שלום ילדים וילדות,

נסו לרגע לא לדבר, לא לזוז, להיות בשקט ורק להקשיב.
מה הצלחתם לשמוע?
שמתם לב, שכאשר אנחנו מרוכזים ומקשיבים, אנחנו שומעים דברים
שאולי לא היינו שמים לב אליהם אם היינו עסוקים?
ואיך כל זה קשור לבטיחות בדרכים? יש לכם רעיון?
עוד מעט תשמעו מה קרה כשעידו היה קשוב למה שקורה בכביש, ותבינו.

אשמח מאוד אם תשלחו לי הודעה מוקלטת שלכם, שאוכל להקשיב לה שוב ושוב.
להתראות במכתב הבא, ואל תשכחו לשמור על כל כללי הבטיחות בדרכים.

באהבה,
סבא / סבתא גן 

לֶלָה הִקְשִׁיבָה לַמּוּזִיקָה הָרַעֲשָׁנִית שֶׁבָּקְעָה מֵאַחַת הַמְּכוֹנִיּוֹת בַּחוּץ וְאָמְרָה: "אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת מוּזִיקָה שְׁקֵטָה וּנְעִימָה, מַרְגִּיעָה כָּזֹאת."
"אֲנִי מַעֲדִיף מוּזִיקָה קִצְבִּית," אָמַר רֹאשׁ-רֹאשׁ. "מוּזִיקָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ שָׂמֵחַ, כְּאִלּוּ הַלֵּב שֶׁלִּי דּוֹפֵק חָזָק יוֹתֵר." הוּא הִתְחִיל לְתוֹפֵף עַל הַבֶּטֶן הָעֲגֻלָּה שֶׁלּוֹ וּלְזַמְזֵם בְּקֶצֶב: "אַחַת, שְׁתַּיִם וְשָׁלוֹשׁ, כִּי אֲנִי תָּמִיד בָּרֹאשׁ."
"שְׁשְׁשְׁ, שֶׁקֶט, רֹאשׁ-רֹאשׁ. אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כְּאֵב רֹאשׁ," אָמְרָה לֶלָה. "לָמָּה אַתָּה מַרְעִישׁ?"
לֶלָה הֵצִיצָה הַחוּצָה מֵהָרַמְזוֹר וּבָדְקָה אִם נוּנוּ בַּחוּץ. "אֵיפֹה נוּנוּ? נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא שׁוּב נֶעֱלַם. זֹאת הַשָּׁעָה הַחֲבִיבָה עָלָיו. הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ הַיְּלָדִים חוֹזְרִים הַבַּיְתָה מֵהַצַּהֲרוֹן. אֵיפֹה הוּא?"
"מִי? אֲנִי?" נוּנוּ עָמַד מֵאֲחוֹרֶיהָ.
"נוּנוּ! אֵיפֹה הָיִיתָ?" כָּעֲסָה לֶלָה.
נוּנוּ צָחַק, "הָיִיתִי כָּאן, לֹא רָאִית אוֹתִי? אֲנִי יוֹצֵא הַחוּצָה, מִי בָּא אִתִּי?" שָׁאַל וְיָצָא בְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה. לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ רָצוּ אַחֲרָיו. "נוּנוּ, חַכֵּה, אַל תֵּלֵךְ מַהֵר כָּל כָּךְ," קָרְאוּ.
אֲבָל נוּנוּ צָעַד בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן מַעֲבַר הַחֲצָיָה.
חוּץ מֵעִדּוֹ וְאִמָּא שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ שָׁם הַרְבֵּה יְלָדִים, רֻבָּם כְּבָר נֶעֶלְמוּ בְּתוֹךְ הַבָּתִּים. עִדּוֹ נָתַן לְאִמָּא יָד וְסִפֵּר לָהּ עַל הַמִּשְׂחָק שֶׁהוּא וַחֲבֵרָיו הִמְצִיאוּ בַּהַפְסָקָה.
הֵם הִגִּיעוּ לְמַעֲבַר הַחֲצָיָה. אִמָּא הִבִּיטָה לְכָל הַכִּוּוּנִים, וּבָרוּר הָיָה שֶׁהִיא מִתְכַּוֶּנֶת לְהַתְחִיל לַחְצוֹת.
בֵּינְתַיִם, נוּנוּ, לֶלָה וְרֹאשׁ-רֹאשׁ הִמְשִׁיכוּ לְהִתְוַכֵּחַ עַל עִנְיְנֵי הַמּוּזִיקָה שֶׁלָּהֶם. הִתְוַכְּחוּ וְהִתְוַכְּחוּ, עַד שֶׁלֶּלָה אָמְרָה: "אוֹי! מַגִּיעָה מְכוֹנִית! אָסוּר שֶׁעִדּוֹ וְאִמָּא יַתְחִילוּ לַחְצוֹת עַכְשָׁו!"
נוּנוּ גֵּרֵד אֶת הָאַף, וְרֹאשׁ-רֹאשׁ אָמַר: "אֲנִי סוֹמֵךְ עַל עִדּוֹ. הָרְחוֹב רֵיק וְשָׁקֵט. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא יִשְׁמַע אֶת הַמְּכוֹנִית."
