שלום ילדות וילדים,
בדרך כלל אנחנו אוכלים ליד השולחן, אבל לפעמים קורה שאוכלים משהו בדרך.
בדרך הביתה, בדרך לחוג, בדרך למכונית.
מתי אכלתם משהו בדרך? במה זה שונה מאכילה ליד השולחן?
אתם יודעים, לפעמים זה יכול להיות קצת מסוכן. עוד מעט תבינו למה.
כדאי שתקשיבו לסיפור ותנסו לחשוב על עוד פתרונות, חוץ מהפתרון של החברים מהרמזור.
שלחו לי את הפתרונות שמצאתם, טוב?
ועד המכתב הבא – המשיכו לשמור על כל כללי הבטיחות בדרכים.
באהבה,
סבא / סבתא גן
 

 
רֹאשׁ-רֹאשׁ אָכַל בַּהֲנָאָה אֶת הַכָּרִיךְ שֶׁלּוֹ, וְאִלּוּ נוּנוּ קִפֵּץ סְבִיבוֹ הָלוֹךְ וְחָזוֹר.
"נוּנוּ, אוּלַי תִּקְפֹּץ בְּמָקוֹם אַחֵר? אַתָּה מַפְרִיעַ לִי לֶאֱכֹל," הִתְלוֹנֵן רֹאשׁ-רֹאשׁ.
אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁסִּיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּט, נוּנוּ כְּבָר לֹא הָיָה בַּסְּבִיבָה. הוּא הָיָה בַּחוּץ, לְיַד הַצַּהֲרוֹן.
הוּא רָאָה אֶת מַאיָה יוֹצֵאת מֵהַצַּהֲרוֹן וּבְיָדֶיהָ צְרוֹר צִיּוּרִים. אִמָּא עָזְרָה לָהּ לִסְחֹב אֶת הַיַּלְקוּט.
נוּנוּ שָׁמַע אֶת מַאיָה מְסַפֶּרֶת לְאִמָּא שֶׁאֶת כָּל הַצִּיּוּרִים הָאֵלּוּ הִיא צִיְּרָה בְּעַצְמָהּ, כְּדֵי לְקַשֵּׁט אֶת הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ.
"אוּלַי נַכְנִיס אֶת הַצִּיּוּרִים לַיַּלְקוּט?" הִצִּיעָה אִמָּא. מַאיָה הִסְכִּימָה, וְהֵן עָצְרוּ רֶגַע בַּצַּד וְהִכְנִיסוּ אֶת כָּל הָעֲרֵמָה הַצִּבְעוֹנִית לַתָּא הָאֲחוֹרִי. מַאיָה הוֹצִיאָה מֵהַיַּלְקוּט תַּפּוּחַ שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לֶאֱכֹל בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, נָגְסָה בּוֹ, וְהֵן הִמְשִׁיכוּ לִצְעֹד.
מַאיָה וְאִמָּא הִגִּיעוּ לְמַעֲבַר הַחֲצָיָה. מַאיָה נָתְנָה לְאִמָּא יָד, הֵן הִבִּיטוּ בְּיַחַד לְכָל הַכִּוּוּנִים, וְהִקְשִׁיבוּ. לֹא הָיְתָה שָׁם אַף מְכוֹנִית, וְהֵן הִתְחִילוּ לַחְצוֹת. מַאיָה לָקְחָה עוֹד בִּיס מֵהַתַּפּוּחַ, וּפִתְאוֹם הַתַּפּוּחַ נָפַל לָהּ מֵהַיָּד. בֵּינְתַיִם הִתְקָרְבָה מְכוֹנִית לְכִוּוּן מַעֲבַר הַחֲצָיָה.
נוּנוּ לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. מַאיָה עָזְבָה אֶת הַיָּד שֶׁל אִמָּא וְהִתְחִילָה לַחְזֹר לְאָחוֹר, לְכִוּוּן הַתַּפּוּחַ שֶׁנָּפַל.
"מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?" חָשַׁב, כְּשֶׁלְּפֶתַע נִשְׁמְעָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ צְעָקָה: "נוּנוּ, נוּנוּנוּ!" הָיוּ אֵלֶּה לֶלָה ורֹאשׁ-רֹאשׁ: "שׁוּב נֶעֱלַמְתָּ? אִי אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ כָּל הַזְּמַן... זֶה מְעַיֵּף."
"הִגַּעְתֶּם בְּדִיּוּק בַּזְּמַן! לְמַאיָה נָפַל הַתַּפּוּחַ בִּזְמַן שֶׁחָצְתָה אֶת הַכְּבִישׁ, וְתִרְאוּ מָה הִיא עָשְׂתָה – הִיא עָזְבָה אֶת הַיָּד שֶׁל אִמָּא וְהִתְחִילָה לַחְזֹר אָחוֹרָה!"
לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ רָאוּ אֶת הַמְּכוֹנִית הַמִּתְקָרֶבֶת, וְנִבְהֲלוּ.
רֹאשׁ-רֹאשׁ קָרָא: "צָרִיךְ לְסוֹבֵב אוֹתָהּ, מַהֵר!" וְהַשְּׁלוֹשָׁה קָפְצוּ לְעֵבֶר מַאיָה, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתָם אֲבָל הִרְגִּישָׁה שֶׁכֹּחַ חָזָק מְסוֹבֵב אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל אִמָּא, לִצְעֹד לְכִוּוּן הַמִּדְרָכָה. מַאיָה וְאִמַָּהּ סִיְּמוּ לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וְהַמְּכוֹנִית עָבְרָה כְּשֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָיוּ כְּבָר עַל הַמִּדְרָכָה.
"מַאיָה'לֶה, לְרֶגַע דָּאַגְתִּי," אָמְרָה אִמָּא. "לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה עָזַבְתְּ לִי אֶת הַיָּד. חָשַׁשְתִּי שֶׁאַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לְהִסְתּוֹבֵב אָחוֹרָה. זֶה מְסֻכָּן מְאוֹד, לֹא מַתְאִים לָךְ בִּכְלָל!"
מַאיָה הִסְבִּירָה: "נָפַל לִי הַתַּפּוּחַ. רָצִיתִי לְהָרִים אוֹתוֹ, אֲבָל נִזְכַּרְתִּי שֶׁאִם מַתְחִילִים לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, לֹא חוֹזְרִים לְאָחוֹר."
אִמָּא צָחֲקָה. "בֶּאֱמֶת חֲבָל עַל הַתַּפּוּחַ... אֲבָל הֲכִי חָשׁוּב שֶׁאַתְּ שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה."
לֶלָה רָאֲתָה שֶׁנּוּנוּ הִסְמִיק. "כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת מַאיָה, אַתָּה תָּמִיד מַסְמִיק."
"אֲנִי לֹא!" כָּעַס נוּנוּ.
"אַתָּה כֵּן," אָמְרוּ לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ בְּיַחַד.
נוּנוּ הִסְתַּכֵּל עַל לֶלָה וְאָמַר בְּשֶׁקֶט: "חֲבָל שֶׁאֵין לָךְ נְמָשִׁים כְּמוֹ שֶׁל מַאיָה..."
לֶלָה סִדְּרָה אֶת הַסֶּרֶט עַל רֹאשָׁהּ וְשָׁתְקָה.
"אֲנִי רָעֵב," אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. "אוּלַי נֹאכַל מַשֶּׁהוּ?"
"גַּם אֲנִי רְעֵבָה," אָמְרָה לֶלָה. "בּוֹאוּ נֵלֵךְ לֶאֱכֹל."
רֹאשׁ-רֹאשׁ וְלֶלָה טִפְּסוּ בַּחֲזָרָה לָרַמְזוֹר, אֲבָל נוּנוּ... הוּא הִמְשִׁיךְ לְלַוּוֹת בְּמַבָּטוֹ אֶת מַאיָה, עַד שֶׁהִגִּיעָה הַבַּיְתָה.
 

