• הערות "קו לעובד" לתזכיר תזכיר חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל נשלחו לאחרונה למשרד העבודה והתעשייה, ובהן המלצה לבטל את ההיטל על העסקת עובדים זרים, המושת כיום על מעסיקים של עובדים שאינם ישראלים, אך להותירו על כנו בכל הנוגע לאוכלוסיית עובדים אחת: מהגרי עבודה שאינם מועסקים באמצעות הסכם בילטראלי (עובדים בענף הבניין המועסקים דרך חברות ביצוע זרות, עובדים באשרת "מומחה זר" ומהגרי עבודה הצפויים להגיע לענף התעשייה). במצב הנוכחי ההיטל פוגע בעובדים המשמשים ככוח עבודה מקומי - בהם מבקשי מקלט, בני זוג של ישראלים, קורבנות סחר, בעלי אשרות הומניטריות וכיו"ב – אך אינו פועל למיגור העסקה של עובדים שהעסקתם פוגענית ביותר, להלן מהגרי עבודה המשלמים דמי תיווך בכסף שחור. 

• וועדת העבודה והרווחה של הכנסת התכנסה כדי לדון בהסדרת כלכלת הפלטפורמה בישראל, הידועה גם בשם "כלכלת החלטורות הדיגיטלית". מאפייני ההעסקה המדוברים נשענים על פרילנסרים או העסקה עקיפה ע"י חברות כוח אדם, והנושא זוכה לאחרונה לתשומת לב מכיוון שבעולם מתנהל עכשיו דיון ער בהשלכות צמיחת כלכלת הפלטפורמה על שוק העבודה, יחסי העבודה וזכויות העובדים. מכיוון שהזכויות הנפגעות בכלכלת הפלטפורמה רבות ומגוונות, הובילה האגודה לזכויות האזרח מהלך למיפוי המודל וגיבשנו יחד נייר עמדה שהוגש לוועדה לצד המלצות אופרטיביות לשיפור דרמטי שלו. 

• למרות שבריאותם של עובדים רבים, בארץ ובעולם, נפגעת במהלך עבודתם - נושא הבריאות התעסוקתית אינו זוכה להתייחסות מערכתית רצינית, שלא לדבר על מענים. מכיוון שמדובר בתופעה רחבה, מטרידה ומעוררת דאגה, החולפת מתחת לרדאר, קיימנו בתחילת חודש דצמבר כנס בהשתתפות גורמי מקצוע ומעצבי מדיניות בעבר ובהווה. הדוברים הביעו נכונות לשוב ולדון בנקודות שעלו ולנסח מענים אופרטיביים, ואנחנו נהיה שם ללוות אותם בתהליך.  

• דיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת עסק בתאונות עבודה בענף הבנייה ותוכניות המשרד לטיפול בסוגיה. לקראת הדיון ניסחנו נייר עמדה המציג נתונים עדכניים וקורא להגברת אכיפה ושינוי ההתייחסות המערכתית לתאונות – חקירת תאונות עבודה בהן נפצעו עובדים באורח בינוני ומעלה, תוך סגירת אתר העבודה; טיוב חקירות יחידת פלס והגדלת מספרן; ייעול עבודתו של רשם הקבלנים; חקירת תאונות עבודה מעבר לקו הירוק וקיום ההסכם אשר נחתם בין משרד האוצר להסתדרות העובדים בנובמבר 2018. 

• דיון מקומם במיוחד התקיים בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בתחילת אוקטובר, והוקדש להעסקת עובדים בבניין על ידי תאגידים זרים. תאגידים אלו מביאים את העובדים מסין ומטורקיה, תוך רמיסה נרחבת של זכויות העובדים שלהם, ועד עכשיו טענה המדינה כי ההתקשרות איתם חיונית לצורך הורדת מחירי הדיור. מעבר לכך שמדובר בטענה שאין מאחוריה דבר, במהלך הדיון חשף נתנאל לפידות ממשרד הבינוי  את הסיבה האמיתית להתקשרות עם חברת יילמזלר הטורקית: "היה הסכם שעשתה הממשלה, של טנקים טורקים בישראל, והיה צריך לקנות משהו מטורקיה. כמות הפיסטוקים שהיה אפשר לקנות מטורקיה הייתה מוגבלת, לא צריך אותה כבר, אז אמרו "נביא עובדים לישראל, ניתן להם עבודה ואז הם ישלחו כסף לטורקיה"" (מתוך פרוטוקול הוועדה, 5.10.2021). עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד ענתה לו.

 

• סחר בהיתרי עבודה בישראל הפך מזמן לתופעה נפוצה ומוכרת, ולמרות שמדובר בתופעה המבוססת על גזל, הונאה ועבירות מס חמורות – אף אחד לא מחפש את האחראים לה ולא עוצר את העבריינים. בסוף אוקטובר התכנסה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים כדי לדון בהפצת אפליקציה האמורה לחבר בין עובדים פלסטינים למעסיקים ישראלים, ולחסל (בתקווה) את הסחר הלא חוקי בהיתרי עבודה, המלבלב על רקע הקושי של העובדים הפלסטינים לאתר מעסיקים בעצמם. את עמדת קו לעובד ייצגה בדיון עו"ד מיכל תג'ר, שהתייחסה לרפורמה בת השנתיים, שאינה מניבה מהפכות, והציגה את הכשלים המצטברים בטיפול המדינה במנגנוני ההעסקה של עובדים פלסטינים בישראל. 

