____________...

הכל מתחיל ונגמר בדלות אכיפה: הפרות בטיחות במקומות העבודה, ההרגל המגונה שהשתרש כאן ומאפשר למעסיקים לא להפריש לפנסיה ולא לשלם שכר עבודה בזמן, פיטורי נשים בהיריון, גביית דמי תיווך אסורים, העסקה ללא תלושים ועוד ועוד. מכיוון שאכיפה חשובה כל כך עבור שוק עבודה מתפקד, בטוח והגון - אנחנו דורשים מהרשויות האמונות עליה אכיפת זכויות עקבית ומסודרת, כמו גם הטלת סנקציות נגד מפירי הנהלים. זוהי הערובה לתעסוקה הוגנת. זו הנוסחה.

לרגל ה-1 למאי הכריזה הכנסת על יום מיוחד לקידום זכויות עובדים.ות בישראל, וקיימה ישיבות בוועדות השונות, בניצוחה של ח"כ נעמה לזימי. וועדת העבודה והרווחה קיימה ישיבה חשובה שעסקה בקידום חוק למניעת התעמרויות בעבודה; הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי סקרה את מקצועות "הצווארון הוורוד" והצביעה על מגמות מטרידות; סוגיות הנוגעות לתעסוקת צעירים עלו בוועדה המיוחדת לאתגרי הצעירים בישראל, כנס ייעודי עסק באפשרות לקצר את שבוע העבודה בישראל והוועדה המיוחדת לעובדים זרים התכנסה כדי להתרשם מפעילות זרוע העבודה במשרד הכלכלה בכל הנוגע לשמירה על זכויות העובדות.ים הזרים. לוועדה זו הגשנו נייר עמדה המנתח את מדיניות האכיפה של מנהל האכיפה וההסדרה בשנה החולפת, והצבענו על שטחים עיוורים הדורשים טיפול שורש.

להלן תקציר הממצאים וההמלצות:

  • פעולות האכיפה בהן נוקט מינהל האכיפה וההסדרה כיום אינן נותנות מענה מספק לציבור העובדים והעובדות עליהם הוא אמון, החשופים יותר מאחרים לפגיעה.
  • טופס הפנייה המקוון קיים רק בשפה העברית, כך שמהגרי עבודה מנועים מלעשות בו שימוש.
  • היקף השירותים הניתנים למעסיקים גבוהים משמעותית בהשוואה לפעולות שננקטו להגנה על זכויות עובדים חשופים.
  • נמצא מחסור אקוטי במפקחים, המייצר יחס של מפקח אחד על כ-16 אלף עובדים.  המספר הנמוך מקשה על מתן מענה במקרה של הפרת זכויות. 
נראה כי עובדים זרים נופלים בין הכיסאות מבלי שיש להם כתובת אמיתית להגנה על זכויותיהם, והמלצותינו לשינוי המצב הן כדלקמן:
  1. על מינהל האכיפה וההסדרה להגדיל את תקן המפקחים כדי להבטיח שיש בידיו את האפשרות לפעול בצורה יעילה מול ההפרות ולשפר את מאמצי האכיפה.
  2. על המינהל להפסיק להסתמך בעיקר על פניות עובדים ולעבור לאכיפה יזומה, תוך מיפוי מעסיקים שנמצאים בסיכון גבוה להפרת זכויות ועובדים מוחלשים החשופים במיוחד לפגיעה בזכויותיהם.
  3. על המינהל להנגיש את שירותיו ואפשרויות הפנייה אליו בשפות שאינן עברית, לקדם איסוף מידע דרך תלונות, לערוך סקרים ולעשות שימוש בנתונים מנהליים כדי לממש את המנדט שניתן לו בתחום האכיפה.
448A0609

דוח חדש של קו לעובד, שפורסם אף הוא לקראת ה-1 במאי, מנתח את נתוני האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה ביחס למהגרי עבודה ועובדים פלסטינים. הדוח בחן את מדיניות האכיפה של הרשות בין השנים 2018-2020, ומצא כי מאמצי האכיפה מופנים - באופן עקבי - לזירות בהן מועסקים עובדים ישראלים; ובמידה ומאמצים אלו מגיעים לפתחן של אוכלוסיות שאינן ישראליות, הם מתמקדים בגירושן, הרחקתן ואכיפת איסור העסקתן.


כ-200 אלף עובדים מועסקים בישראל בהיתר או ברישיון עבודה: מחציתם מהגרי עבודה ומחציתם פלסטינים. חלק ניכר מעובדים אלו, המנותבים בעיקר לענפי החקלאות, הבניין והסיעוד, גויסו באופן המשעבד אותם לחובות או למעסיקים. עובדה זו, לצד זרותם, מעמדם הארעי וחסמי שפה ותרבות, הופכים אותם לעובדים פגיעים במיוחד. לאור זאת, יש חשיבות רבה לאופן בו מופעלות סמכויות הפיקוח והאכיפה של רשות האוכלוסין.

