין לאשר את התובענה כייצוגית, היות ולא הוכח כי נגרם נזק לציבור.
|
| |
|
יא. מה חדש החודש?
- הגשת השגה לרשות המכס על סיווג מגברים.
- הגשת ערעור לבית המשפט העליון בשם יבואן מותגים, בנושא מכס על תמלוגים.
- הגשת תביעה בנוגע לסיווג מכשירי אלקטרוניקה.
- הגשת תגובה לבקשה לאישור תביעה כייצוגית בנושא כשרות מוצרי מזון.
- הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בנושא חיסיון מסמכים.
- קבלת בקשת עיון בנוגע לתיק העוסק בסיווג דגים.
- הגשת תביעות נוספות של יבואני מזון נגד משרד הבריאות בגין אגרות שנגבו שלא כדין.
|
| |
|
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, מחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל: Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
