בשני פסקי דין חדשים שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי נידון הנושא של קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה. "קיפוח המיעוט" מעוגן בסעיף 191 בחוק החברות, התשנ"ט-1999, והוא מעניק לבעל מניות עילת תביעה במקרה של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה הלגיטימית שלו.
במקרה הראשון בית המשפט העליון קבע כי כאשר מוכח קיפוח של המיעוט בחברה, בית משפט יכול להסיר אותו ללא שהוא כבול להוראות התקנון של החברה. במקרה זה נדון עניינה של חברת קרדוש - חברה פרטית ומשפחתית שנוסדה בשנת 1949 על ידי שלושה אחים. החברה עסקה בייצור ובשיווק של קרח ומשקאות קלים ומחזיקה מקרקעין בשווי כלכלי גבוה. האחים חילקו ביניהם את זכויות הניהול שווה בשווה, וזכויות אלו הועברו ברבות הימים ליורשיהם. עקב משבר אמון חריף בין בעלי המניות בחברה נוצר בה קיפאון ושיתוק כמעט מוחלט: החברה הפסיקה את הייצור והשיווק, לא קיימה אסיפות כלליות וישיבות דירקטוריון, לא מינתה רואה חשבון, צברה חובות, ועוד. השאלה שהתעוררה הייתה אם בנסיבות אלה התרחש "קיפוח המיעוט" בחברה (קיפוח בעלי מניות המיעוט), וככל שכן – מהו הסעד המתאים שיכול בית המשפט להעניק בנסיבות.
בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט שטיין) הותיר את קביעת בית המשפט המחוזי על כנה, בקובעו כי אכן מדובר במקרה של קיפוח המיעוט, והוסיף כי בנסיבות העניין – ניהולה הכושל של החברה, אי מתן אפשרות לבעל מניות המיעוט להשתתף בניהול השוטף, אי ניצול המקרקעין של החברה כראוי (ובתוך כך אי השאת רווחים כמצוות סעיף 11 בחוק), הפגיעה המתמשכת בציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי מניות המיעוט (המחזיקים כ-20% ממניות החברה), ומשבר האמון החריף שנוצר בין בעלי המניות – נוצר קיפוח המקים את זכותם של בעלי מניות המיעוט לפעול להסרתו.
לעניין הסעד, הפך בית המשפט העליון את שנקבע בבית המשפט המחוזי, וקבע כי זכות הווטו שהוענקה בתקנון החברה לדירקטוריון לעניין מכירת מניות בחברה אינה גוברת על סמכותו הרחבה של בית המשפט להעניק כל סעד שימצא לנכון לבעלי מניות המיעוט בעקבות קיפוח (שנקבע כאמור שקיים). עוד ציין בית המשפט כי תקנון חברה או הסכמים שנערכו בין בעלי מניות אינם יכולים לצמצם או להגביל את סמכויות בית המשפט להסיר את קיפוח מיעוט, ובכלל זאת להורות על מנגנון התמחרות לרכישת מניות החברה.
לפיכך הורה בית המשפט – חרף הוראות מגבילות בתקנון החברה – על התמחרות בין בעלי המניות, לאחר שקבע כי סעד ההתמחרות הוא "המיטבי להסרת הקיפוח ולהפרדת הכוחות בחברה.. [ה]מהווה פתרון הוגן, פשוט ויעיל של סכסוכים דוגמת זה שלפנינו". באופן ספציפי קבע כי ההתמחרות תעשה על פי מנגנון BMBY (Buy me, Buy you), שבו בעלי מניות המיעוט יציעו הצעת רכש מלאה לבעלי מניות הרוב, ובעלי מניות הרוב יוכלו להסכים, או לחלופין להציע לבעלי מניות המיעוט לרכוש מהם את כל מניותיהם, באותו המחיר שהוצע להם.
בפסיקה נוספת, שניתנה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה, נדרש סגן הנשיא סוקול לשאלה דומה: האם נפגעו הציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות הטוענים לקיפוח. בעניין זה דובר בחברה בשם שקיתרוניקס, העוסקת בהתקנת מכונות אוטומטיות לשימוש בשקיות ניילון בחנויות ובמרכולים. המיזם הצליח והניב לבעלי המניות רווחים משך כמה שנים. ואולם בעקבות חקיקת חוק השקיות פחתה באופן משמעותי הכדאיות הכלכלית להמשך פעילות החברה. אחד מבעלי המניות, שהגה את המיזם העומד בבסיס החברה, טען כי המבנה התאגידי נוצל לרעה לשם קידום עניינם האישי של בעלי המניות האחרים, באופן שמקפח אותו, ותבע את יתר בעלי המניות לפצותו.
בית המשפט הזכיר בפסק דינו כי תכליתה של ההוראה בחוק החברות האוסרת על קיפוח בעלי מניות היא למנוע מצבים שונים של חלוקת משאבי החברה בצורה בלתי הוגנת בין בעלי המניות. עוד נזכר באופן כללי, כי על מנת להכריע אם נוצר קיפוח יש לבחון אם נפגעו הציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות המיעוט. בחינה זו משתנה לפי נסיבותיו של כל מקרה, ובכלל זה יש להביא בחשבון את אופי החברה, הסכמים בין בעלי מניות, צרכי החברה, מצבה הכלכלי, תנאי השוק, ועוד. אין צורך לבחון את מניעיו של המקפח אלא רק לבחון אם תוצאת המעשה מקפחת.
לגופו של עניין פסק בית המשפט כי התובע לא הוכיח עילת קיפוח. כך, למשל, אי מינויו של התובע כדירקטור בחברה-בת אינו עולה לכשעצמו כדי קיפוח. טענות שונות נוספות שטען בתביעתו נגד בעלי מניות אחרים התגלו בלתי מבוססות או בלתי מתאימות לעילת הקיפוח. לפיכך דחה בית המשפט את התביעה.
הפניות: ע"א 4588/19 קרדוש סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ (נבו 20.4.2021); ת"א (מחוזי חיפה) 37265-10-18 תם נ' ביכלר (נבו 14.6.2021)
_2.png?cache=1624879018501)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}