מאירים ומעוררים השראה
מדריכים ומדריכות בארגוני הנוער
נוער לתת, נוער מד"א, פרחי הדגל, אג'יק – מכון הנגב, האות הבינלאומי לנוער, איגי, מרכז מעשה, הצופים קתולים, ארגון נוער חב"ד, חוגי סיירות של קק"ל, תנועת אחריי, הצופים במגזר הערבי,
צמר"ת, תנועת תרבות, תנועת נוע"ם, תנועת הילדים עז, קדימה לשובע, צבאות השם, הנחשונים
|
| |
|
חג חנוכה שמח, גליון זה שם במרכז את מדריכות ומדריכי ארגוני הנוער, מכיוון שהם הלב הפועם של העשייה. הם הפועלים בחזית החברה, והם אלו שפוגשים את הילדים ובני הנוער וסוללים איתם דרך לחברה ישראלית טובה יותר – חברה של אזרחים מעורבים, אכפתיים, מעשיים וכנים, אשר מביטים אל האחר בכבוד ובעין טובה.
מועצת ארגוני הנוער, שנוסדה בסוף 2013 ממשיכה להתקדם. יחדיו, 19 ארגוני נוער, עמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו בשנת 2016. משרד החינוך, בהובלת שר החינוך, מכיר בחשיבות הפעילות והגדיל את התמיכה בפעילות בצורה משמעותית, חברי וחברות כנסת מכלל הסיעות מלווים ומסייעים לנו, נכנסנו לשותפות עם קרן קיימת לישראל להרחבת מענים בפריפריה, הקמנו מודל עבודה עם מרכז השלטון המקומי והתחלנו תהליכי הסדרה אסטרטגיים עם ראשי רשויות. הגדלנו את יכולת המועצה להעניק מענים לארגונים ולקדם את מטרותינו המשותפות, עם צירופם של שלושה נשות ואנשי צוות מעולים. מספר המשתתפים בפעילות ארגוני הנוער צמח ב-26% ומספר מרכזי הפעילות ב-20%, כשלמעלה מ-60% מהם בשכונות מוחלשות בפריפריה. הקמנו ועדות פעילות בתחומי ליבה, הוקמו פורומים של מנהלי ומנהלות פעילות בתחומי שנת השירות, בטחון ובטיחות, תוכן והדרכה ועוד. הידקנו שותפות עם משרד הבטחון בתחום שנת השירות והנח"ל, קיימנו פעילויות משותפות, יצאנו בקיץ עם הסניף הנודד ביחד עם החברה למתנ"סים וקק"ל וקיימנו ימי עיון בתחומי תוכן ותפעול.
הכי חשוב – עשינו זאת ביחד, בשמחה, באהבה ורוב הזמן עם חיוך. תודה לכל השותפים והשותפות. יש עוד הרבה מה לעשות, ואנו, יחד איתכם ואיתכן, נחושים להצליח ולהגיע לכל ילד, ילדה נער ונערה בישראל. לבסוף ובכבוד גדול, מבקש לאחל לבסוף לאחינו הנוצרים חג שמח ולאחינו המוסלמים בריאות והצלחה ושנת צמיחה משמעותית בפעילותכם החשובה.
בהערכה וברכת תודה לכל שותפנו, שלומי קסטרו, מנכ"ל המועצה.
|
|
|
|
| סער חלק -
תנועת הילדים עוז
|
סער חלק, בן 22, סטודנט להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל. התנדבתי בתנועת עוז בשבע השנים האחרונות כקומונר בקדימה, בה אני גם מתגורר, והשנה מינו אותי לרכז אזור וכותב תכנים. השנה גם ריכזתי את סמינריון המדריכים של התנועה.
התובנה שלי היא שעל אף הגילאים הצעירים של ילדי עוז (א'-ג'), הערכים וההשפעה של התנועה והמדריכים היא עצומה, משמעותית ביותר, יסודית וחשובה מאד. מה שנחרט לילדים בגיל "הרך" נשמר ומהווה בסיס איכותי לשנים ארוכות. אני גאה להיות חלק מהצוות שמוביל את חינוך דור העתיד. |
|
|
|
| שלי פרץ - תנועת תרבות
שמי שלי פרץ, בת 24, מדריכה בתנועת תרבות בחצור הגלילית.
