רֹאשׁ-רֹאשׁ הִקְשִׁיב לְקוֹל טִפְטוּף הַגֶּשֶׁם.
הוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב אֶת הַחֹרֶף.
הַטִּפְטוּף גָּבַר, וְרֹאשׁ-רֹאשׁ הִבִּיט הַחוּצָה. הוּא נִסָּה לְגַלּוֹת לְאָן הַטִּפּוֹת נוֹפְלוֹת.
לֶלָה וְנוּנוּ עָמְדוּ לְיָדוֹ. "אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת גֶּשֶׁם, הוּא מַפְחִיד אוֹתִי," אָמְרָה לֶלָה.
רֹאשׁ-רֹאשׁ הִבִּיט בָּהּ וְשָׁאַל: "מַפְחִיד? מָה מַפְחִיד בְּגֶשֶׁם?"
"זֶה לֹא בְּדִיּוּק הַגֶּשֶׁם, אֲנִי מְפַחֶדֶת מֵרְעָמִים וּבְרָקִים."
"אֲנִי דַּוְקָא אוֹהֵב רְעָמִים'" אָמַר נוּנוּ. "אֲנִי מְדַמְיֵן שֶׁהֵם אוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ, וּמְנַסֵּה לְנַחֵשׁ מָה."
בּוּם! נִשְׁמַע רַעַם חָזָק.
"שְׁמַעְתֶּם? שְׁמַעְתֶּם מָה הָרַעַם הַזֶּה אָמַר? הוּא אָמַר, 'נוּנוּ, צֵא הַחוּצָה!'"
לֶלָה סָתְמָה בְּיָדֶיהָ אֶת הָאָזְנַיִם, וְרֹאשׁ-רֹאשׁ הִמְשִׁיךְ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַטִּפּוֹת.
"תִּרְאוּ! לְיוֹאָב יֵשׁ מַגָּפַיִם חֲדָשִׁים!" קָרָא.
לֶלָה הִתְקָרְבָה שׁוּב לַחַלּוֹן וְחִפְּשָׂה אֶת יוֹאָב. נוּנוּ כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם. הוּא רָצָה לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אִם יוֹאָב יִקְפֹּץ בַּמַּגָּפַיִם הַחֲדָשִׁים שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ הַשְּׁלוּלִיּוֹת.
אֲבָל עַד שֶׁנּוּנוּ יָרַד מֵהָרַמְזוֹר, יוֹאָב כְּבָר הָיָה בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית שֶׁל אִמָּא.
נוּנוּ הֵצִיץ לְתוֹךְ הַמְּכוֹנִית. הוּא רָאָה אֶת יוֹאָב יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַבְּטִיחוּת.
"יוֹאָבִי, נֶחְגַּרְתָּ?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"לֹא, אֵין לִי כֹּחַ," עָנָה יוֹאָב.
אִמָּא חָגְרָה אֶת עַצְמָהּ וְאָמְרָה: "יוֹאָבִי, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִנְסֹעַ אִם אַתָּה לֹא חָגוּר. כָּל מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בִּמְכוֹנִית צָרִיךְ לִהְיוֹת חָגוּר בִּזְמַן הַנְּסִיעָה."
"אֲנִי לֹא אוֹהֵב אֶת הַחֲגוֹרָה הַזֹּאת! וַאֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהֵחָגֵר," עָנָה יוֹאָב.
"יוֹאָבִי," הִמְשִׁיכָה אִמָּא לְהַסְבִּיר, "חַיָּבִים לְהֵחָגֵר. הַחֲגוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עָלֵינוּ בִּזְמַן הַנְּסִיעָה. אִם, לְמָשָׁל, אֶעֱצֹר בְּפִתְאוֹמִיּוּת, הַחֲגוֹרָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְעָלַי. הִיא תִּשְׁמֹר שֶׁנִּשָּׁאֵר בִּמְקוֹמֵנוּ וְלֹא נְקַבֵּל מַכָּה."
אֲבָל יוֹאָב לֹא נֶחְגַּר.
נוּנוּ רָאָה הַכֹּל מִבַּחוּץ, וְהָיָה מֻטְרָד. אָסוּר לִנְסֹעַ לֹא חֲגוּרִים. אָסוּר לִיְלָדִים וְאָסוּר לְהוֹרִים. זֶה מְאוֹד מְסֻכָּן!
הוּא הָיָה כָּל כָּךְ שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת, שֶׁלֹּא שָׂם לֵב שֶׁגַּם רֹאשׁ-רֹאשׁ וְלֶלָה מַבִּיטִים יַחַד אִתּוֹ עַל יוֹאָב. "מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאַל אוֹתָם.
"בּוֹאוּ נָשִׂים לוֹ קִשּׁוּט עַל הַחֲגוֹרָה," הִצִּיעַ רֹאשׁ-רֹאשׁ. וְכָךְ עָשׂוּ.
הֵם הִתְגַּנְּבוּ לַמְּכוֹנִית בְּלִי שֶׁאִמָּא אוֹ יוֹאָב רָאוּ אוֹתָם, וְהִצְמִידוּ לַחֲגוֹרָה קִשּׁוּט דּוֹמֶה לְטַבַּעַת גְּדוֹלָה עִם תְּמוּנָה שֶׁל שְׁלָשְׁתָּם.
אִמָּא הִבִּיטָה שׁוּב בְּיוֹאָב. יוֹאָב הִבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, עַל הַגֶּשֶׁם.
"יוֹאָבִי," קָרְאָה אִמָּא. "שַׂמְתָּ לֵב מָה יֵשׁ עַל הַחֲגוֹרָה?" יוֹאָב הִסְתַּכֵּל עַל הַחֲגוֹרָה. הָיָה שָׁם קִשּׁוּט שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ רַמְזוֹר צִבְעוֹנִי עִם שְׁלוֹשָׁה פַּרְצוּפִים מְחַיְּכִים. הַקִּשּׁוּט מָצָא חֵן בְּעֵינָיו.
"אַתְּ יוֹדַעַת מָה, אִמָּא? עִם חֲגוֹרָה מְקֻשֶּׁטֶת נָעִים יוֹתֵר לְהֵחָגֵר!" אָמַר, וְסוֹף סוֹף נֶחְגַּר.
אִמָּא שָׂמְחָה. "יֹפִי, יוֹאָבִי. זֶה כָּל כָּךְ חָשׁוּב לְהֵחָגֵר, הַחֲגוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עָלֵינוּ כָּל הַדֶּרֶךְ."
גַּם יוֹאָב הָיָה שָׂמֵחַ. הוּא הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ יוֹתֵר, וְשָׂמַח בַּקִּשּׁוּט הַיָּפֶה שֶׁמָּצָא עַל הַחֲגוֹרָה.
לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ שָׂמְחוּ גַּם הֵם.
וְנוּנוּ? נוּנוּ כְּבָר הָיָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַשְּׁלוּלִיּוֹת.