לחץ לקבלת לגרסה הנגישה
קראו את המאמר שפורסם בעת הצגת התוכנית המדינית של אראל מרגלית בוושינגטון:
 www.brookings.edu/blog/markaz/2016/09/14/could-this-man-bring-the-next-big-shake-up-to-israeli-politics/

מצ"ב התרגום בעברית:
HEADER111
ויליאם א. גולסטון, 
יום רביעי, ה-14 בספטמבר, 2016

בפורום מיוחד שכינס מכון ברוקינגס למדיניות המזרח התיכון, גולל אדם שרוצה להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל את מה שהוא מכנה "פרדיגמה חדשה" עבור מדיניות הכלכלה והביטחון של ארצו.  
אראל מרגלית, יזם מצליח שהפך לפוליטיקאי, הציג בישראל ומחוצה לה תוכנית שאפתנית המבוססת על "אינטרסים משותפים". 
13669633_104...
בתוך ישראל, אומר מרגלית, יש צורך במאמץ מתואם כדי להרחיב את ההתפתחות הטכנולוגית ליישובי הפריפריה בצפון ובדרום, הסובלים מהזנחה ארוכת שנים.  מאמץ זה יוכל לכלול הון פרטי, כמו גם מדיניות ציבורית.  לא רק שהדבר ישפר את הדינמיקה הכלכלית בארצו, כך מרגלית, אלא גם יציע הזדמנויות למיעוטים הלא יהודיים המתגוררים בה, ויסייע לבנות חברה מכלילה יותר.

מחוץ לגבולותיה, הדגיש מרגלית, על ישראל לאמץ אסטרטגיה איזורית המבוססת על האינטרסים שהיא חולקת עם רבות ממדינות ערב - בפרט הצורך להתמודד עם ההשפעה האיראנית ולצמצם את האיום מצד מה שכינה "קבוצות פונדמנטליסטיות קיצוניות" - בעיקר דאעש, אל קעידה והאגף הצבאי של חמאס. איראן, כך אמר, "מצויה על הסף של להפוך למדינת גרעין וממשלתה מממנת טרור, וכעת היא יכולה לקבל זרם של השקעות זרות שיהפוך אותה למעצמה כלכלית".  

לדבריו, העלייה של הקיצוניות הפונדמנטליסטית בקרב צעירי העולם הערבי משקפת בחלקה את העדר מקומות העבודה והציפיות לעתיד טוב יותר. שיתוף פעולה בנושא ביטחון איזורי ופרויקטי פיתוח מרכזיים - לרבות פרויקטים של מים ותשתית בסיסית - יוכלו להביא לשינוי המגמה המדאיגה והפחתת הסיכונים הללו.

מרגלית סיפר שהוא הציג את תוכניתו בפני מספר קהלים בכירים בעולם הערבי - ולמרות שלא נקב בשמן של מדינות או קבוצות ספציפיות - לדבריו זכה בדרך כלל לתגובה חיובית.
13895192_104...
השאלה הפלסטינית

לגבי יחסי ישראל והפלסטינים, מרגלית תומך בגישה מוכרת יותר, המבוססת על שישה עקרונות:

1. הצהרה על ידי מנהיגי שני הצדדים כי הם עדיין מחויבים לפיתרון שתי המדינות;
2. חילופי שטחים;
3. מדינה פלסטינית מפורזת עם גבול ביטחון ישראלי - לטווח ארוך אך מוגבל בזמן - לאורך נהר הירדן;
4. זכות שיבה של פלסטינים למדינת פלסטין, מלווה בשילומים ופיצויים מקרן בתמיכת הקהיליה הבינלאומית;
5. שימור של "גושי ההתיישבות הגדולים" הקיימים היום, כך שרוב הישראלים המתגוררים כיום לאורך הקו הירוק יישארו תחת שלטון ישראל;
6. "פיתרון יצירתי" בירושלים, המשקף כבוד מלא לשלוש הדתות ולאתרים הקדושים להן.

מרגלית, דוחה את הטענה כי בכדי לקיים דיאלוג פורה בתמיכה אמריקאית יש להמתין להיווצרות הנהגה אזורית חדשה. לדבריו, המאמצים הללו צריכים להתקדם במקביל, אך הסכים שיש קשר ביניהם. על מנת לשאת ולתת בהצלחה, הוא התעקש, "אנשים צריכים להאמין בכוונות שלך", ומאמצי פיתוח מכלילים בתוך ישראל, כמו גם באיזור, יוכלו לשפר את אמינותה של ישראל.
14192090_106...
פוליטיקה ועוד

בתגובה לשאלות על השינוי הנדרש במערכת הפוליטית בתוך ישראל על מנת ליישם את תוכניתו, מרגלית היה חד משמעי. ראשית, בכוונתו לפעול לייצר את מפלגת "העבודה החדשה", כזו שתשדר אמינות בסוגיות ביטחון והפתוחה לאסטרטגיה המבוססת על כלכלת שוק. ההישגים הכלכליים של "אומת הסטרט אפ" המפורסמת היו מוגבלים עד כה לשליש העליון של האוכלוסיה בישראל, ואילו שני השלישים האחרים נותרו מאחור.

התגובה האינסטינקטיבית של "מפלגת העבודה הישנה" היא להוריד את השליש העליון; ואילו מרגלית דוגל בהעלאת שני השלישים מעלה. המיקוד של מפלגת העבודה הישנה בצדק חברתי תקף, כך אמר, אבל לא מספיק; במקום זאת, המרכז-שמאל צריך לאמץ מדיניות המבטיחה הישגים כלכליים לכל מגזר בחברה.

מרגלית הכיר בכך שלא די לבצע רפורמה במפלגה שלו: לדבריו, ברגע שמפלגת העבודה "תתאפס על עצמה", היא תוכל להוציא לפועל אסטרטגיה של רכישות ומיזוגים. בנוסף למפלגת "יש עתיד", גם מפלגת השמאל-מרכז "כולנו" היא פרטנרית אפשרית בקואליקציה המורכבת ממפלגת שמאל-מרכז ימין-מרכז.  
כמו כן, דומה ששר הביטחון לשעבר משה יעלון - שהתפטר לאחרונה לאחר סכסוך קולני עם ראש הממשלה נתניהו - מכין את הקרקע לפנייה חדשה לחברי ליכוד ותיקים המשתייכים לאגף המרכזי-ימני, המאוכזבים מהשבירה החדה ימינה של נתניהו. למרות המוניטין השמרני שיצא לו, אומר מרגלית, "יעלון מתקדם לכיוון שלנו, ונוכל לפגוש אותו במחצית הדרך".

מרגלית העביר ביקורת קשה על המדיניות של נתניהו, שהכניסה את ישראל ל"בונקר" כלכלי ובטחוני. האלטרנטיבה בישראל ומחוצה לה, כך טען בתוקף, הוא לאחד כוחות סבירים נגד הקיצוניים. הוא שאל: מה השיגה ישראל מכך שהפכה את עצמה ליעד נייח במגננה? תחת זאת, לדבריו, על ארצו לחזור לעמדת המתקפה, ופירושו של דבר מדיניות נועזת המשקפת את נסיונו של דור חדש.

מרגלית כבר נחשב לאחד משלושת המועמדים המובילים להנהיג את מפלגת העבודה, ששמה הוחלף לפני הבחירות האחרונות ל"מחנה הציוני". כדי לזכות במנהיגות, הוא יצטרך לשכנע את בכירי מפלגתו שהגיע הזמן לשינוי יסודי, כפי שעשו מורדי "הדרך השלישית" במדינות אחרות בשנות התשעים של המאה הקודמת.