🔴עלון הסולם🔴✨ה' באב✨יארצייט האר"י✨

אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן | נרשם חדש? יש לאשר הצגת תמונות במייל

ה' באב - יארצייט האר"י הקדוש

✨האר''י הקדוש✨

"אחרי העשרים שנים של הפרישות הגדול שעשה במצרים, נתגלה אליו אליהו הנביא ז"ל , בציווי הקב"ה, ואמר לו, כבר הגיע העת סמוך לפטירתך, ואותו פעם לא היו לו כי אם ל''ו שנה. ובן ל''ח שנה היה בשנה שנתבקש בישיבה של מעלה, פה ק''ק צפת בעוונותינו הרבים" (עמק המלך פרק שלישי)

הרהורים
כל מי שמשים לבו הכרתו ונפשו להסתכל בתכונות הבניינים הרוחניים שגילה לנו האר''י הקדוש, לא יכול שלא להתפעם מגדלות הבורא והבריאה כולה.

ככל שנגדיל השכלתנו בתורת האר''י הקדוש, כך תתמעט ההסתרה ויתגלה אור הנסתר בעולם ובנשמת האדם.

הצימאון לרזין הנפלאים המרווים בצוף ערב את לשדה של הנשמה, מפיחים רוח בכל העולמים כולם, הן התחתונים והן העליונים.

לא כל פזילה מסורסת לרוחניות תיקרא תורה, לא כל תשוקה בהמית תכונה השראה, לא כל רביצה גופנית תיקרא מנוחת הנפש והנשמה.

מעטים הם הנוסקים לגנזי מרומים, אלו המורידים לנו סודות עליונים נסתרים. רגשות ענוגים בצפצופי הנשר מפיחים רוח במצפים לה, לאלו המבקשים להיוולד מחדש לרוח.

האר"י הקדוש השאיר לנו אוצר בלום המבקש להתגלות. הנה האר''י החי "בעל הסולם" הכין לנו את הסולם לאוצר נפלא זה. כל הזוקף אוזניו לשמוע צלילי הרוח הערבה לנפשות צמאי אמת, יתמלא בשמחה לניגון חכמת הקבלה - שמחה הממלאת את הלב בחדוות קדושה מטוהרת מסיגי האגואיזם.

מודה אני לפניך מלך חי וקיים על שנתת לאנושות את נשמת האר"י, שהפיח רוח חיים בתורת ישראל. הגדלת חסדך בשולחך אלינו את רבי יהודה לייב אשל''ג זצוק''ל שפתח לנו אוצר זה בשום שכל וטוב טעם להרוות את כל הכדאיים לחכמה עצומה ונפלאה זו.

בהכנעה בהודיה
ובהתרוממות רוח
הרב אדם סיני

{פוסט הרב משנים קודמות}

נביא מעט מדברי בעל הסולם בשבחי הארי"זל מתוך הקדמה לפנים מאירות ומסבירות:

אמנם זה האיש האלקי רבינו יצחק לוריא ז"ל, טרח ומצא בעדינו מלא מדתו, הגדיל הפליא על קודמיו, ואם היתה לי לשון מדברת גדולות הייתי משבח אותו יום, שנגלה חכמתו כמעט כיום אשר נתנה תורה לישראל: אין די מלה בשיעור פעולתו הקדושה בעדינו, כי היו דלתי ההשגה נעולים בדלתים ובריח, ובא ופתחם אלינו, באופן, שכל מי שמשתוקק לכנוס להיכל המלך פנימה, אין צריך כי אם קדושה וטהרה ולילך למרחץ, ולגלח שערו וללבוש בגדים נקיים, כדי לעמוד לפני המלכות העליונה, כיאות: והנך מוצא בן ל"ח שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל: וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד: ומובן מעצמו שלא על חנם זוכין לנצחון מוחלט, כמו שנחל אב החכמה ורך השנים הזה:

מקבץ דברי הרב ביארצייט האר"י הקדוש משנים קודמות:

תולדות האר"י ז"ל הקדוש:

רבי יצחק לוריא מכונה האר”י הקדוש
ראשי תיבות: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק.

