לֶלָה נִסְּתָה לְהַרְכִּיב פָּזֶל. הִיא חִפְּשָׂה אֶת הַחֲלָקִים שֶׁל הַמִּסְגֶּרֶת וְנִסְּתָה לְהַתְאִים אוֹתָם זֶה לָזֶה.
נוּנוּ הִתְאַמֵּן בֵּינְתַיִם בִּקְפִיצָה עַל רֶגֶל אַחַת וְסָפַר אֶת הַקְּפִיצוֹת שֶׁלּוֹ: שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה, תֵּשַׁע...
"נוּנוּ, תִּסְפֹּר בְּשֶׁקֶט. אוֹ שֶׁתִּקְפֹּץ בְּמָקוֹם אַחֵר. אַתָּה מַפְרִיעַ לִי לְהִתְרַכֵּז," אָמְרָה לֶלָה.
"גַּם אַתְּ מַפְרִיעָה לִי," עָנָה נוּנוּ, "הִפְסַקְתְּ אוֹתִי בְּדִיּוּק כְּשֶׁכִּמְעַט שָׁבַרְתִּי שִׂיא." נוּנוּ נֶעֱלַב וְהֶחְלִיט לְהִתְאַמֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר. לְשִׂמְחָתוֹ, רָאָה בַּחוּץ אֶת מִיכַל וְיָעֵל, תְּאוֹמוֹת כִּמְעַט זֵהוֹת, נִכְנָסוֹת לַמְּכוֹנִית שֶׁל אַבָּא, שֶׁהִגִּיעַ לָקַחַת אוֹתָן מֵהַצַּהֲרוֹן.
כָּל אַחַת מֵהֶן הִתְיַשְּׁבָה בְּכִסֵּא הַבְּטִיחוּת שֶׁלָּהּ וְנֶחְגְּרָה. "יְלָדוֹת זְהִירוֹת," חָשַׁב נוּנוּ. "מַקְפִּידוֹת עַל כָּל הַכְּלָלִים."
אַבָּא הִתְחִיל לִנְסֹעַ, וְהַכֹּל נִרְאָה לְנוּנוּ מַמָּשׁ נֶהֱדָר. עַד שֶׁמִּיכַל לָקְחָה אֶת בֻּבַּת הַפַּרְוָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַמּוֹשָׁב. יָעֵל צָעֲקָה: "זֶה שֶׁלִּי!" וּמִיכַל עָנְתָה: "לֹא נָכוֹן, אֲנִי מָצָאתִי אֶת זֶה!" וְהֵן הִתְוַכְּחוּ וְצָעֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.
אַבָּא הִבִּיט בָּהֶן דֶּרֶךְ הַמַּרְאָה וּבִקֵּשׁ: "יְלָדוֹת, דַּי לָרִיב. שְׁבוּ בְּשֶׁקֶט. אַתֶּן מַפְרִיעוֹת לִי לִנְהֹג."
אֲבָל הַבָּנוֹת לֹא הִפְסִיקוּ. זוֹ צוֹעֶקֶת וְזוֹ עוֹנָה, זוֹ מוֹשֶׁכֶת אֶת הַבֻּבָּה וְזוֹ חוֹטֶפֶת בַּחֲזָרָה.
נוּנוּ רָאָה אֶת אַבָּא מַבִּיט שׁוּב וְשׁוּב אֶל הַבָּנוֹת דֶּרֶךְ הַמַּרְאָה.
בֵּינְתַיִם הַמְּכוֹנִית הִתְקָרְבָה לְמַעֲבַר חֲצִיָּה. שְׁנֵי גְּבָרִים בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט בְּדִיּוּק עָמְדוּ לַחְצוֹת אוֹתוֹ.
נוּנוּ רָאָה שֶׁאַבָּא מַתְחִיל לְסוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ לְכִוּוּן הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי בִּמְקוֹם לְהַבִּיט אֶל הַכְּבִישׁ, וְדָאַג.
