אז מי צריך ריטלין באמת?
היה פעם תלמיד שעשה הרבה בעיות בכיתה, הפריע בשיעורים, השמיע כל מיני קולות, רב עם החברים, בקיצור - המצב הפך לבלתי נסבל. המורה שלו היה אובד עצות, ואחרי שניסה בטובות וברעות ולא עזר כלום, הוא הזמין את ההורים לשיחה.
בשיחה הציע המורה שהילד יקח כדור ריטלין כל בוקר. ההורים הסכימו אבל ספרו שהם יוצאים מוקדם לעבודה ולא יוכלו להשגיח שהילד אכן יקח את הכדור בבקר. המורה הסכים לדאוג לכך.
כדי ששאר הילדים בכיתה לא ידעו וילעגו לילד הם סכמו שהריטלין יהיה בתא של המורה בחדר המורים. בהפסקה יבקש המורה מהילד ללכת לחדר המורים להכין לו קפה, ואז הילד יקח כדור ואף אחד לא ידע מזה.
וכך היה: המורה הניח קופסא עם ריטלין בתא שלו בחדר המורים, הסביר לילד בשקט את התוכנית, וכל יום בהפסקה הוא ביקש מהילד לגשת לחדר המורים ולהכין לו כוס קפה. הילד היה חוזר עם הקפה והכל עבר בשלום בלי שאף אחד הבחין במתרחש.
ואכן המצב בכיתה נרגע, הילד כבר לא נזרק מהכיתה, לא היה עצבני, לא רב עם חבריו והפך לתלמיד למופת. ובכלל, מאז הסידור החדש, האווירה בכיתה נהייתה יותר רגועה ונעימה.
אחרי כמה שבועות האמא שואלת את הילד: "נו, מה נשמע בכיתה?" הילד עונה: "מצויין!" היא ממשיכה: "המורה מרוצה ממך?" והילד עונה: "כן, הכל עכשיו מצויין!" אז היא אומרת בפליאה: "תסביר לי, מה קרה פתאום שהכל נהיה כל כך טוב?"
עונה הילד: "פשוט מאוד, כל בוקר בהפסקה המורה שולח אותי להכין לו כוס קפה. אני נכנס לחדר המורים, מכין לו קפה, לוקח כדור מהתא שלו ושם לו בקפה. אני מביא לו והוא שותה את זה, ואחר כך הכל בכיתה מאה אחוז!"
הסיפור הזה מעלה חיוך אבל יש בו גם אמת עמוקה. לא פעם נדמה לנו כמו למורה שהבעיות הן "שם בחוץ" כשבעצם הן בתוכנו...
| 
