רֹאשׁ-רֹאשׁ מָתַח חֶבֶל עַל הָרִצְפָּה, וְקָפַץ מִצַּד לְצַד שֶׁל הַחֶבֶל עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶלּוֹ.
נוּנוּ הִבִּיט בּוֹ מֵהַצַּד וְחִכָּה שֶׁיְּסַיֵּם וְיַגִּיעַ תּוֹרוֹ. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנּוּנוּ הִתְחִיל לִקְפֹּץ גַּם הוּא, לֶלָה קָרְאָה לִשְׁנֵיהֶם. "בּוֹאוּ מַהֵר, בּוֹאוּ תִּרְאוּ אֶת דָּנָה! הִיא לָמְדָה לִרְכֹּב בְּלִי גַּלְגַלֵּי עֵזֶר!"
בְּדִיּוּק מֵאֲחוֹרֵי הָרַמְזוֹר שֶׁבּוֹ גָּרִים נוּנוּ, לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ, יֵשׁ מִגְרַשׁ מִשְׂחָקִים גָּדוֹל, עִם מַגְלֵשׁוֹת, נַדְנֵדוֹת, כָּרֵי דֶּשֶׁא נִרְחָבִים וּשְׁבִילֵי אוֹפַנַּיִם. בֵּין הַיְּלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ בַּמִּגְרָשׁ, נִרְאוּ עַכְשָׁו דָּנָה וַאֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה, יַסְמִין, רוֹכְבוֹת עַל אוֹפַנֵּיהֶן. דָּנָה עַל אוֹפַנַּיִם קְטַנִּים אֲדֻמִּים, וְיַסְמִין עַל אוֹפַנַּיִם גְּדוֹלִים וּצְהֻבִּים.
יַסְמִין רָכְבָה דֵּי מַהֵר, וְדָנָה דֵּי לְאַט. שְׁתֵּיהֶן חָבְשׁוּ קַסְדּוֹת, וּמָגִנֵּי הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם שֶׁלָּהֶן הָיוּ צִבְעוֹנִיִּים וְיָפִים. "דָּנָה מַמָּשׁ אַלּוּפָה!" אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. "רַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר אִמָּא שֶׁלָּהּ הִתְחִילָה לְלַמֵּד אוֹתָהּ לִרְכֹּב בְּלִי גַּלְגַלֵּי עֵזֶר, וְתִרְאוּ – הִיא כְּבָר נִרְאֵית כְּמוֹ רוֹכֶבֶת וָתִיקָה."
נוּנוּ מִהֵר לָרֶדֶת מֵהָרַמְזוֹר. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים, הוּא שָׂם לֵב שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁדָּנָה רָכְבָה לְאַט וְיַסְמִין מַהֵר, נוֹצַר בֵּינֵיהֶן מֶרְחָק וְהֵן לֹא רָכְבוּ זוֹ לְיַד זוֹ.
יַסְמִין רָכְבָה לְכִוּוּן הַמִּדְרָכָה, וְדָנָה נוֹתְרָה מֵאָחוֹר עַל שְׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם. דָּנָה קָרְאָה: "יַסְמִין, הִשָּׁאֲרִי עַל הַשְּׁבִיל. אַל תֵּרְדִי לַמִּדְרָכָה. הַשְּׁבִיל בָּטוּחַ יוֹתֵר!"
"דָּנָה צוֹדֶקֶת," חָשַׁב נוּנוּ. "אִם יֵשׁ שְׁבִיל אוֹפַנַּיִם, הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּטוּחַ לִרְכֹּב עָלָיו, וְלֹא עַל הַמִּדְרָכָה. אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְדָנָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת יַסְמִין לִרְכֹּב אִתָּהּ עַל הַשְּׁבִיל?"
יַסְמִין כְּבָר יָרְדָה מֵהַשְּׁבִיל, וְדָנָה נִסְּתָה לִקְרֹא לָהּ שׁוּב: "יַסְמִין, חִזְרִי אֶל הַשְּׁבִיל!"
"אִלּוּ יַסְמִין הָיְתָה עוֹצֶרֶת לְרֶגַע וּמַבִּיטָה לַכִּוּוּן שֶׁל דָּנָה, הִיא הָיְתָה שׁוֹמַעַת אוֹתָהּ וְחוֹזֶרֶת לַשְּׁבִיל," חָשַׁב נוּנוּ.
עַכְשָׁו גַּם לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ הִגִּיעוּ לַמִּגְרָשׁ. "לֶלָה, רֹאשׁ-רֹאשׁ, צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל פִּתְרוֹן מָהִיר, אֵיךְ מַחְזִירִים אֶת יַסְמִין לִשְׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם?" אָמַר.
"אַל תִּדְאַג," אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. "עוֹד מְעַט יַסְמִין תַּגִּיעַ לְשֶׁלֶט שֶׁמּוֹרֶה לְרוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם לִרְכֹּב עַל הַשְּׁבִיל הַמְּסֻמָּן. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהִיא תִּקְרָא וְתַחְזֹר מִיָּד לַשְּׁבִיל."
וְכָךְ בֶּאֱמֶת הָיָה. הַשֶּׁלֶט הַגָּדוֹל נִצָּב בֵּין הַמִּדְרָכָה לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים. עַל הַשֶּׁלֶט מְצֻיָּרִים שְׁנֵי זוּגוֹת אוֹפַנַּיִם. כָּתוּב עָלָיו: "נָא לִרְכֹּב עַל שְׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם בִּלְבַד!"
יַסְמִין עָצְרָה, קָרְאָה אֶת הַשֶּׁלֶט, וְהִבִּיטָה לְאָחוֹר. הִיא רָאֲתָה אֶת דָּנָה רְחוֹקָה מְעַט מִמֶּנָּה, רוֹכֶבֶת עַל הַשְּׁבִיל.
יַסְמִין חָזְרָה מִיָּד לַשְּׁבִיל וְרָכְבָה לַכִּוּוּן שֶׁל דָּנָה. "יַסְמִין, אוּף, כַּמָּה פְּעָמִים אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָךְ?" נָזְפָה בָּהּ דָּנָה. "וְלָמָּה בִּכְלָל יָרַדְתְּ מֵהַשְּׁבִיל? נִסִּיתִי לְהַגִּיד לָךְ שֶׁתַּחְזְרִי."
יַסְמִין לִטְּפָה אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל דָּנָה וְאָמְרָה: "אַתְּ הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה הֲכִי אַחֲרָאִית שֶׁאֲנִי מַכִּירָה. לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁסָּטִיתִי לַמִּדְרָכָה, אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחָה שֶׁמֵהַיּוֹם אָשִׂים לֵב וְאַקְפִּיד לִרְכֹּב רַק עַל שְׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם."
דָּנָה הָיְתָה מְרֻצָּה. הִיא יָרְדָה מֵהָאוֹפַנַּיִם וְהִשְׁעִינָה אוֹתָם עַל הַגָּדֵר. "אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִתְנַדְנֵד, אַתְּ בָּאָה?" שָׁאֲלָה.
"בֶּטַח! נִרְאֶה מִי מִתְנַדְנֶדֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר!" עָנְתָה יַסְמִין.
גַּם הַחֲבֵרִים מֵהָרַמְזוֹר הָיוּ מְרֻצִּים – מִשְּׁתֵּי הָאֲחָיוֹת הַחֲמוּדוֹת. רֹאשׁ-רֹאשׁ חִיֵּךְ, לֶלָה קָפְצָה בַּמָּקוֹם, וְנוּנוּ דִּלֵּג הָלוֹךְ וְחָזוֹר עַל הַשְּׁבִיל.