בשנה האחרונה אני מדריכה קבוצת תאטרון של בני נוער בסיכון. דרך התאטרון, שהוא גם האהבה הגדולה שלי ודרך שלי להביע את עצמי, אנחנו מצליחים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים שהחיים שלהם מזמנים. האמנות מספקת כלים ייחודיים במפגש עם בני הנוער האלו, ובכלל.
באופן אישי, אני מרגישה שאני מצליחה להגיע לאוכלוסיות היותר מורכבות וליצור שיח מאוד קרוב ובלתי-אמצעי. אני מאמינה שלנער בחצור הגלילית מגיעות בדיוק אותן הזדמנויות כמו נער במקומות מבוססים יותר, ודרך הפעילות שלנו אנחנו מצליחים להטות את הכף. בתור מישהי שגדלה בפריפריה חשוב לי להישאר ולבנות את חיי כאן. |
|
|
|
שירה רוזניק - חוגי סיירות של קק"ל
|
| | "לפני שבועיים קיבלתי מייל בזו הכותרת: "שירה, אנחנו חייבים לך שני חומוסים".
חוגי סירות חייבים לי שני חומוסים (דבר משמח לכשלעצמו) וזה כבר לא צחוק. גררתי שני חברים לעבודה המשוגעת הזאת, ועל כל חבר - חומוס. המייל הזה הבהיר לי סופית: סיירות זה דבר מדבק. ההתמסרות לקבוצה קטנה שרוצה להיטיב עם עצמה ועם הסביבה. ההליכות העירוניות שנעשו מחפשות אחר פיסות בר בלב ירושלים, תצפית, גג, שדה נטוש. הכורח לצאת מהבית החם אחת לחודש אל חוץ נקי ומשחרר, כל כך קשה בבית וכל כך ברור ונכון כבר מהצעד הראשון של הטיול. היחד המדבק של קבוצת חברים קטנה שמחפשת פיסת שמים וחלקת דשא.
אז חוץ מלאהוב נערים ונערות צעירים שמחפשים את דרכם יחד, חוץ מלאהוב את החבורה המתוקה הזאת יש את אהבת החוץ והשטח. כל אלו מביאים מנוחה ורפואה למתרחש פנימה. להכניס אליהם את המימד החינוכי זה אולי השילוב הנכון ביותר שהייתי מבקשת לקבוצה שאני מלווה.
|
|
| | | | אני ולאא חנאוי, בן 27 ממג'אר, סטודנט לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית צפת ומתנדב שנה שלישית בנוער לתת מג'אר. הרגישות לזולת והשאיפה לשינוי חברתי תמיד בלטו אצלי. כל הזמן רציתי לעסוק במתן פתרונות לבעיות חברתיות שונות ולקדם אנשים, וזו בדיוק הסיבה שבחרתי להתנדב בנוער לתת: מתוך תחושה שגם לי יש מה לתת.
באמצע השנה השנייה בנוער לתת חליתי במחלה כרונית. הייתה החמרה רצינית ומצבי הבריאותי הלך והדרדר.
הרבה פעמים הייתי בספק אם אוכל להמשיך ולסיים את השנה. הרופאים המליצו לי על מנוחה כדי שלא אחמיר את המצב. עם כל הקושי והתסכול שנוצר, ימים ארוכים קשים ומתישים, דווקא החלטתי לסיים את השנה בנוער לתת. יחד עם הקבוצה שלי הצלחנו לעשות את הבלתי יאומן ולהפיק את מירוץ מג'אר הראשון שהמשך התקבל כיוזמה פורצת דרך. זו היתה תקופה לא פשוטה, אבל הצלחתי לעבור אותה: לא רק בגלל המחויבות כלפי הארגון והחברה, אלא בזכות הבית החם שנוצר שם.