וּבֶאֱמֶת שָׁמְעוּ אֶת עִדּוֹ אוֹמֵר: "רֶגַע, אִמָּא! אֲנִי שׁוֹמֵעַ מְכוֹנִית מִתְקָרֶבֶת!"
אִמָּא עָצְרָה וְהִבִּיטָה שׁוּב לַצְּדָדִים. הֵם לֹא רָאוּ אֶת הַמְּכוֹנִית, אֲבָל אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ.
וְדֵי מַהֵר הֵגִיחָה מִמַּעֲלֵה הָרְחוֹב מְכוֹנִית לְבָנָה וּקְטַנָּה. עִדּוֹ וְאִמָּא חִכּוּ שֶׁהַמְּכוֹנִית תַּעֲבֹר, וְרַק אָז חָצוּ אֶת הַכְּבִישׁ, יָד בְּיָד.
"אֵיזֶה מַזָּל שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת הַמְּכוֹנִית," אָמְרָה אִמָּא. "לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ מִתְקָרֶבֶת, זֶה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת מְסֻכָּן מְאוֹד." אִמָּא לִטְּפָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל עִדּוֹ, וְהַחִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ גָּדַל וְהִתְרַחֵב.
רֹאשׁ-רֹאשׁ הָיָה מְרֻצֶּה. "אֵיזֶה מַזָּל שֶׁעִדּוֹ הִקְשִׁיב וְשָׁמַע אֶת הַמְּכוֹנִית מִתְקָרֶבֶת!"
לֶלָה חִיְּכָה. "רְאִיתֶם כַּמָּה אִמָּא שֶׁלּוֹ גֵּאָה בּוֹ? עִדּוֹ הוּא יֶלֶד שֶׁמַּכִּיר אֶת כָּל הַכְּלָלִים – לְהַבִּיט, לְהַקְשִׁיב, לָתֵת יָד, לַחְצוֹת".
נוּנוּ קָפַץ מֵרֶגֶל לְרֶגֶל וְאָמַר בְּקוֹל רָם: "לְהַבִּיט, לְהַקְשִׁיב, לָתֵת יָד, לַחְצוֹת... לְהַבִּיט, לְהַקְשִׁיב, לָתֵת יָד, לַחְצוֹת... לְ...לְ...לָ... לַ..." וְאָז עָצַר, הִבִּיט אֶל לֶלָה וְאָמַר: "אָה... עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין לָמָּה קוֹרְאִים לָךְ לֶלָה!"
"נָכוֹן. קוֹרְאִים לִי בִּשְׁמִי כִּי אֲנִי מַזְכִּירָה לַיְּלָדִים אֶת כְּלָלֵי הַבְּטִיחוּת בַּדְּרָכִים, כִּי כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַתְחִילוֹת בַּצְּלִילִים 'לֶה' אוֹ 'לָה'," הִסְבִּירָה לֶלָה בְּרָצוֹן.
רֹאשׁ-רֹאשׁ הִתְחִיל לְתוֹפֵף עַל בִּטְנוֹ. "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעִדּוֹ אוֹהֵב כָּמוֹנִי מוּזִיקָה שְׂמֵחָה. יֵשׁ לוֹ שְׁמִיעָה כָּל כָּךְ טוֹבָה!"
וְלֶלָה הוֹסִיפָה: "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת כָּל סוּגֵי הַמּוּזִיקָה."
וּמָה נוּנוּ חָשַׁב? לֹא נֵדַע, כִּי נוּנוּ – הוּא כְּבָר הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר...

 

התכנים מבוססים על חומרים שפותחו במסגרת תכנית זה"ב בגן – גמלאים מתנדבים בגני הילדים. התכנית מופעלת על ידי תנועת של"מ  - החברה למתנ"סים ועמותת אור ירוק בשיתוף משרד החינוך.

המגזין בנוי בתבנית של מכתב מהחברים מהרמזור, ובו סיפורים, שירים ומשחקים, דפי פעילות ורעיונות ליצירה. אתם מוזמנים ליצור קשר עם מתנדבי התכנית כדי לשלב אותם בפעילות. המתנדבים ישימו את המכתב בתיבת הדואר בצרוף הפתעות לילדים  וכך ימשך הקשר אתם. תוכלו לשלוח להם תמונה של הילדים מקשיבים לסיפור, ציורים שהכינו וכדומה.
נושא בטיחות בדרכים כדרך חיים חשוב שימשיך ויועבר בגן על ידי המתנדבים
בדרך זו נוכל להמשיך ולהעביר את המסר של חשיבות השמירה על כללי הבטיחות בדרכים.

תודה על שיתוף הפעולה
רונית רביב, ענת רגב אדלר 
מנהלות תוכנית זה”ב בגן