לֶלָה הִבִּיטָה מֵהָרַמְזוֹר אֶל הָרְחוֹב וְנֶאֶנְחָה, "אֲנִי אֶתְגַּעְגֵּעַ לַשְּׁכוּנָה הַזּוֹ," אָמְרָה.
"גַּם אֲנִי," הִסְכִּים אִתָּהּ רֹאשׁ-רֹאשׁ.
נוּנוּ עָמַד בַּצַּד, עָצוּב. הוּא חָשַׁב עַל יַלְדֵי הַצַּהֲרוֹן הַמַּקְסִימִים שֶׁהוּא מַכִּיר כָּל כָּךְ טוֹב.
"נוּנוּ, בּוֹא, נֵרֵד בְּיַחַד לְמַטָּה לְסִיבוּב פְּרֵדָה," קָרְאָה לְעֶבְרוֹ לֶלָה.
נוּנוּ, לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ צְרִיכִים לַעֲבֹר לָגוּר בְּרַמְזוֹר אַחֵר. הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶם בָּרַמְזוֹר הַזֶּה הִסְתַּיֵּם. כָּל הַיְּלָדִים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה, וּבִמְיֻחָד יַלְדֵי הַצַּהֲרוֹן, כְּבָר מַכִּירִים אֶת כָּל הַכְּלָלִים וְשׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם – בַּכְּבִישׁ, בַּמְּכוֹנִית וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי.
עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲבֹר לְרַמְזוֹר אַחֵר, לִשְׁכוּנָה אַחֶרֶת, לִילָדִים אֲחֵרִים.
"אֵיזֶה יֶלֶד הֲכִי אָהַבְתָּ?" שָׁאֲלָה לֶלָה אֶת רֹאשׁ-רֹאשׁ.
"אֲנִי אָהַבְתִּי בִּמְיֻחָד אֶת עֹמֶר, שֶׁמַּקְפִּיד לָתֵת יָד לְסַבָּא שֶׁלּוֹ בְּמַעֲבַר חֲצִיָּה," עָנָה רֹאשׁ-רֹאשׁ וְהוֹסִיף: "וְאֶת מַאיָה, שֶׁכְּבָר לֹא אוֹכֶלֶת תַּפּוּחִים בִּזְמַן שֶׁהִיא חוֹצָה אֶת הַכְּבִישׁ. שְׁנֵיהֶם יְלָדִים טוֹבֵי לֵב. וְאַתְּ?"
"אֲנִי אָהַבְתִּי בִּמְיֻחָד אֶת עָמִית וּמַעְיָן," אָמְרָה לֶלָה. "הֵן הִזְכִּירוּ לִי אֶת עַצְמִי. גַּם אֲנִי אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק עִם הַשְּׁכֵנִים שֶׁלִּי. וְאַתָּה, נוּנוּ? אֶת מִי אַתָּה הֲכִי אָהַבְתָּ?"
"אֲנִי הֲכִי אָהַבְתִּי אֶת... אֶת כֻּלָּם," עָנָה נוּנוּ. "בַּשְּׁכוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ יְלָדִים בֶּאֱמֶת מַקְסִימִים. תִּרְאוּ אוֹתָם, הֵם בְּדִיּוּק יוֹצְאִים עַכְשָׁו מֵהַצַּהֲרוֹן."
הַחֲבֵרִים מֵהָרַמְזוֹר הִתְבּוֹנְנוּ בְּיַלְדֵי הַצַּהֲרוֹן וְנֶהֱנוּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שָׁמַר עַל כְּלָלֵי הַבְּטִיחוּת: עֹמֶר וְעִדּוֹ נָתְנוּ יָד לִמְבֻגָּר וְחָצוּ אֶת הַכְּבִישׁ בִּזְהִירוּת, גִּילִי וַאֲחוֹתָהּ חָצוּ בְּמַעֲבַר חֲצִיָּה, יוֹאָב וְרָז הִתְיַשְּׁבוּ בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּכוֹנִית וְנֶחְגְּרוּ, עֵרָן וְיוּבַל הִצְמִידוּ קַסְדָּה וּמָגִנִּים וְרָכְבוּ בִּזְהִירוּת הַרְחֵק מִשְּׂפַת הַמִּדְרָכָה, יַסְמִין וְדָנָה רָכְבוּ בְּיַחַד עַל שְׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים וּפָגְשׁוּ שָׁם אֶת עָמִית וּמַעְיָן שֶׁשִּׂחֲקוּ מַחְבּוֹאִים בֵּין הַמִּתְקָנִים.
"אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ בַּחֲלוֹם," אָמְרָה לֶלָה. "הַלְוַאי שֶׁכָּל הַיְּלָדִים הָיוּ כָּל כָּךְ אַחֲרָאִיִּים."
"הֵם יִהְיוּ" אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. "אֲנַחְנוּ נְלַמֵּד אוֹתָם. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַיְּלָדִים רוֹצִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים בַּדְּרָכִים, רַק שֶׁלֹּא תָּמִיד הֵם יוֹדְעִים אֵיךְ. אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵרַמְזוֹר לְרַמְזוֹר, וְנַעֲזֹר לָהֶם."
נוּנוּ עָמַד בַּצַּד וְשָׁתַק. "נוּנוּ, מָה קָרָה?" שָׁאֲלָה לֶלָה.
"אֲנִי עָצוּב. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד לַיְּלָדִים. וַאֲנִי גַּם קְצָת דּוֹאֵג לָהֶם. מָה יִהְיֶה בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל? מִי יִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם?"
לֶלָה הִנִּיחָה יָד עַל גַּבּוֹ שֶׁל נוּנוּ. "אַל תִּדְאַג," אָמְרָה, "הֵם יִשְׁמְרוּ עַל עַצְמָם. יֵשׁ יְלָדִים אֲחֵרִים שֶׁזְּקוּקִים לָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר."
דִּמְעָה קְטַנָּה הוֹפִיעָה אֵצֶל רֹאשׁ-רֹאשׁ בִּקְצֵה הָעַיִן. "גַּם אֲנִי אֶתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַיְּלָדִים הָאֵלּוּ," הוּא אָמַר. "אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נָבוֹא לְבַקֵּר אוֹתָם."
"זֶה רַעְיוֹן מְצֻיָּן!" שָׂמְחָה לֶלָה שֶׁכְּבָר גָּרְרָה אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁלָּהּ.
"לֶלָה, רֹאשׁ-רֹאשׁ, חַכּוּ לִי," קָרָא נוּנוּ. לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ הֵחֵלּוּ לְהִתְרַחֵק. נוּנוּ הִבִּיט בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְעֵבֶר הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים וְהַמֻּכָּרִים, וְאָמַר בְּשֶׁקֶט: "לְהִתְרָאוֹת, יְלָדִים! אֲנַחְנוּ עוֹד נַחְזֹר."