|
|
| | | | חמש שנים ב"חץ קדימה- יפו". זה בא במפתיע. תמיד ידעתי שזה יבוא, ובכל זאת זה הפתיע. יום אחד אני עובדת שעות עבודה מלאות, מאומצות, מעניינות ומספקות – ולמחרת – אני ציפור דרור. בתחילה נהניתי: הרצאות, תערוכות, בילוי... אבל משהו היה חסר. הסקתי את המסקנה המתבקשת, ופניתי לעמותת ''לשובע''. הפנו אותי לבית הנוער ביפו שם פגשתי את ענת המנהלת. אישה מלאת חום ואהבה אין סופית. מחבקת, מנשקת, אך גם מעמידה במקום, נלחמת במצבים מורכבים ונותנת את כל כולה. שם הכרתי גם את תבונת המדריכים, אותם בני שנת שירות המתמסרים לילדי בית הנוער וגורמים לי חיש קל להעריץ אותם. לחנך, ללמד, להעניק ידע, ללמד לחשוב, ללמד להתנהג – וכמויות בלתי נדלות של אהבה. לבסוף, הילדים – רועשים, תוססים, מכל קשת הפסיפס האנושי הקיים בארץ. בין הצעקות, למריבות ולמגוון הפעילויות, חיים ביחד ואוהבים זה את זה. פלא שהתאהבתי?
|
|
| | |
|
טעימה מפעילויות 2016 בארגוני הנוער
|
|
|
|
| אני מלגאי בארגון האות הבינלאומי לנוער וצעירים, בן 26 ולומד באוניברסיטת תל-אביב. הגעתי לאות הנוער דרך שיתוף פעולה של אות הנוער עם עמותת "ידידים", והשתלבתי בעשייה החינוכית בארגון. בתפקידי אני מסייע בדרכים שונות בסניף כפר סבא של אות הנוער, כשהחלק החשוב ביותר, נוגע להכנה של חניכי וחניכות הסניף למסע האתגרי השנתי שלהם. מסע זה דורש תעצומות גוף ונפש, וכולל בין השאר ניווטים, בישולים ולינה בשטח, ועל כן תפקודי הוא קריטי ביותר להצלחתו. |
|
|
|
| אני מונאיה מנסור, סטודנטית, בת 27 מכפר עוספיה.
במסגרת העבודה שלי במרכז מעשה אני מנחה בתכנית הצעד הבא ומנהלת מרכז נעורים.
העבודה שלי עם הנוער מאוד מאתגרת ומיוחדת. אני מצליחה לגלות כשרונות שונים בבני הנוער ולהעצים את האישיות והדימוי העצמי שלהם, ואף נותנת להם כלים וערכים לחיים. העשייה הזו נותנת לי סיפוק גדול והרגשה של שליחות אנושית. |
|
|
|
אביחי אברבאנל - ארגון הנוער הגאה - איגי
|
| | מעבר לעיסוק היומיומי שלי כמהנדס, אני רכז הקבוצות הדתיות באיגי. הגעתי לאיגי הגעתי לפני קצת יותר מתשע שנים, כנער בן 16 מקיבוץ דתי בצפון הארץ לאחר שנים של הדחקה והכחשה מול עצמי. בשבת 3.11.2007 הייתה במוסף סופשבוע של מעריב כתבה על ירידת גיל היציאה מהארון ובין השורות אחד הנערים סיפר שהוא מכיר בני ובנות נוער להט"ב אחרים דרך הפורומים של איגי. כאמור, שבת, אז לא היתה לי אפשרות לבדוק מה זה איגי מיד. נאלצתי לחכות עד אחרי שבת. בסוף שבת שלמה על קוצים פתחתי את האינטרנט ונכנסתי לאתר. לקח לי יום לאזור אומץ ולפתוח משתמש חדש. הייתי חבר פעיל בפורום במשך כשנה וחצי שבמהלכן הכרתי המון חברים חדשים שחלקם עוד מלווים אותי עד היום. לאחר כשנה וחצי התחלתי להתנדב בארגון בפרויקט חונכות בשם "מלווים צעירים" ובניהול פורומים. עם הזמן התקדמתי והגעתי לנהל את מערך האינטרנט של איגי. לאחר מכן הדרכתי קבוצה חברתית של הארגון בטבריה, והדרכתי במסגרת "תוכנית ניר" (תוכנית לבגרות במעורבות חברתית של איגי) במועדון הנוער במודיעין במשך שנתיים. עבורי, כמי שחי את המתח בין העולם הדתי לעולם הגאה - חשוב להפיץ את המסר שלא תמיד צריך לבחור בין השניים, אפשר להיות להט"ב ודתי. חשוב לי לנצל את הפלטפורמה ולקרוא לנוער שעדיין לא מכיר את איגי וזה יכול להיות רלוונטי עבורו, לבוא ולהצטרף אלינו.
