נוּנוּ רָצָה מְאוֹד לְשַׂחֵק עִם מִישֶׁהוּ. אֲבָל רֹאשׁ-רֹאשׁ וְלֶלָה הָיוּ עֲסוּקִים. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּיַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁבְּדִיּוּק סִיְּמוּ לִלְמֹד וְיָצְאוּ הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר.
"לֶלָה, לָמָּה קוֹרְאִים לָךְ 'לֶלָה'?" שָׁאַל נוּנוּ.
"רֶגַע, נוּנוּ, אֲנִי עֲסוּקָה עַכְשָׁו," עָנְתָה לֶלָה.
"רֹאשׁ-רֹאשׁ, לָמָּה קוֹרְאִים לְךָ 'רֹאשׁ-רֹאשׁ'?" שָׁאַל נוּנוּ.
"נוּנוּ, אַתָּה לֹא רוֹאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ עֲסוּקִים? נוּנוּנוּ!". כָּעַס רֹאשׁ-רֹאשׁ
"מָה שֶׁבָּרוּר," מִלְמֵל נוּנוּ , "זֶה שֶׁלִּי קוֹרְאִים 'נוּנוּ' כִּי כָּל הַזְּמַן אוֹמְרִים לִי 'נוּנוּנוּ'."
נוּנוּ הִתְגַּלֵּשׁ עַל הָעַמּוּד שֶׁל הָרַמְזוֹר לְמַטָּה, אֶל הָרְחוֹב, וְהִסְתַּכֵּל עַל הַיְּלָדִים שֶׁהָלְכוּ הַבַּיְתָה.
הוּא חִפֵּשׂ אֶת גִּילִי, הַיַּלְדָּה הֲכִי מְתֻלְתֶּלֶת שֶׁהוּא מַכִּיר. כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת, הַתַּלְתַּלִּים שֶׁלָּהּ קוֹפְצִים לְכָל הַכִּוּוּנִים, וְאֶת נוּנוּ זֶה מַמָּשׁ מַצְחִיק. הִנֵּה... הוּא רָאָה אֶת גִּילִי מִתְקָרֶבֶת. חֲמוּדָה כָּזֹאת וְקוֹפְצָנִית, כְּמוֹ תָּמִיד. לְיָדָהּ צָעֲדָה אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה, שְׁקוּעָה בְּשִׂיחָה עִם הַחֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּהּ.
פִּתְאוֹם הֵחֵלּוּ אֲחוֹתָהּ שֶׁל גִּילִי וְחַבְרוֹתֶיהָ לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ סְתָם כָּךְ, בְּלִי שֶׁהִגִּיעוּ לְמַעֲבַר חֲצָיָה אוֹ אֶל מִשְׁמְרוֹת הַבְּטִיחוּת. מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ.
נוּנוּ הִסְתַּכֵּל עַל גִּילִי. הוּא רָאָה שֶׁהִיא עַצְמָהּ מֻפְתַּעַת. הִיא כָּל כָּךְ סוֹמֶכֶת עַל אֲחוֹתָהּ – אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא חוֹצָה בְּמָקוֹם לֹא בָּטוּחַ, לֹא בְּמַעֲבַר חֲצָיָה?!
נוּנוּ מִהֵר לְטַפֵּס בַּחֲזָרָה אֶל הָרַמְזוֹר.
לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ נָעֲצוּ בּוֹ מַבָּטִים כּוֹעֲסִים. "אֵיפֹה הָיִיתָ, נוּנוּ?" שָׁאֲלָה לֶלָה.
"שׁוּב נֶעֱלַמְתָּ... נוּנוּ, נוּנוּנוּ!" הוֹסִיף רֹאשׁ-רֹאשׁ.
אֲבָל לְנוּנוּ לֹא הָיָה זְמַן לְכָל זֶה. "בּוֹאוּ מַהֵר לְמַטָּה, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲזֹר לְגִילִי!"
