header_1
עורכי הדין     |     תחומי עיסוק     |     אודות GS     |     כתבו לנו
 
גיליון מס' 112 - שבט תשע"ו - פברואר 2016
main
 
memo_1_1

אנו שמחים להביא בפניכם, קהל לקוחותינו וציבור העוסקים בסחר חוץ, את גליון חודש פברואר 2016 של "יבוא יצוא ומה שביניהם" הסוקר חידושים משפטיים בענייני מכס, שילוח בינלאומי, ורגולצית סחר.
קריאה נעימה.

 
א. בית משפט השלום בתל-אביב: נזק לטובין במשלוח אינו פוטר מתשלום שכר למשלח
 
בסקירה זו נביא את פסק-דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר דן בתביעה כספית שהוגשה על ידי משלח בינלאומי נגד יבואן גופי תאורה, בגין תשלומי שילוח ועמילות מכס של גופי תאורה שיובאו מצרפת.
 
טענתו העיקרית של היבואן הייתה כי המשלח "התנדב" לספק לו שירותי עמילות מכס ללא תשלום, וזאת משום
שהטובין נפגמו לאור התרשלות המשלח (שלא ביטח את המשלוח). בית המשפט דחה את טענות היבואן וקיבל את תביעת המשלח במלואה.
 
ב. אסדרת פעילות הסייבר בישראל - הקמת מרשם לאומי של העוסקים בתחום ופרסום טיוטת צו הפיקוח על מוצרי סייבר
 
בחלק זה, נבקש להביא לידיעתכם שתי התפתחויות מהעת האחרונה בקשר עם אסדרת פעילות הסייבר בישראל.
האחת, נוגעת לכוונת מטה הסייבר הלאומי להסדיר את מקצועות הגנת הסייבר, באמצעות הקמת מרשם לאומי של הכשירים לעסוק בתחום, בהתאם לעמידתם במבחנים מקצועיים. הופעה במרשם תהווה תנאי מחייב לעיסוק בתחום הסייבר במשרדי ממשלה, וצפוי כי בהמשך תהווה כלי מנחה, ולעיתים מחייב, גם לעיסוק בסייבר בענפי המשק השונים במגזר הפרטי.
השנייה, עניינה טיוטת צו שפרסם אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון, ולפיה תחום יצוא מוצרי הסייבר יתווסף לרשימת הנושאים הכפופים לפיקוח ביטחוני. הציבור מוזמן להגיש התייחסות לטיוטת הצו עד ליום 7 בפברואר 2016.
ג. האם דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מההתנחלויות הינה חוקית?
 
במאמר זה נסקור את הנחיית נציבות האיחוד האירופי בדבר סימון מוצרים שיוצרו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, לגביהם נקבע כי יש להוסיף את הסימון "התנחלות ישראלית".
 
הנחיה זו מהווה החמרה נוספת של האיחוד האירופי, אשר לפני מספר שנים שלל את הטבות המכס למוצרים שיוצרו בשטחים אלו בטענה כי הם אינם מוצרים המוגדרים: "made in Israel".
ד. לא כל עיכוב טובין על-ידי המכס מצדיק פיצוי
 
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב הדן בתביעה שהוגשה על ידי יצואן זהב נגד רשות המכס, בגין פיצוי עקב ירידת ערך ועלויות אחסנה של זהב, בפרק הזמן בו הוא עוכב על-ידי רשות המכס.
 
בית המשפט קבע כי עיכוב הזהב על-ידי המכס נבע מצרכי חקירה שהתבררו כסבירים בנסיבות העניין, ודחה את תביעת היצואן
.
ה. בית משפט השלום בראשון לציון: משלח אינו נדרש לבחון את התאמת תוכן המשלוח למוצהר על-ידי היבואן
 
בסקירה זו נתאר תביעתו של יבואן נגד חברת שילוח אשר חייבה אותו בסכום נוסף שלא סוכם מבעוד מועד, עבור הובלה מסין לישראל.
לטענת חברת השילוח החיוב ביתר נבע מכך שבמשלוח התגלו טובין שלא הוצהר עליהם מראש. בית המשפט קיבל את טענות חברת השילוח כי מדובר בחיוב כדין, ודחה את התביעה.
ו. תניית שיפוט שאינה מפורטת דיה - לא תתקבל
 
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל-אביב בקשר עם מקום ההתדיינות של תביעה שהוגשה מטעם חברת ביטוח ישראלית נגד חברת ספנות זרה, בגין נזק שנגרם למטען שהובל מנמל אנטוורפן בבלגיה לישראל.
 