 

עלה קטן צהוב 
מילים, ביצוע  ותנועה - אורלי בינדר
 

 

התכנים מבוססים על חומרים שפותחו במסגרת תכנית זה"ב בגן – גמלאים מתנדבים בגני הילדים. התכנית מופעלת על ידי תנועת של"מ  - החברה למתנ"סים ועמותת אור ירוק בשיתוף משרד החינוך.

המגזין בנוי בתבנית של מכתב מהחברים מהרמזור, ובו סיפורים, שירים ומשחקים, דפי פעילות ורעיונות ליצירה. אתם מוזמנים ליצור קשר עם מתנדבי התכנית כדי לשלב אותם בפעילות. המתנדבים ישימו את המכתב בתיבת הדואר בצרוף הפתעות לילדים  וכך ימשך הקשר אתם. תוכלו לשלוח להם תמונה של הילדים מקשיבים לסיפור, ציורים שהכינו וכדומה.
נושא בטיחות בדרכים כדרך חיים חשוב שימשיך ויועבר בגן על ידי המתנדבים
בדרך זו נוכל להמשיך ולהעביר את המסר של חשיבות השמירה על כללי הבטיחות בדרכים.

תודה על שיתוף הפעולה
רונית רביב, ענת רגב אדלר 
מנהלות תוכנית זה”ב בגן