לנוכח אירועי הלחימה האחרונים החלו אזרחים רבים לנקוט ביוזמות ברוכות להעמדת נכסיהם לרשות מי אשר, בצר לו, נאלץ לאתר הסדר מגורים חלופי לתקופה קצרה.
הגם שמדובר בסיטואציה רגישה היא עלולה לטמון בחובה משמעויות משפטיות שונות – ריכזנו להלן מספר דגשים אשר יסייעו להתנהלות נכונה בקשר לכך. על מנת להקל על הקריאה, נכנה להלן את המתגורר בנכס "בר הרשות" ואת בעל הנכס "הבעלים".
הגם שאין חובה כלשהי בדין לערוך מסמך בכתב לשם העמדת נכסו של הבעלים לטובת בר הרשות, אנו ממליצים להעלות על הכתב את עיקרי ההסכמות שבין הצדדים. אין צורך בעריכת מסמך חתום ודי אף בהתכתבות (דוא"ל, וואטסאפ או אחרת) בה יעוגנו הפרטים העיקרים, ובהם:
- הבעלים מעניק לבר הרשות רשות לגור בנכסו של הבעלים, מבלי לכונן בין הצדדים יחסי משכיר-שוכר.
- יש לפרט תקופה קצובה וקבועה בה יעמוד הנכס לרשות בר הרשות, ואשר בסופה ישיבו לידי הבעלים. אין מניעה להסכים על הארכתה של התקופה מעת לעת, ואולם מתן רשות לבר הרשות לתקופה העולה על 90 ימים עלולה, בנסיבות מסוימות, להחיל על מערכת היחסים שבין הצדדים הוראות דין שונות הנוגעות ליחסי משכיר-שוכר.
אם תקופת הרשות אכן עולה על 90 ימים – מוטב לצדדים לערוך ביניהם הסכם מפורט ומסודר.
- הרשות ניתנת לבר רשות ללא תמורה. כדאי אף להמשיך ולהתייחס לאחריות הנשיאה בתשלומים שונים כגון ארנונה, תשלומים בעבור צריכת חשמל, מים וגז וכדומה.
- הרשות הניתנת לבר הרשות היא אישית ואינה ניתנת להעברה.
- בר הרשות ימנע מגרימת נזק כלשהו לנכס, וישיב את הנכס לידי הבעלים בתום תקופת הרשות, ללא כל תנאי, כאשר הוא במצב הזהה למצב בו קיבל אותו, בכפוף לבלאי סביר.
- מוצע כי בכל מקרה, על הבעלים לוודא כי הנכס אכן מבוטח בביטוחים מתאימים אף אם אלו נערכים על ידו.
|
|
|
