בשבועות האחרונים הולכות ומצטברות בקו לעובד פניות מעובדות ועובדים המאוימים מהשפעת הלחץ להתחסן על עבודתם: עובדת במרכז יום לקשיש הוצאה לחופשה כפויה כי לא הסכימה להתחסן. מבקשי מקלט – קבוצה שמאמצי ההסברה הנוגעים לחיסונים לא הגיעו אליה – נדרשים להתחסן כתנאי להמשך העסקתם במקומות עבודה שונים, בתוכם מלונות. וכמובן, המורים, שקבינט המומחים הלאומי לקורונה העלה את הדרישה שיחוסנו, או שלא יחזרו ללמד.
הדרישות הללו, כפי שניתן ללמוד מפניות קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, אינן חוקיות, ואנו חוששים ממדרון חלקלק עד כדי פגיעה בפרטיות העובדים וחדירה לחייהם. לטעמנו, לא ניתן להחליף הסברה ראויה על חשיבות החיסונים ועל בטיחותם, בצעדים כוחניים כלפי עובדים, ודאי כשמדובר בעובדים מוחלשים, שסובלים ממילא מכשלי ההסברה הקיימים אשר אינם מגיעים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
בעקבות הפרסומים אודות דרישת קבינט המומחים הלאומי לקורונה מעובדי ההוראה, הוצאנו, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, פנייה לשרי הבריאות והחינוך. טענו כי התניה זו פוגעת באורח שאינו מידתי בזכות היסוד לאוטונומיה ופרטיות של מורים ומורות, ואף יכולה לשמש אמתלה ועידוד לדרישות דומות מצד מעסיקים בשוק הפרטי. בהמשך, מספר ימים אחר כך הוצאנו עם האגודה לזכויות האזרח פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, הנוגעת באופן נרחב לדרישות לא חוקיות של מעסיקים מעובדיהם ביחס לחיסון.
מהר מאוד נוכחנו לגלות, שהפרסומים אודות המורים הניבו שלל צעדים מאיימים מצד מעסיקים, כלפי עובדים שמתלבטים ביחס לחיסון. "ההחלטה האם לקבל חיסון או לאו, מצויה בליבת הזכות לפרטיות ולאוטונומיה" הזכרנו בפנייתנו לקבינט המומחים "ולכל אדם חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו". הדגשנו שניסיון להפעיל לחצים על עובד, עד הרעה בתנאי עבודתו כדי ש"יסכים" לקבל חיסון, מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו.
וחשוב לומר: נושא החיסונים טעון, גם מהכיוון השני. עובדת בשבוע ה-38 להריונה, אשר עמיתותיה אינן מחוסנות, פנתה אלינו כשהיא חוששת להגיע לעבודה. עובדת אחרת, הנמנית על אוכלוסיית סיכון, סיפרה על חששה להגיע לעבודה כי כללי הזהירות אינם נשמרים.
אכן, מצב מורכב, שזכויות העובדים הן רק רובד בו, ולא מהרבדים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות, כפי שראוי היה: רווחת העובדים אינה נשקלת. במהלך השנה כולה לא הגדילו כנדרש את כוח האדם במערכת החינוך. היא כלל לא עלתה לדיון כאשר אוכלוסיות בסיכון חששו להגיע לעבודה, ולא הוגנו מפני פיטורין בזמן הקורונה. כאשר עובדות ועובדים מבוגרים עתידים למצוא עצמם אולי לתמיד מחוץ לשוק העבודה, וכמובן, שאיש אינו מנסה לתת מענה לכל העובדים, ובעיקר העובדות, שנאלצו לוותר על ימי עבודה רבים בסגר ועוד סגר של מערכת החינוך, בלי הגנה, ובלי ביטחון תעסוקתי מינימלי.
אנחנו בקו לעובד, נמשיך לנסות להזכיר ליועצים, למומחים, למקבלי ההחלטות – כל אלה ששכרם בסוף החודש מובטח – גם את העובדים, על צרכיהם הבסיסים, על זכויות היסוד שלהם, ועל מצוקתם.