"גִּילִי? הַיַּלְדָּה הַמְּתֻלְתֶּלֶת? הַחֲמוּדָה?" שָׁאֲלָה לֶלָה.
"כֵּן" עָנָה נוּנוּ, "אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה חָצְתָה אִתָּהּ אֶת הַכְּבִישׁ בְּמָקוֹם מְסֻכָּן, וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִדְאֹג שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה שׁוּב!"
לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ יָרְדוּ מִיָּד עִם נוּנוּ לְמַטָּה. הֵם רָאוּ שֶׁגִּילִי וַאֲחוֹתָהּ מִתְקָרְבוֹת אֶל בֵּיתָן. נוֹתַר לָהֶן רַק עוֹד כְּבִישׁ אֶחָד לַחְצוֹת.
"מָה הַתָּכְנִית?" שָׁאַל נוּנוּ.
רֹאשׁ-רֹאשׁ יָדַע מִיָּד: "אֲנַחְנוּ נִלְחַשׁ לְגִילִי מָה לְהַגִּיד, וְהַמִּלִּים פָּשׁוּט יֵצְאוּ מֵהַפֶּה שֶׁלָּהּ."
"אַתָּה תָּמִיד יוֹדֵעַ מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. יֵשׁ לְךָ בְּהֶחְלֵט רֹאשׁ חָכָם!" אָמְרָה לֶלָה.
רֹאשׁ-רֹאשׁ צָחַק."בִּגְלַל זֶה קוֹרְאִים לִי 'רֹאשׁ-רֹאשׁ'."
הַשְּׁלוֹשָׁה מִהֲרוּ לְעֵבֶר גִּילִי וַאֲחוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר הֶחְזִיקָה אֶת הַיָּד שֶׁל גִּילִי וְעָמְדָה שׁוּב לַחְצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בְּמָקוֹם מְסֻכָּן.
נוּנוּ לָחַשׁ לְגִילִי בָּאֹזֶן: "חַכִּי! יֵשׁ מַעֲבַר חֲצָיָה קָרוֹב. בּוֹאִי נֶחְצֶה שָׁם!" וְתוֹךְ כְּדֵי לְחִישָׁה שָׁמַע אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת גַּם הִיא, בַּקּוֹל הַמָּתוֹק שֶׁלָּהּ: "חַכִּי! יֵשׁ מַעֲבַר חֲצָיָה קָרוֹב. בּוֹאִי נֶחְצֶה שָׁם!" הַתַּלְתַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים שֶׁלָּהּ הִתְנַדְנְדוּ. הִיא נִרְאֲתָה מֻפְתַּעַת מֵהַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ לָהּ מֵהַפֶּה.
אֲחוֹתָהּ שֶׁל גִּילִי עָצְרָה רֶגַע וְהִבִּיטָה בָּהּ. נִדְמֶה הָיָה שֶׁהִיא רוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אֲבָל הִיא שָׁתְקָה וְהִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת עִם גִּילִי, יָד בְּיָד, לְכִוּוּן מַעֲבַר הַחֲצָיָה.
הֵן עָצְרוּ לְפָנָיו, הִבִּיטוּ בְּיַחַד שְׂמֹאלָה, יָמִינָה וְשׁוּב שְׂמֹאלָה, וְחָצוּ יָד בְּיָד אֶת הַכְּבִישׁ.
לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לַבִּנְיָן עוֹד הִסְפִּיק נוּנוּ לִרְאוֹת אֶת גִּילִי מְחַבֶּקֶת אֶת אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה.
"אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ צֶוֶת לָעִנְיָן!" אָמַר לַחֲבֵרָיו.
"נָכוֹן," הִסְכִּימָה לֶלָה, "אֲבָל אַתָּה חַיָּב לְהַפְסִיק לְהֵעָלֵם לָנוּ כָּל הַזְּמַן."