מהגרות עבודה פונות לקו לעובד ומספרות על פגיעות מיניות שעברו מידי מעסיקים, בני משפחותיהם ועובדים אחרים. אחרות שומרות את הכאב לעצמן. מיהן הנשים הללו? מדוע קל כל כך לפגוע בהן? הנשים הללו הגיעו מרחוק, לבד, ללא רשת הגנה משפחתית וחברתית, ופערי הכוחות בינן לבין מעסיקיהן עצומים. הקושי שלהן להתגונן מפני הטרדות ותקיפות נגזר משילוב ייחודי של נסיבות, ומכאן שהצורך לספק עבורן רשתות הגנה מראש ובדיעבד גדול פי כמה.
 

מהגרות עבודה בסיעוד: המלכוד

עובדות סיעוד מתקשות להגן על עצמן מפני פגיעות מיניות בשל האופי הייחודי של ההעסקה שלהן:

1. מרבית מהגרות העבודה בסיעוד מתגוררות בבתים בהם הן עובדות, ועזיבת מקום עבודה - כתוצאה מפגיעה - גוררת אובדן מיידי של קורת הגג.
2. העובדת נמצאת לבד עם המטופל רוב שעות היממה, ואין איש יודע על המתרחש בבית פנימה. בנסיבות אלו קל לנצל את הפגיעות שלה, בידיעה שלאחר מעשה תהיה זו מילה שלו מול מילה שלה. 
3. ישנם מטופלים סיעודיים נמצאים במצב נפשי וקוגניטיבי קשה, שעלול להתבטא בהתנהגות מינית לא מותאמת ובלתי נשלטת. 
4. בני משפחתו של המטופל הסיעודי מטפלים לעתים קרובות בהיבטים הפיננסיים של ההעסקה, ועלולים לנצל לרעה את מעמדם.
5. העובדת מטפלת באדם סיעודי חסר ישע, כך שעזיבה מיידית שלה במקרה של הטרדה או תקיפה עלולה להיתפס כנטישת חסר ישע ורשות האוכלוסין עלולה להפקיע את אשרת העבודה שלה. העובדת מבינה את הסיטואציה, וחששה מאיבוד אשרה גובר לא פעם על שיקולי ביטחון אישי. 
6. עובדת ששילמה דמי תיווך גבוהים בארץ המוצא, כתנאי לקבלת היתר עבודה בישראל, חייבת להמשיך לעבוד עד שתחזיר את החובות שלקחה למימון הנסיעה. גם במקרה הזה, חשש מאובדן פרנסה גובר לא פעם על שיקולי ביטחון אישי.
7. מעסיק יכול למנוע מעובדת שנפגעה ועזבה את התשלומים המגיעים לה. היא יודעת זאת. במידה ומעמדה בישראל אינו חוקי היא גם עלולה לאבד את הזכויות שצברה ולהיות מגורשת מישראל ללא כלום.

מהגרות עבודה בחקלאות: הניצול

קרוב ל-700 מהגרות עבודה בחקלאות, כ-3% מסך העובדים, עובדות כתף אל כתף עם כ-22,000 עובדים ממין זכר - במשקים שרבים מהם הם על טהרת הגברים. כמה קל לנצל אותן במציאות הזו? קל מאד:

1. מספרן הנמוך של העובדות, כמו גם העסקתן במשקים בפריפריה, הופכת אותן ל"טרף קל" עבור מעסיקים ועובדים כאחד.
2. עובדות דיווחו לקו לעובד כי הן אינן מרגישות בטוחות במגורים שלהן, שאינם ניתנים לנעילה, ונאלצות לחלוק מקלחות ושירותים עם עובדים גברים. אמנם קיים נוהל המחייב את המעסיק לספק לעובדות מגורים, מקלחות ושירותים נפרדים, אך בפועל אין אכיפה מספקת בעניין.
3. מעבר להטרדות מיניות, עובדות מספרות כיצד נוצלו בעבודות שאין בינן לבין חקלאות דבר - רק כי הן נשים - וכיצד נשלחו לנקות את בתי המעסיקים או את מגורי כלל העובדים, לשמור על ילדים ולבצע עבודות "נשיות" נוספות. 

מדוע מרבית מהגרות העבודה בחקלאות אינן פונות ללשכות, האמורות לתווך בינן לבין הרשויות? הן לא עושות זאת מכמה סיבות:

1. העובדות חוששות שתלונה תוליד פיטורים, אובדן אשרה וגירוש.
2. הלשכות אינן ממהרות לסייע לעובדות, אישית ומקצועית, ולא מציעות לנפגעות עזרה ממשית. 
3. מעבר לתלות המובנית במעסיק, האופיינית להגירת עבודה, עובדות שאינן דוברות אף שפה בה מדברים גורמים רשמיים בסביבתן - אינן יודעות לאן לפנות ואיך להסביר מה קרה להן. אין להן גם גישה (פיזית או לשונית) להגשת תלונה במשטרה.

עובדות צריכות להרגיש בטוחות במקום העבודה - וודאי עובדות שהגיעו מרחוק ונמצאות בסביבה זרה ותלויות בגברים שבסביבתן. אפשר וצריך להגן עליהן מפני פגיעה והתעללות ויש דרכים לעשות את זה:
 
ניצול מיני של מהגרות עבודה איננו גזירת גורל, ועלינו לפעול בכל האמצעים כדי להכחיד את התופעה המכוערת הזאת. חייבים להכחיד אותה.

שלכם,
קו לעובד