|
|
| | אסלאם אבו קרינאת וג'לאל אבו אלקיען - אג'יק
|
| | אסלאם אבו קרינאת:
כשהגעתי לאג'יק בתחילת השנה לקח לי זמן להכיר את הארגון ולהבין מה בדיוק אנחנו עושם כאן. לאט לאט הכרתי רכזים נוספים וראיתי איך כל אחד הוא עולם ומלאו, מיוחד בדרך שלו. בהתחלה חוויתי קשיים ואתגרים לא קלים אבל בזכות הצוות שאיתי למדתי לא להתייאש ולהאמין בעצמי ושאני יכולה לשנות. באגי'ק הבנתי מה זו אחריות וכמה זה חשוב לעודד את האחר ולהיות שם בשבילו כמו שהרכזים היו שם בשבילי בתחילת הדרך.
ג'לאל אבו אלקיען:
בקייטנת הקיץ 2016 קרה לי מקרה שגרם לי להתאהב בעבודה עם הילדים. הייתה לי חניכה בכיתה ב' בשם מרים. נכנס לה קוץ לרגל בבית שלה, וכאב לה מאוד. היא כמעט לא יכלה לדרוך על הרגל . הבחנתי בזה וקראתי לה לבוא איתי לחדר כדי להוציא לה את הקוץ. בהתחלה היא סירבה ולא רצתה, אבל הצלחתי לשכנע אותה בכמה מלים קטנות. קראתי לעאטף החובש שלנו והוצאנו את הקוץ. מאותו רגע מרים הייתה מביאה לי כל יום על הבוקר פרח, ומחבקת אותי בחיוך.
|
|
| | אליהו פולק - ארגון הנוער פרחי הדגל
|
| | אשתקד נכנסה קבוצה שלי לביתו של קשיש היושב שנים על כסא גלגלים. לפתע בסערת הריקוד והשמחה של החניכים סביבו, הושיט ידיו לכיוון הרוקדים כמבקש להתרומם ולהפתעת בנו ומשפחתו נעמד והתרומם כשהוא שר ומוחא כפיים בשמחה ובהתלהבות וממלמל על הניסים ועל הנפלאות...בימים ההם בזמן הזה, כשבני המשפחה הדומעים אינם מאמינים למראה עיניהם. נס, נס גדול, נס חנוכה, שנים רבות לא עמד על רגליו ובוודאי ללא משענת.
למחרת כשספרו לרופא המטפל את אשר קרה אמש, ענה הרופא שאין ספק שהשמחה הגדולה בליווי המוזיקה נתנה לקשיש את כוחות הנפש המיוחדים להתרומם, השמחה רוממה את נפשו וגופו.
למחרת סיפר הרכז לחניכים סיפור דומה שהתרחש לפני כ-180 משנה. רבי טייל עם תלמידו על שפת הנהר בפולין. הם שמעו זעקות – "הצילו הצילו", וראו אדם טובע. הרבי התקרב אל הנהר וקרא לטובע: כשתפגוש את הלוייתן למטה במים, מסור לו ד"ש". לפתע התרחש הלא יאומן, והטובע הצליח להרים את ראשו מעל המים, ולתפוס את קרש ההצלה שהגישו התלמידים.
