לפני 3.5 שנים ראיינתי בחורה מתולתלת לתפקיד המיועד לצוות גבעתיים. אני חושבת שזה היה אחד מראיונות העבודה הגרועים ביותר שהיו לי. אילולא הפצרותיה של המנהלת בזמנו שיש בה משהו, בבחורה, ושבאותו יום היא היתה מאד לחוצה וכי היא מתעקשת לצרף אותה לצוות לא הייתי זוכה לעבוד ולהכיר את קרן אור. אז מכל הפעמים שטעיתי זו היתה הטעות הכי מתוקה שלי.

"איך קוראים לך קרן? אור?!" 
לסמוך על מישהו בעיניים עצומות זו קרן אור נדירה, על אחת כמה וכמה בעולם שלנו שבו אנשים זזים במהירות ומחפשים את האטרקציה הבאה.

אז אני מנצלת את ההזדמנות של כניסתה של שנת 2018 לפרידה ולהתחלה חדשה, ומאחלת לך קרן אור שלנו שזו תהיה השנה בה יתגשמו חלומות גדולים וקטנים וכאלה שרק את יודעת עליהם עמוק בפנים. אוהבים אותך כל כך ומאחלים לך המון הצלחה וזו כמובן לא ממש פרידה כי ברור שנתראה עוד מלא בשיעורים.

תודה רבה על הכל.

קדימה 2018-  פנקי אותנו!

מורן.