מגדולי חכמי הקבלה, נולד בירושלים, חי תקופה במצרים ובאחרית ימיו התגורר בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), חי בתקופת מרן רבי יוסף קארו.

נולד בירושלים בשנת רצ”ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל הרדב”ז, בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי משה קורדבירו שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי משה קורדבירו נתגלה האר”י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של הרמ”ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר”י בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.

לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו במצרים, שם הקדיש את עיתותיו להגייה ליד הנילוס בספר הזוהר, עד נגלה אליו שוב אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל ולחיות בצפת וללמד את הרב חיים ויטל את כל אשר הוא יודע כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. מצד שני בגניזה בקאהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר”י התפרנס ממסחר בפלפלים. האר”י הגיע לצפת בשנת 1570 (שנת הש”ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה’ אב ה’של”ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38.

חידושו ופעולתו בעולם הקבלה:
האריז”ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז”ל, לעומת שיטת הרמ”ק, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד מקובלים שקדמו לו.

המיוחד בתורת האר”י כמו שמביא בעל הסולם, שכל המקובלים שקדמו לו, התעסקו בחכמת הקבלה רק דרך ג’ הלשונות – פשט, רמז, דרש.
כנגד דומם צומח חי, והיו חסרים את מדרגת החכמה, שהיא שפת הקבלה, מדרגת המדבר, בחינה ד’ מצד ההמשכה; שרק דרכה באמת אפשר להבין את חכמת הקבלה על בורייה בצורת המלאה והאמיתית ולא זולת;
השפה הזו הייתה גנוזה ונסתרת מהעולם, עד שבא האר”י וחידש וגילה אותה בחזרה לעולם. על כן כל המקובלים הקודמים להאר"י היו חסרים השגה מהותית בעצם החכמה, לכן כולם קיבלו אותו כמפרש היחיד, כפי שמביא בעל הסולם בלשון קודשו:

"וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד:".

מחידושיו הגדולים: האר"י הקדוש חידש וגילה בעולם את כל הסוד של האור חוזר בתורת הקבלה.

ואת כל הסוד של הד' בחינות ושורשם, שבד"כ נלמדו כעשר ספירות, בא האר"י הקדוש וחידש וגילה שספירת התפארת מתחלקת לשש בחינות בבחינת המגן דוד.

תורתו:
תורתו של האר”י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח”ו) בספרים הבאים: (נקראים “כתבי האר”י”)
עץ חיים, שער הכוונות ,שער מאמרי רשב”י, ליקוטי תורה, שער מאמרי רז”ל, מבוא שערים. ספרים של עוד מתלמידיו מובאים בחסידות, אך בעיקר סומכים על מה שכתב הרח”ו.
יחסית בית מדרשו היה בזמן קצר כי"ז חודשים, אך בזמן זה שינה בית מדרשו את כל העולם כולו.

סידור האריז”ל – האר”י לא ערך סידור, אבל חיבר כוונות וייחודים לתפילה. תלמידיו ותלמידי תלמידיו ערכו סידורים עם הכוונות שמסר והתאימו את נוסח התפלה לכוונות.

פיוטיו:
בין השאר חיבר את הפיוטים אסדר לסעודתא ואזמר בשבחין ובני היכלא הנאמרים אצל חסידים בליל וביום שבת קודש בסעודה שלישית, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם “אני יצחק בן שלמה לוריא”.

אתרי האר"י
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.

מקום קבורתו:
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו.

קדושתו:
האר"י נמנה ביחד עם עוד שלושה רבנים אחרים שהוצמד להם התואר 'הקדוש': האלשיך הקדוש, ה"אור החיים" הקדוש והשל"ה הקדוש.