על כך אמר אותו הרבי: "בשמחה אפשר להתגבר על כל מיני קשיים ומוגבלויות". ברגע ששמע את הסיפור עם הלוייתן חייך הטובע חיוך קטן שהספיק בזה לצוף על פני המים וכך ניצול.
|
|
| | |
|
שחר קזקוב - אחריי
קוראים לי שחר, אני בן 29 וסטודנט לתואר שני במנהל עסקים באונ' חיפה. מזה 8 שנים אני עובד ב"אחריי!". את דרכי ב"אחריי!" התחלתי כחניך בקבוצת נצרת עילית כחלק מהכנה לשירות צבאי משמעותי. בזכות "אחריי!" התגייסתי לקורס חובלים ולמדתי להציב מטרות ולהשיגן. לאחר השירות חזרתי ל"אחריי!", תחילה כמתנדב ובהמשך כעובד. כיום אני אחראי על תחום המלגאים בעמותה ומשמש כמנהל שותפויות. "רוח אחריי!" מלווה אותי מהתיכון ועד היום, אם זה בתחושת שליחות שבגללה אני עוסק בחינוך ועובד עם בני נוער ואם זה בהגשמת חלומות אישיים. חלום אחד כזה הגשמתי השנה כאשר סיימתי מרוץ אולטרה- מרתון בן 110 ק"מ בהרי האלפים בשוויץ לאחר כ-24 שעות... כמובן בחולצת "אחריי!"
|
|
| ארבל פרידברג - נוער מסורתי
שמי ארבל פרידברג, מדריכה בנוע"ם (נוער מסורתי). אני בכיתה י', והייתי חניכה בסניף זכרון יעקב מכיתה ד'. גדלתי בבית מסורתי וכל משפחתי חברה בקהילת "ואהבת" שבזכרון יעקב.
אחרי שעברתי את כל השכבות כחניכה, התחלתי השנה להדריך את כיתות ג' ו-ד' בסניף. מדובר במשימה שדורשת ממני אחריות ומסירות. יחד עם צוות ההדרכה שלי, אני בונה פעולות מהנות וערכיות המשלבות את המסורת והתרבות היהודית יחד עם פעילות מהנה וחוויתית. חוץ מתפקידי כמדריכה, אני מכהנת גם כיושבת ראש המחוז הצפוני של ארגון הנוער. |
|
|
|
שקד ברנד - ארגון הנוער צמרת
|
| | שמי שקד ברנד, מקבוצת ערד בשנת שירות צמר"ת.
הצטרפתי לגרעין המייסד של ארגון הנוער צמר"ת במזכרת בתיה לפני 4 שנים. ארגון צמר"ת חרט על דגלו חיים משותפים בין דתיים וחילונים, אבל לדעתי הבשורה של הארגון הרבה יותר גדולה מכך. בארבעת השנים האחרונות הצלחנו ליצור מקום בו לכל בן נוער יש מקום להתבטא, להנהיג, להוביל ולהרגיש שייך. הרבה ילדים שלא מצאו את עצמם במקומות שונים מצאו את עצמם בצמר"ת. הסלוגן של הארגון הוא "בואו כמו שאתם". פה כל בן נוער יכול להוריד את המסכות המעטרות את פניו ולהרגיש חופשי לבטא את עצמו.
במשך ארבעת השנים בצמר"ת פגשתי חברים רבים ושונים מאוד, שלא היתה לי דרך אחרת להכיר מחוץ לצמר"ת. היתה לי הזדמנות להיות חלק מיצירה של משהו גדול ומשמעותי בחברה, וקיבלתי הרבה מאוד כלים לחיים. צמר"ת זה באמת מקום שמאפשר לנוער להוביל וליזום דברים גדולים. דברים אלו גרמו לי להחליט להמשיך בעשייה לשנת שירות של צמר"ת בעיר ערד, ולתרום בעצמי לעשייה החברתית.
|
|
| | בסאם עבוד - ארגון הצופים הקתוליים
|
| | צטרפתי לצופים הקתוליים בשנת 1999, בהיותי בן שמונה. עברתי קורסים רבים לצופיות מעשית, הדרכה, ואדמיניסטרציה במשך השנים בארץ ובחו״ל. בשש השנים האחרונות אני רכז פעילות והדרכה בשבט בשפרעם, ומצליח לשלב בין לימודי הרפואה לבין ניהול עשרות הפרויקטים השנתיים של השבט בשפרעם. האהבה שלי לערכי הצופים והאמונה שהפרויקטים הללו נועדו לשרת ולפתח את הנוער ואת שאר האוכלוסיה, מדרבנת אותי להמשיך לשלב בין האוניברסיטה לעבודה הקהילתית. פרוייקט טרי אחרון אשר רכזתי, הינו ה"כריסמיס מרקט": פסטיבל חג המולד בעיר שפרעם אשר בקרו בו אלפים מכל רחבי הארץ ומכל הדתות.
