רֹאשׁ-רֹאשׁ נִסָּה לִקְלֹעַ לְלֶלָה צַמָּה. "אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ," אָמַר, "זֶה קָשֶׁה מִדַּי."
נוּנוּ עָמַד לְיָדוֹ וְהִסְתַּכֵּל. "אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲנִי אֲנַסֶּה?" שָׁאַל אֶת לֶלָה.
"כֵּן, מִתְחַשֵּׁק לִי לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם תִּסְרֹקֶת שֶׁל צַמָּה," עָנְתָה לֶלָה.
נוּנוּ חִלֵּק אֶת הַשֵּׂעָר לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים וְנִסָּה לִקְלֹעַ צַמָּה, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁעָזַב קְוֻצַּת שֵׂעָר אַחַת, הִיא הִתְעַרְבְּבָה עִם קְוֻצַּת שֵׂעָר אַחֶרֶת. "זֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מִדַּי, לֶלָה. אוּלַי תֶּאֶסְפִי אֶת הַשֵּׂעָר בִּשְׁתֵּי גּוּמִיּוֹת, כְּמוֹ תָּמִיד, וְזֶהוּ?"
לֶלָה לֹא עָנְתָה. הִיא נֶעֶמְדָה מוּל הַמַּרְאָה וּמִלְמְלָה לְעַצְמָהּ כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁרֹאש-רֹאשׁ וְנוּנוּ לֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁמֹעַ.
"אֲנִי הוֹלֵךְ לִרְאוֹת מָה נִשְׁמַע בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים," הוֹדִיעַ רֹאשׁ-רֹאשׁ. "נוּנוּ כְּבָר יָרַד לְשָׁם. רוֹצָה גַּם לָבוֹא?"
"טוֹב," עָנְתָה לֶלָה.
הֵם יָרְדוּ בִּזְרִיזוּת מֵהָרַמְזוֹר, וְרָאוּ אֶת נוּנוּ מִסְתּוֹבֵב חֲסַר מְנוּחָה וְאוֹבֵד עֵצוֹת.
"מָה קָרָה?" שָׁאֲלָה לֶלָה.
"תִּרְאוּ אֶת גִּלְעָד. הוּא רוֹכֵב מַמָּשׁ לְפִי כָּל הַכְּלָלִים – חוֹבֵשׁ קַסְדָּה וּמָגִנִּים, וּמַקְפִּיד לֹא לִסְטוֹת מִשְּׁבִיל הָאוֹפַנַּיִם, אֲבָל אֲנִי בְּכָל זֹאת מֻדְאָג!"
"לָמָּה?" שָׁאַל רֹאשׁ-רֹאשׁ.
"כִּי אֶתְמוֹל הוּא קִבֵּל מִסַּבָּא שֶׁלּוֹ נַעֲלֵי סְפּוֹרְט חֲדָשׁוֹת. הוּא נִסָּה לִקְשֹׁר אֶת הַשְּׂרוֹכִים בְּעַצְמוֹ, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ הִצְלִיחַ. עַכְשָׁו הַשְּׂרוֹכִים פְּרוּמִים, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהֵם יִסְתַּבְּכוּ בֵּין הַגַּלְגַּלִּים וְגִלְעָד יִפֹּל."
"זֶה בֶּאֱמֶת מְסֻכָּן," הִסְכִּימָה אִתּוֹ לֶלָה. "חַיָּבִים לִמְצֹא פִּתְרוֹן, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי."
נוּנוּ רָאָה שֶׁשְּׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁל גִּלְעָד מִתְקָרְבִים לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים. הוּא הִצְבִּיעַ עֲלֵיהֶם וְאָמַר: "אִם הֵם יִקְרְאוּ לְגִלְעָד, הוּא יַעֲצֹר אֶת הָאוֹפַנַּיִם כְּדֵי לְדַבֵּר אִתָּם, וְאָז הוּא יָשִׂים לֵב שֶׁהַשְּׂרוֹכִים שֶׁלּוֹ פְּרוּמִים."
"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן!" אָמְרָה לֶלָה וּמִהֲרָה לְכִוּוּן הַחֲבֵרִים. לְאֶחָד מֵהֶם הָיְתָה שַׂקִּית בַּיָּד.
לֶלָה נָשְׁפָה עַל הַשַּׂקִּית, וְזוֹ עָפָה לַכִּוּוּן שֶׁל גִּלְעָד. גִּלְעָד רָאָה אֶת הַשַּׂקִּית הַמִּתְעוֹפֶפֶת לְעֶבְרוֹ, הִבְחִין בַּחֲבֵרָיו, וְעָצַר.
"גִּלְעָד!" קָרְאוּ הַחֲבֵרִים. "אֵיזֶה כֵּיף שֶׁאַתָּה כָּאן! רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתָּנוּ?"
גִּלְעָד שָׂמַח עַל הַהַצָּעָה. הוּא יָרַד בִּזְהִירוּת מֵאוֹפַנָּיו. בִּזְמַן שֶׁיָּרַד, רָאָה שֶׁהַשְּׂרוֹכִים שֶׁלּוֹ אֵינָם קְשׁוּרִים.
"חַכּוּ רֶגַע," אָמַר, "נִפְתְּחוּ לִי הַשְּׂרוֹכִים. אֵלּוּ נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת, וּקְצָת קָשֶׁה לִי לִקְשֹׁר אֶת הַשְּׂרוֹכִים שֶׁלָּהֶן. מַזָּל שֶׁהֵם לֹא הִסְתַּבְּכוּ בַּגַּלְגַּלִּים שֶׁל הָאוֹפַנַּיִם."
גִּלְעָד קָשַׁר הֵיטֵב אֶת הַשְּׂרוֹכִים, וְרָץ לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו.
"אֵין סָפֵק שֶׁאֲנַחְנוּ צֶוֶת לָעִנְיָן," אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. לֶלָה הִנְהֲנָה.
רַק נוּנוּ לֹא נִרְאָה בַּסְּבִיבָה. הוּא כְּבָר הָיָה הַרְחֵק בְּאֵזוֹר הַנַּדְנֵדוֹת...
 

התכנים מבוססים על חומרים שפותחו במסגרת תכנית זה"ב בגן – גמלאים מתנדבים בגני הילדים. התכנית מופעלת על ידי תנועת של"מ  - החברה למתנ"סים ועמותת אור ירוק בשיתוף משרד החינוך.

המגזין בנוי בתבנית של מכתב מהחברים מהרמזור, ובו סיפורים, שירים ומשחקים, דפי פעילות ורעיונות ליצירה. אתם מוזמנים ליצור קשר עם מתנדבי התכנית כדי לשלב אותם בפעילות. המתנדבים ישימו את המכתב בתיבת הדואר בצרוף הפתעות לילדים  וכך ימשך הקשר אתם. תוכלו לשלוח להם תמונה של הילדים מקשיבים לסיפור, ציורים שהכינו וכדומה.
נושא בטיחות בדרכים כדרך חיים חשוב שימשיך ויועבר בגן על ידי המתנדבים
בדרך זו נוכל להמשיך ולהעביר את המסר של חשיבות השמירה על כללי הבטיחות בדרכים.

תודה על שיתוף הפעולה
רונית רביב, ענת רגב אדלר 
מנהלות תוכנית זה”ב בגן