• סקר שערכנו בקרב עובדי חקלאות מצא כי 93% מהם דיווחו על בעיות בריאות הקשורות לעבודתם, מרביתן נוגעות לעבודה עם חומרי הדברה ומתבטאות בבעיות עור, קשיי נשימה, צריבה בעיניים וכאבי בטן. בתגובה לממצאים המדאיגים פנו עו"ד מיכל תג'ר ועו"ד אורית רונן לשרת העבודה והתעשייה, ח"כ אורנה ברביבאי, ולסגן השר, ח"כ יאיר גולן, וקראו להם להגביר בדחיפות את האכיפה והפיקוח על התחום. 

• הוועדה המיוחדת לעובדים זרים התכנסה ב-16 לנובמבר והקדישה דיון למהגרי העבודה בענף החקלאות. בוועדה הוצגו הבעיות הרווחות בענף, אותן מיפינו באמצעות מאות פניות של עובדים הסובלים מתנאי העסקה ומגורים קשים במיוחד, ודרשנו הגברת אכיפה מול ההפרות הבוטות של מעסיקים את חוקי עבודה; מציאת פתרון למצב בו העובדים כבולים למעסיקיהם הלכה למעשה; טיפול שורש בנושא הבטיחות והתחלואה התעסוקתית ושלילת היתרים במקרים של העסקה פוגענית. אביתר שמיר מרופאים לזכויות אדם הציג בדיון את דוח הבריאות בענף החקלאות, אותו כתבנו יחדיו, והתייחס לשימוש המסוכן בחומרי הדברה, ללא פיקוח והדרכה, ולמוגבלות הביטוח הרפואי למהגרי עבודה – שאינו מכסה מחלות קשות ושירותי בריאות הנפש. 
• בסקר שנערך לפני כשנתיים דיווחו קרוב למחצית ממהגרי העבודה בחקלאות על מצוקה נפשית, שללא טיפול באה לידי ביטוי בהתקפי חרדה, התקפים פסיכוטיים, מקרי אלימות ואובדנות. למרות הנתונים הקשים, למעלה מ-100 אלף מהגרי עבודה בישראל אינם זכאים לשירותי בריאות הנפש. נדמה כי ישראל, הלהוטה לעשות שימוש בגופם של העובדים, אינה מייחסת חשיבות רבה לרווחתם הנפשית. בדיון שהתקיים באוקטובר בוועדת העובדים הזרים בכנסת, ודן בבעיה הבלתי מטופלת של תקיפות מיניות בקרב מהגרי ומהגרות עבודה, ציינה נציגת משרד הבריאות כי שר הבריאות, ניצן הורוביץ, תומך בהוספת שירותי בריאות הנפש לסל השירותים להם זכאים מהגרי עבודה. על מנת להוציא את השינוי המיוחל הזה אל הפועל פנינו, יחד עם רופאים לזכויות אדם, לשורה של בכירים במשרד הבריאות ודרשנו לפעול במהירות ולתקן את הצו. מהגרי העבודה מגיעים לישראל ומועסקים בעבודות הכי קשות ותובעניות במשק – מטפלים בקשישים ובאנשים בעלי מוגבלויות ועובדים שעות ארוכות בבניין ובחקלאות. לאור פערי הכוחות המובנים בינם לבין מעסיקיהם, המשמשים לא אחת כקרקע פורייה לניצול והתעמרות, שירותי בריאות נפש עבורם הם כמו אוויר לנשימה. 

• למרות שעל פניו ישראל חותרת להכחיד את דמי התיווך שמשלמות.ים מהגרות.ים עבודה, כתופעה פסולה המגלגלת מיליונים על גב העובדות.ים, הניסיונות לגבות מהם דמי תיווך עקיפים נמשכים. הפעם מדובר בתקנות שפרסמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה, ואמורות להסדיר את התשלומים שלשכות תיווך בסיעוד יוכלו לגבות מהעובדות.ים סביב תחילת יישום ההסכם הבילטראלי בענף. מכיוון שההסדר המוצע מבקש לאפשר גבייה גם מעובדים שיגיעו שלא בהסכם בילטראלי (!), ויכלול תשלום במדינת המוצא לצד תשלום חודשי ללשכות בישראל, קו לעובד שלח את הערותיו לתקנות - הצפויות להניב ללשכות כ-7,000 ₪ לעובד.ת - וטען כי במתכונת הנוכחית יועמסו על כתפי העובדות.ים המגיעות.ים שלא בהסכם בילטראלי דמי תיווך נוספים, שישעבדו אותן לחובות עמוקים אף יותר; וכי הסכום החודשי הגבוה אינו מבטיח את טיוב השירות.

שלכן.ם, בדרך לעוד דיון סוער,

קו לעובד