- "משתלמים" בחקלאות: אלפי "משתלמים" מגיעים מדי שנה לישראל ומבצעים עבודות כפיים בחקלאות במקום ללמוד. באופן רשמי, מסלולים אלו אינם מיועדים לאספקת עובדים כי אם להכשרת סטודנטים, אך בפועל ה"משתלמים" זוכים ללימודים עיוניים יום בשבוע ונדרשים לעבוד במשקים חקלאיים לפחות 182 שעות בחודש. במאי 2021 הגישה קו לעובד עתירה לביטול מסלול ה"משתלמים" בחקלאות, החותר תחת הישגי ההסכמים הבילטראליים בענף.
- "מתנדבים" בחקלאות: מסלול ה"מתנדבים" מוכר לציבור הישראלי מהימים בהם אזרחי מדינות עשירות ביקשו להתנדב בקיבוצים מטעמים אידיאולוגיים או אישיים. יתכן שבשל הזיכרונות הללו מדינת ישראל לא יצרה כל פיקוח על אופן גיוס מתנדבים והבאתם לישראל, ואלו נעשים היום מחוץ לכל פיקוח ממשלתי. גורמי תיווך מנצלים את מסלול ה"התנדבות" כדי לייבא באמצעותו ידיים עובדות (וזולות) לחקלאות, בעודם משווקים את ה"התנדבות" כאשרת עבודה.
- עובדים של חברות ביצוע זרות: מספר חברות זרות, אחת תורכית והיתר סיניות, מביאות עמן עובדים לביצוע פרויקטים למגורים ותשתיות בישראל. עובדיהן אינם יכולים לעבור ממעסיק למעסיק ומשועבדים לחובות עתידיים ככל שיסיימו את העסקתם, באמצעות שטרי חוב, ערבויות ופקדונות. לכאורה ראתה הממשלה לנגד עיניה הסדר שבמסגרתו יביאו החברות את עובדיהן המנוסים, אך הנחה זו הופרכה במהרה ולאחרונה הגישו קו לעובד והמוקד לפליטים ולמהגרים עתירה בנושא חברות הביצוע הזרות, המצביעה על כשלים מובנים במסלול ההעסקה הזה.
- "הסדר מומחים זרים": היו מי שמצאו דרכים לנצל פרצות בענף הבניין באמצעות הבאת עובדי כפיים לעבודות בניין ותשתיות (ותעשייה), בכסות של "מומחים": מתווכים מאתרים "מומחים", מציגים אותם כבעלי מקצוע או הכשרה ייחודיים ומביאים אותם באמתלות שווא. המדינה לא קבעה מנגנוני פיקוח על גיוס ה"מומחים" ועם השנים הפך ההסדר לצינור רווחי לאספקת מהגרי עבודה.
- "מומחים" בענף הטכנולוגיה: עובדים המועסקים באשרות "מומחה" אצל חברות זרות, ועובדים בפרוייקטים הדורשים טכנולוגיה ומיכון. גיוס העובדים אינו מפוקח ונעשה על ידי חברות זרות מסין, היכולות בקלות וללא כל פיקוח לגייס עובדים תמורת דמי תיווך. מפניות "מומחים" לקו לעובד עולה כי הם הועסקו בעבודת כפיים פשוטה, כגון איסוף אשפה באתרי עבודה, כשלאיש מהם לא היה ניסיון קודם בעבודה שלשמה הובאו, כביכול, לישראל.
נראה כי בצמתים מהותיים בחרה המדינה להעדיף שיקולים מתחום יחסי החוץ, טובת המגזר החקלאי או הצורך לקדם בנייה למגורים ולתשתיות - על פני מחויבותה לפיקוח, אכיפה ומניעת תשלום דמי תיווך אסורים. להעדפה זו מחירים ברורים לא רק ביחס לעובדים עצמם אלא גם למדינת ישראל, שלאחרונה ספגה הורדה בדירוג של ממשלת ארה"ב ביחס למאבק בסחר בבני אדם.
בחודש שעבר הגשנו יחד עם המוקד לפליטים ומהגרים עתירה בנושא חברות הביצוע הזרות, המצביעה על ההסדר כמזמן הפרת זכויות עובדים וקוראת לביטולו; ובשנה שעברה הגשנו עתירה לביטול מסלול ה"משתלמים" בחקלאות, בה סקרנו את שורת הכשלים שאפשרו את היווצרות המסלול:
✏️ נראה כי התוכניות להבאת "משתלמים" אינן אלא אחיזת עיניים, צינור לאספקת אלפי ידיים עובדות למשקים החקלאיים וגריפת דיבידנדים דיפלומטיים על גב צעירים ממדינות מתפתחות.
✏️ אחד מכל חמישה מהגרי עבודה בחקלאות הוא בעצם "משתלם", אך בניגוד למהגרי העבודה מתאילנד, המגיעים בהסכם בילטראלי, ה"משתלמים" עובדים מחוץ לגבולות הפיקוח והאכיפה של חוקי העבודה.
✏️ לאור התרחבות התופעה, באלפי אחוזים, נראה כי שתדלנים מטעם החקלאים איתרו מסלול עוקף המתנהל מחוץ למכסות שנקבעו לבעלי משקים ולרדאר של המדינה. היום, בממדיו הנוכחיים, מכרסם מסלול ה"משתלמים" בהישגי ההסכמים הבילטראליים, שהכחידו את תופעות דמי התיווך ושיעבודי החוב.
דיון ראשון בעתירה יתקיים ב-4.4.2022.
|
|
|