בית המשפט דחה את טענת חברת הספנות הזרה לפיה תניית השיפוט בשטר המטען הינה ייחודית לבית המשפט בנאפולי, וקבע כי על התביעה להתנהל בישראל.
ז. תניית שיפוט בשטר מטען - חשיבות הבאת התנייה לידיעת היבואן

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום בחיפה בנוגע למקום התדיינות תביעה שהגיש יבואן נגד חברת ספנות זרה, בגין נזק שנגרם למטען שהובל מסין לישראל.
 
בית המשפט השלום בחיפה קבע שאמנם קיימת תניית שיפוט ייחודית בשטר המטען המקנה סמכות לבית המשפט הימי בהונג קונג, אך קיבל את טענת היבואן כי ההתניה לא הובאה לידיעתו ופסק כי על התביעה להתנהל בישראל.
ח. מתי על משלח להודיע ליבואן על הגעת טובין לישראל?

בסקירה זו נתאר תביעת יבואן אופניים וכלי רכב חשמליים נגד חברת שילוח ועמילות מכס בגין עיכוב בשחרור משלוח שייבא מסין. העיכוב, לטענת היבואן, נבע מכך שחברת השילוח לא הודיעה לו בזמן על הגעת המטען לישראל, לכן נגרם בעקבות שירותי עמילות מכס שלא בוצעו בזמן.
 
בית משפט השלום בהרצליה קיבל את טענתו העקרונית של היבואן כי היה על חברת השילוח להודיע לו בזמן על הגעת המטען לישראל, אך דחה את התביעה משום שהיבואן לא הוכיח קשר סיבתי בין העיכוב לבין הנזק שנטען על ידי היבואן
ט. בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי חברת התעופה הנתבעת בגין נזק למטען אינה חברת התעופה הנכונה לעניין התביעה

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל-אביב בעניינה של חברת התעופה הזרה אוסטריאן איירליינס, אשר נתבעה בגין נזק שנגרם בהובלה אווירית.
 
לטענת חברת התעופה, התביעה הוגשה נגד בעל דין שגוי, שכן על פי שטר המטען אשר נמסר לה, החברה שביצעה את ההובלה הינה חברת לופטנהזה קרגו א.ג ולא היא עצמה. כמו כן, החברה הציגה תדפיס לפיו היא וחברת לופטהנזה הינן חברות נפרדות.
 
מנגד, טענו התובעות כי אוסטריאן אירליינס מהווה חלק מקבוצת לופטהנזה והן מהוות ישות משפטית אחת, הפועלת מאותם משרדים והנהלה.
 
בית המשפט קיבל את טענות חברת התעופה אוסטריאן אירליינס וקבע כי היא אינה בעלת הדין הנכונה.
 
י. מה חדש החודש
  • ביטול גירעונות שהוצאו ליבואן מפצלי USB.
  • ביטול חלק מכריע מהודעת גירעון שהוצאה ליבואן מנועים.
  • החלטת בית משפט השלום בפתח-תקווה לפיה רשות המכס תעביר לידי יבואן תכתובות בין רשות המכס לבין יצואן טובין, בנוגע להליכי אימות מקור. 
  • הגשת תביעות נוספות נגד משרד הבריאות להשבת אגרות יבוא מזון שנגבו שלא כדין. 
  • הרצאה בעניין פיקוח על היצוא הביטחוני והדו שימושי בחברת אנרגיה מובילה.
  • הרצאה בעניין התנהלות תקינה ונכונה מול מכון התקנים הישראלי.
  • השתלמות אינטרנטית (וובינר) בנושא חידושי מכס אירופי לשנת 2016. 
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, מחלקת מיסים ותגמול בכירים, בדוא"ל: Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.