הדוח החדש של קו לעובד מוצא כי הרשות ממעטת להפעיל את סמכויותיה להגנה על העובדים עליהם היא אמונה, אלא שמה דגש על ענישת מעסיקים שמעסיקים עובדים בלא היתר. במידה והרשות מפעילה את סמכויותיה בנוגע לעובדים לא-ישראלים, היא מתמקדת בגירושם, הרחקתם או אכיפת איסור העסקתם.
448A0609
פעולות אכיפה יזומות מתמקדות בענפים בהם כמעט ולא מועסקים מהגרי עבודה ופלסטינים בהיתר, ומכאן שרשות האוכלוסין וההגירה ממעטת להפעיל סמכויות נחוצות, דוגמת חקירת חשדות להפרת זכויות עובדים, דאגה למגורים ראויים והתניית היתרי העסקה, עבור עובדים לא ישראלים.

רשות האוכלוסין וההגירה היא הגורם היחיד שמוסמך להתנות היתר העסקת עובד זר בתנאים נאותים והפקדת ערובה שנועדה להבטיח זכויות. למרות הנאמר, הרשות ממעטת לשלול היתרים להעסקת עובד זר על סעיף הפרת זכויות עובדים, ומתחמקת מהפעלת הסנקציה הזו גם במקרים קשים של הטרדות מיניות, אי אספקת מגורים הולמים וכיו"ב. בשנת 2020, לדוגמה, שללה הרשות 43 היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, חקלאות ובניין – אף לא אחד מהם בגין הפרת זכויות עובדים.

על מנת להבטיח שפלסטינים ומהגרי עבודה מועסקים בתנאים הולמים וזכויותיהם הבסיסיות נשמרות, על הרשות להקצות משאבים ייעודיים להגנה על זכויותיהם ולבצע אכיפה יזומה בענפים הרלוונטיים. חשוב ומתבקש לא פחות: על רשות האוכלוסין וההגירה ללמוד את הממצאים, להפעיל את סמכויותיה ולשלול היתר העסקת עובד זר ממעסיקים המפירים זכויות עובדים.
1______________

לרגל ה-1 במאי הבאנו את סיפוריהם של עובדים ועובדות בהם טיפלנו, סיפורים הממחישים את הוואקום העמוק בתחום האכיפה, ממנו סובלות אוכלוסיות שלמות. כל עובד.ת המתמודד.ת בגפו עם מציאות כלכלית-חברתית בלתי אפשרית, המקשה עליו לממש את זכויותיו כחוק, נושא על גופו קריאה לרשויות האכיפה בישראל. קריאה זו דורשת שיבחינו בו. שיפעלו למענו.

זהו סיפורו של עובד אחד, פלסטיני המועסק בישראל:


ראשיד (שם בדוי) הוא עובד פלסטיני המועסק בישראל משנת 1985. במהלך השנתיים האחרונות הועסק ביישוב חריש, בשיפוצים ובבניין, תמורת 350 שקלים ביום. ראשיד, כמו מרבית העובדים הפלסטינים, לא קיבל תלושי שכר ותשלום עבור ימי חג, וגם אילו היה מקבל תלושים – הם לא היו משקפים את עבודתו בפועל, עליה קיבל תשלום במזומן, ולא היו מגלמים את זכויותיו כעובד בישראל.

ראשיד עבד באתר בנייה שלא היה נתון לפיקוח, וראה הפרות בטיחות כל הזמן. בהיעדר הכשרות לעבודה עם ציוד מסוכן, עובדים לא מנוסים נדרשו להפעיל ציוד תוך סיכון בריאותם ובריאות חבריהם, עד שיום אחד, לפני חמישה חודשים, מנוף הפיל על ראשיד לוח ברזל כבד שמחץ אותו. הוא נפצע באורח קשה והרופאים נאבקו על חייו. ארבעה חודשים שהה בטיפול נמרץ בבית חולים ישראלי וקיבל טיפול אינטנסיבי לשיקום הנזק שנגרם לגופו כתוצאה מהשברים המרובים מהם סבל. מעבר לזה, תוך כדי הטיפול נדרש ראשיד להתמודד עם חובת ההוכחה שנפגע בעבודה, כי המעסיק שלו ניסה שוב ושוב לחמוק מאחריות.

ראשיד, שעדיין לא מלאו לו 60, מושבת מעבודה ומתקיים היום מקצבה חודשית נמוכה.

קרוב ל-80 אלף עובדים פלסטינים בעלי היתר מועסקים היום בענף הבניין, ענף בו מתרחשות תאונות עבודה יותר מבכל ענף אחר. המספרים בלתי נתפסים: 38 מתוך 72 תאונות העבודה הקטלניות בשנת 2021 התרחשו בבניין, כמו גם 251 מתוך 471 תאונות העבודה בהן נפצעו עובדים באורח בינוני וקשה. על מנת שעובדים כמו ראשיד לא ייאלצו לעבור לשלם בגופם ונפשם על ליקויי בטיחות, על מנת שעובדים יעבדו בסביבת עבודה בטוחה ומוגנת, מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה חייב להגביר באופן משמעותי את מאמצי הפיקוח והאכיפה שלו באתרי הבנייה. אין דרך אחרת לבלום את המגפה הזו.

***

עד כאן להפעם.

שלכם,
קו לעובד