בהקדמה לספר "פרי עץ חיים" מתאר רבי חיים ויטאל את רבו הקדוש:
"לא היה מי שישיג חכמה זו על אמיתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה מרכבה בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים ... היה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא והיו מגלין לו רזי תורה. וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי הידיים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדם הראשון ... והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענווה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מידות טובות ומעשים טובים היה בו... וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו נגלה לו תמיד".

סיפור:
פעם אחת אמרו לו חכמי ספרד: רבינו נר ישראל, כל כך חכמה מסר השם יתברך ביד מעלתך, למה לא יחבר הרב חיבור אחד נחמד כדי שלא תשתכח תורה מישראל? השיב להם: אילו היו כל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל הרקיעים גוילים, לא יספיקו לכתוב כל חכמתי. וכשאני מתחיל לגלות לכם סוד אחד מן התורה נתרבה עלי כל-כך שפע כמו נחל שוטף ואני מבקש תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור דק וקטן לגלות לכם סוד אחד מן התורה כפי אשר תוכלון שאת...

כמו כן, ידוע הסיפור המפורסם שפ"א ישן האריז"ל בשבת, וראהו אחד מתלמידיו המובהקים בתוך שנתו ששפתותיו ממללות, לאחמ"כ שאלו מה אמר בעת שנתו, השיב לו האר"י: "דע כי אף אם אשב במשך שמונים שנה ברציפות ואדבר ללא הפסק, לא אספיק לומר לך מה שהשגתי ונתגלה לי בשעה זו שישנתי בשבת".

סיפור נוסף:
"ספר לי הרב רבי יצחק הכהן ז"ל, כי בעת פטירת מורי [רבינו האר"י] ז"ל, כשיצאתי אני מאצלו, נכנס הוא אצלו, ויבכה לפניו ויאמר, וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם, והשיבו אילו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני מן העולם הזה קודם זמני. עודנו מדבר עמו, שאל עלי ואמר היכן הלך חיים, וכי בשעה כזאת הלך מאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברצוני למסור לי איזה דבר סתר, אז אמר לו רבי יצחק ומה נעשה מכאן ואילך, ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח"ו לידי כפירה ואיבוד נפש, אמנם רח"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר רבי יצחק וכי ח"ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו [רבינו האר"יפ אם תזכו אני אבוא לכם ואלמדכם, ויאמר לו איך תבוא ותלמדנו, אחר שאתה נפטר עתה מן העולם הזה, ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, אך תהיה ביאתי לכם, אם בחלום, אם בהקיץ, אם במראה, ותכף אמר לו קום צא מהר, כי אתה כהן, ואני הגיע זמני, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, ויצא מהר, וטרם שיצא ממפתן הבית, פתח פיו ויצאה נשמתו בנשיקה זלה"ה" עכ"ל.

רואים שהאר"י הקדוש קיים את הבטחתו שחזר בעיבור נשמתו בבעל הסולם המכונה
"האר"י החי" וגילה את החכמה מחדש ונתן את הסולם לספר השמים.

פיוט האר"י - בני היכלא

תרגום:
בני ההיכל המשתוקקים לראות זיוו שלזעיר הפנים
יהיו כאן בשולחן זה שבו המלך גלוף
רצו מאד באסיפה זו בתוך מלאכים וכל כנפיים
שמחו עכשיו בשעה זו שבה רצון ואין כעס
קרבו אלי ראו חילי שאין דינים חזקים
בחוץ נתונים ולא עולים אלה הכלבים החצופים
והנה אזמין עתיק הימים למנחה עד יהיו עוברים
רצון שלו שגילה לו לבטל כל קליפות
ישים אותן בנקרותיהן ויגנזו בתוך סלעים
הרי עכשיו בעת המנחה בשמחה שלזעיר אנפין.