אני גאה מאוד בארגון הצופים הקתולים, ומבטיח להמשיך לשלב את הצופים בחיי גם אחרי סיום לימודי. אני מאחל שנה אזרחית פוריה לכולם!
|
|
| | | |
שמי אפרת כהן, אני לומדת תואר ראשון בחינוך במכללת שאנן, ומדריכה בסניף צבאות השם בית שמש.
כבר מהיותי חניכה בארגון הנוער צבאות השם, חלמתי על התקופה בה אזכה להדריך בארגון. חלומי התגשם. בשנה שעברה ריכזתי את הסניף, והשנה עקב הלימודים המאסיביים העדפתי לקחת תפקיד של הדרכה. במסגרת ההדרכה, אני מחוברת לקבוצת חניכות בכיתות ז'-ח'. אנו נהנות לשוחח יחד במגוון נושאים, ללמוד דברים מעניינים, לפעול בהתנדבות בקהילה ואף לטייל יחדיו. בקרוב אנו גם נוסעות לשבת השנתית של חניכות התנועה, שם ניפגש עם הסניפים מכל הארץ. הכנו מוצג וויזואלי, אותו נציג בפני כולן. החניכות ואני מתרגשות מאד. אני שמחה שההדרכה מתבצעת במקביל ללימודיי, שכן שני הדברים תורמים אחד לשני. שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח ומאיר!
|
|
| | |
|
שותפות ארגוני הנוער עם קק"ל בתוכנית 'מגשימים עכשיו' צוברת תאוצה וכבר נותנת את אותותיה בשטח: 60 קבוצות מנהיגות נוער חדשות נפתחו ברחבי הארץ, מתקיימים עשרות אירועי שיא לקהילה, עשרות אירועי חשיפה בשכונות בפריפריה לשנת שירות ומכינות קדם צבאיות וכבר עתה מספר קבוצות צעירים מגשימים מתמקמות בישובים בגליל ובנגב. מלבד הפעילויות הנתמכות במסגרת השותפות, אנו רואים בשטח את היווצרותם של קשרי עבודה איכותיים בין רכזי הפעילות של ארגוני הנוער לנשות ואנשי הצוות מכלל אגפי הפעילות של קק"ל ברמה ארצית והמקומית באופן שמאפשרים להגדיל את העשייה והמקצועיות של הפעילות.
בארגון הנוער קדימה נעזרים בהדרכות טיולים בשטח על ידי מדריכי קק"ל. מרכזי השדה של קק"ל בנס הרים, ציפורי ויער לביא הומים בבני נוער מארגוני הנוער אשר מגיעים לסמינרים והדרכות שכוללים מלבד תכני הארגון גם תכני קק"ל רלוונטיים, ונוצרה נכונות רבה מצד הגורמים השונים בקק"ל להרחיב ולסייע בכל מה שרק ניתן.
קצת רשמים מהשטח:
פרויקט הצעירים של ארגון הנוער קדימה מוקדש כולו לפעילות בטבע.
בארגון נוער מד"א, חברו צוותי ההדרכה ובני הנוער לאנשי השטח של קק"ל לגיבוש מסלולי טיול מרכזיים באגמון החולה ובכברי, ובמהלך חנוכה הדריכו בני הנוער מטיילים על טיול בטוח והצלת חיים. לבסוף, בתנועת אחריי למעלה מ-5,000 חניכים נמצאים ברגעים אלו בסדרת מנהיגות שטח באזור שדה בוקר המתקיימת בשיתוף עם קק"ל ושותפים רבים נוספים.
|
|
|
|
|
|
|
|