"מָה עוֹשִׂים?" שָׁאַל נוּנוּ אֶת רֹאשׁ-רֹאשׁ שֶׁנֶּעֱמַד לְצִדּוֹ, "אַבָּא שֶׁל מִיכַל וְיָעֵל לֹא מַצְלִיחַ לְהִתְרַכֵּז בַּנְּהִיגָה, הֵן עוֹשׂוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַעַשׁ. תִּרְאֶה – הוּא עוֹד מְעַט יְסוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ וְלֹא יִרְאֶה אֶת הַסְּפּוֹרְטָאִים שֶׁעוֹמְדִים לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ!"
לְרֹאשׁ-רֹאשׁ הָיָה רַעְיוֹן: "בּוֹא נִדְרֹךְ לַסְּפּוֹרְטַאי הַגָּבוֹהַּ עַל הַשְּׂרוֹךְ. הוּא יַעֲצֹר לִקְשֹׁר אוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נַרְוִיחַ זְמַן."
בֵּינְתַיִם, בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית צְעָקוֹת וְרִיב. אַבָּא סוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ וְצָעַק: "דַּי!" וּמִיָּד הִסְתּוֹבֵב בַּחֲזָרָה לַכְּבִישׁ.
בִּזְמַן שֶׁהִבִּיט לְאָחוֹר, רָאֲתָה מִיכַל שְׁנֵי סְפּוֹרְטָאִים מִתְכּוֹנְנִים לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ. אַבָּא לֹא רָאָה אוֹתָם, כִּי הוּא הִבִּיט עָלֶיהָ וְעַל יָעֵל.
מִיכַל נִבְהֲלָה. מָה יִהְיֶה? אַבָּא עָלוּל לִדְרֹס אוֹתָם! אֲבָל אֵיזֶה מַזָּל – הַגָּבוֹהַּ הִתְכּוֹפֵף לִקְשֹׁר שְׂרוֹכִים, וְכָךְ הִתְעַכְּבוּ שְׁנֵיהֶם.
אַבָּא הֶחְזִיר אֶת מַבָּטוֹ לַכְּבִישׁ וְעָצַר בַּחֲרִיקָה רוֹעֶשֶׁת לִפְנֵי מַעֲבַר הַחֲצִיָּה.
מִיכַל וְיָעֵל הִשְׁתַּתְּקוּ. הֵן רָאוּ אֶת שְׁנֵי הַסְּפּוֹרְטָאִים חוֹצִים אֶת הַכְּבִישׁ בְּשָׁלוֹם.
"אַבָּא, אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ שֶׁלֹּא נַפְרִיעַ לְךָ יוֹתֵר לְהִתְרַכֵּז בַּנְּהִיגָה. זֶה מְסֻכָּן מְאוֹד," הִכְרִיזָה מִיכַל.
"גַּם אֲנִי מַבְטִיחָה," הוֹסִיפָה יָעֵל. "בִּנְסִיעָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רְגוּעִים וְאָסוּר לְהַפְרִיעַ לַנַּהָג."
"תּוֹדָה, יְלָדוֹת שֶׁלִּי," אָמַר אַבָּא וְחִיֵּךְ.
נוּנוּ הָיָה מְרֻצֶּה. הוּא נִזְכַּר שֶׁגַּם הוּא הִפְרִיעַ לְלֶלָה לְהִתְרַכֵּז. "אֲנִי מַבְטִיחַ לֹא לְהַפְרִיעַ לָךְ יוֹתֵר לְהִתְרַכֵּז בַּפָּזֶל," אָמַר לָהּ.
"תּוֹדָה," עָנְתָה לֶלָה, "אֲבָל זֶה רַק פָּזֶל. נְהִיגָה בַּכְּבִישׁ הִיא לֹא מִשְׂחָק!"
"נָכוֹן," הִסְכִּים רֹאשׁ-רֹאשׁ. "כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מְנַסֶּה לְהִתְרַכֵּז בְּמַשֶּׁהוּ זֶה לֹא יָפֶה לְהַפְרִיעַ לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ נוֹהֵג וּמַפְרִיעִים לוֹ – זֶה כְּבָר מַמָּשׁ מְסֻכָּן."