להסבר קבלי על הפיוט - לחצו כאן

מסכם בעל הסולם בהקדמה לפנים מאירות ומסבירות עניין חשוב לגבי כתבי האר"י הקדוש:

אולם לדאבון לבינו הצליח מעשה שטן, ונעשו מעקשים בדרך התפשטות חכמתו למרחבי עם קדוש, ומעוטא דמעוטא, החלו לכבוש אותם: והוא בעיקר מפני שהדברים נכתבו מפי השמועה, כמו שדרש בחכמה יום יום לפני תלמידיו שכבר היו ישישי ימים, ובקיאים גדולים בהשגת הזהר ותיקונים ועל פי רוב נערכו אמרותיו הקדושים, לפי השאלות העמוקים שהי' שואלים הימנו כל אחד לפי ענינו, ועל כן לא מסר החכמה על הסדרים הראויים, כמו בשאר החיבורים שקדמו אליו:

ואנו מוצאים בכתבים שהי' האר"י ז"ל עצמו משתוקק לזה לעשות סדר בענינים, ועי' זה בשער מאמרי רשב"י בפירוש האדרא זוטא, בהקדמה קצרה של הרח"ו ז"ל: ונוסף על זה הוא קצרות זמן לימודו כי כל חיי בית מדרשו הי' כי"ז חדשים, כמפורש בש' הגלגולים שער ח' דף מ"ט, כי הגיע ממצרים לצפת"ו, בשנת של"א ליצירה קרוב לימי הפסח, והרח"ו ז"ל הי' אז בן כ"ט שנה, ובשנת של"ב ביום ועש"ק פרשת מו"מ, בר"ח מנחם אב נחלה וביום ג' דברים ה' מנ"א, נפטר לחיי עולם הבא ע"ש:

ואיתא שם עוד בשער ח' דף ע"א עמוד א' שבעת פטירתו נתן צוואה להרח"ו ז"ל שלא ילמד את החכמה לאחרים, ולו התיר לעסוק בה בפני עצמו בלחישה, אמנם לשאר החברים אסור להתעסק בהם כלל, כי אמר שלא הבינו החכמה כראוי, ע"ש בארוכה: והיא הסיבה אשר הרח"ו ז"ל לא סידר כלל את הכתבים, והניחם בלי סדרים, ומכ"ש שלא ביאר הקשרים מענין לענין, כדי שלא יהי' בזה כמו מלמד לאחרים, ולכן אנו מוצאים הימנו זהירות יתירה בזה כנודע להבקיאים בכהאר"י ז"ל:

ואלו הסדרים המצויים לפנינו בכתבי האר"י ז"ל, נערכו ונסדרו ע"י דור שלישי בג' זמנים, וע"י ג' מסדרים הראשון למסדרים הי' החכם מהר"י צמח ז"ל, שהי' בזמן אחד עם מהר"א אזולאי ז"ל, שנפטר בשנת ת"ד, שהגיע לידו, חלק חשוב מהכתבים, וסידר מהם הרבה ספרים, והחשוב מהם, הוא הספר אדם ישר, שאסף בו שורש ועיקר כלל הדרושים מהמצויים לו, ומקצת ספרים שסידר הרב הנ"ל נאבדו, ובהקדמת ספרו קול ברמה, מביא שם כל הספרים שסידר: מסדר השני הוא תלמידו החכם מהר"מ פאפריש ז"ל, והגדיל ביותר מרבו, ז"ל להיות שהגיע לידו, מחלק הכתבים שהי' בידי החכם מהר"ש וויטאל ז"ל, וסידר הרבה ספרים, החשוב מהם, הוא ספר עץ החיים, ופרי עץ חיים, שכוללים מרחבי החכמה, במלוא המובן: השלישי למסדרים, הוא החכם מהר"ש וויטאל ז"ל בן מוהר"ר חיים וויטאל ז"ל, והיה חכם גדול ומפורסם, הוא סידר שמונה שערים המפורסמים, מעזבון שהניח לו אביו ז"ל:

ואנו רואים, שכל או"א מהמסדרים, לא הי' לו כל הכתבים בשלימות, וזה גרם להם כובד גדול על סידורם שלהענינים, שאינם מוכשרים כלל לאותם שאין להם בקיאות אמיתי בזוהר ותיקונים, וע"כ בני עליה הם מועטים: