שנת 2025 בפתח, ועמה החששות ממצב החירום המתמשך, השפעותיו על כל תחומי החיים והתפילות לסיומה של המלחמה, להחלמה ולשיקום. אנו בראשיתה של שנה, מודאגים מחוסר הוודאות, ומהמשבר הכלכלי המתרגש עלינו, אשר מעמיק עם הגזרות החדשות שיכנסו לתוקפן עם תחילת השנה. זו היתה שנה קשה בשוק העבודה, אשר השפיעה רבות על העובדים המוחלשים ביותר במשק, בתוך מציאות שהשתנתה לנגד עיננו בכל עת ואתגרים שהגיעו בחסות המלחמה. אך זו הזדמנות להתבונן לאחור על השנה החולפת, על המאבקים, ההישגים והמדיניות שקידמנו והובלנו במסדרונות הכנסת ובבתי המשפט, בהגנה על עובדות ועובדים בזמן מלחמה, ועל כך שלמרות הקשיים והאתגרים, המשכנו להיאבק למען זכויות עובדים וסיפקנו סיוע לעשרות אלפים שנפגעו מהמצב הביטחוני והכלכלי.
אנחנו מקבלים את השנה החדשה, שתביא איתה רוחות של שינוי לצד אתגרים חדשים, פנים חדשות ומפגש עם אנשים, בזכותם נמשיך במאבקנו לקידום מדיניות צודקת שתאפשר לכולם לחיות בכבוד.
תודה לצוות העובדים והעובדות המסור שלנו, למתנדבות ולמתנדבים, לשותפות ולשותפים שלנו לדרך, ונאחל שנה שוויונית יותר לכלל העובדים והעובדות שהם חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום של הארץ והחברה שלנו ונתפלל לסיומה של המלחמה ולשובן של כולם לביתם, עבודתם ולמשפחתם. שתבוא עלינו שנה אזרחית שקטה, מלאה בתקווה ובחלומות לעתיד טוב יותר. שלכם,
עו"ד אוהד אמר מנכ"ל קו לעובד |
|
|
|
המציאות שהשתנתה ללא היכר מאז ה-7 באוקטובר 2023 המשיכה להדהד בכולנו כמו גם השלכות המלחמה שהשפיעו על עובדים מכל תחומי החיים. |
|
|
|
חקלאות תחת אש
ב-7 באוקטובר 2023 נרצחו 39 עובדי חקלאות ועוד 12 סטודנטים לחקלאות, עשרות רבות נפצעו ו-31 עובדים נחטפו לעזה. בנובמבר 2023 הוחזרו, במסגרת עסקת השבויים, 23 עובדים מתאילנד, וכיום עדיין נמצאים בשבי עשרה מהגרי עבודה וסטודנטים לחקלאות, שמונה מהם עדיין מוגדרים חיים.
עם הימשכות המלחמה והתרחבותה גם לגבול הצפוני נהרגו שישה עובדי חקלאות במהלך שנת 2024. |
| |
| חקלאות תחת אש
ב-7 באוקטובר 2023 נרצחו 39 עובדי חקלאות ועוד 12 סטודנטים לחקלאות, עשרות רבות נפצעו ו-31 עובדים נחטפו לעזה. בנובמבר 2023 הוחזרו, במסגרת עסקת השבויים, 23 עובדים מתאילנד, וכיום עדיין נמצאים בשבי עשרה מהגרי עבודה וסטודנטים לחקלאות, שמונה מהם עדיין מוגדרים חיים. עם הימשכות המלחמה והתרחבותה גם לגבול הצפוני נהרגו שישה עובדי חקלאות במהלך שנת 2024. |
|
|
|
שוק התעסוקה בחקלאות עבר שינוי דרמטי. החל מדצמבר 2023 החלו להגיע עובדים חדשים מהודו, סרי לנקה, מלאווי ותאילנד, רבים מהם בגיוס פרטי תוך תשלום דמי תיווך גבוהים במדינותיהם. לעיתים קרובות, העובדים לא קיבלו הסבר ראוי על תנאי העבודה, השכר, או המצב הביטחוני בישראל. ביישובים בקווי העימות, המשיכו העובדים לעבוד ולסכן את חייהם כדי לספק תוצרת חקלאית לאזרחים ולצה״ל, לעיתים ללא אזהרות או אמצעי מיגון הולמים. אנו פעלנו רבות מול משרדי הממשלה ופיקוד העורף כדי לשפר את ביטחונם של העובדים באזורים אלו, אך הפערים נותרו משמעותיים.
על אף שמדינת ישראל פעלה לסייע באופן נקודתי לחקלאים, לחטופים ולעובדים שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, היא לא התמודדה עם רווחתם וביטחונם של יתר העובדים. בנוסף, גיוסם של אלפי עובדים חקלאיים מחוץ להסכמים בילטרליים הפקיר אותם למתווכים פרטיים, מה שהוביל לתופעות חמורות: עובדים המשועבדים לחובות, מועסקים במשקים בקו העימות, במקרים רבים מבלי לקבל שכר מינימום ותוך פגיעה מתמשכת בזכויותיהם.
|
|
|
|
|
עובדים פלסטינים: קריסת מעמד העובדים
העובדים הפלסטינים נפגעו בצורה הגורפת ביותר עם פרוץ המלחמה. רבבות עובדים סולקו ללא התראה והם עדיין מחוסרי פרנסה מזה יותר משנה. ישראל לא נתנה לעובדים הללו שום מענה, לא אפשרה להם למשוך פיצויים מבלי לאבד את ההיתר שלהם והיא ממשיכה גם היום להערים קשיים על תהליך מיצוי הזכויות שלהם. אלפים בודדים ממשיכים לעבוד במפעלים חיוניים ובהתנחלויות – בכפוף לאינטרסים הישראלים והחלטות המפקד הצבאי. האבטלה המתמשכת מפרקת את המשפחות, שאינן עומדות בעומס המחסור ואי הוודאות; מונעת השכלה מצעירים בהיעדר כסף לתשלום שכר לימוד, ומאלצת אלפים להשתעבד להלוואות וחובות.
|
|
|
|
במהלך השנה פעלנו לשינוי נוהל היתרי עבודה המאפשר ביטול היתרי עבודה באופן אוטומטי לאחר שעובד יצא לחופשת מחלה של מעל לשבעה ימים. אנו ממשיכים לעקוב כי אכן רשות האוכלוסין וההגירה תבחן מחדש את הנוהל כפי שסוכם וממשיכים לסייע לעובדים ולעובדות למצות את זכויותיהם. בנוסף, קראנו להשבת העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל בשל מחויבותה של ישראל כלפיהם.
ח'ליל (שם בדוי) הוא בן 30, אב לשניים. בשנת 2023 איתרע מזלו של ח'ליל והוא נפגע פעמיים בתאונות עבודה בבניין. עזרנו לו לקבל דמי פגיעה והחזרים על טיפולים רפואיים, אבל רק היום – שנה וחצי אחרי הפציעה האחרונה – השגנו את תלושי השכר מהם תיגזר קצבת הנכות שלו. "אין לי חסכונות", מספר ח'ליל, "משכתי את כל החסכונות אחרי שנפגעתי בתאונות עבודה כדי להתקיים, ועכשיו כשקצת התאוששתי אני לא יכול להיכנס לישראל ולעבוד. לפני 3 חודשים לקחתי סיכון עצום ונכנסתי לישראל דרך פרצה בגדר, עבדתי בבניין 22 ימים אצל מעסיק שהבטיח לשלם בסוף החודש. לילה אחד הייתה על האתר פשיטה משטרתית וברחתי כשרק בגדיי על גופי. בקושי רב הגעתי הביתה, בלי שקל בכיס. המעסיק הבטיח לשלם אבל בסוף חסם אותי ולא ענה לי יותר".
|
|
|
|
עובדים ישראלים: בין חל”ת לכאוס
היעדר מדיניות ברורה להבטחת שכר בשעת חירום פגע קשות בעובדים ישראלים. רבים נאלצו להסתמך על רצון טוב של מעסיקיהם, וקיבלו, במקרה הטוב, פיצוי חלקי ומאוחר. היו גם עובדים שנותרו מחוץ למתווה הפיצויים ואיבדו הכנסות חיוניות. החלטות עמומות של הרשויות יצרו כאוס ופערי מידע, ורבים נפלו בין הכיסאות. עובדים שפונו מיישוביהם או שנעדרו בשל סגירת מסגרות לילדיהם נאלצו להתמודד עם אי-ודאות בנוגע לשכרם, וחלקם אף סיכנו את חייהם בעבודה מחשש לעוני. עובדי קבלן ועובדים שעתיים, שלא היו זכאים לחל"ת או לדמי אבטלה, נאלצו להיאחז במשרות חלקיות ולצבור חובות כבדים. חלקם אף גילו שפיצויי הפיטורים שלהם נפגעו עוד טרם המלחמה.
כמו כן, הפעלנו קו חם כדי לסייע לאלפי העובדים והעובדות למצות את זכויותיהם. פעלנו להרחיב את הגנות הפיצויים לעובדים שעתיים ואנחנו ממשיכים להוביל חקיקה תקדימית ליצירת רשת הגנה בשגרה ובחירום. עם זאת צרכיהם של עובדים מוחלשים נדחק לתחתית סדר העדיפויות ככל שהמלחמה נמשכה.
|
|
|
|
מבקשי מקלט: פיטורים וגזענות בחסות המלחמה
מבקשי המקלט נפגעו במלחמה ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. ארבעה מבקשי מקלט אריתראים וסודנים נהרגו ב-7 באוקטובר ומאות פונו מבתיהם. אלפים ספגו אובדן מקומות עבודה, אובדן קורת גג, סבלו מהיעדר מיגון ראוי וחוסר ביטחון אישי נוכח התמשכות הלחימה והתרחבות זירותיה. |
| |
|
|
חוסר האונים הוביל מבקשי מקלט רבים לפנות לקו לעובד בשל קשיים בהשגת מידע וקבלת הנחיות בזמן אמת. רבים מהם דיווחו על פיטורים שרירותיים ועם הימשכות המלחמה זיהינו מגמה מדאיגה של פיטורי נשים הרות בחסות המצב ("פיטורים שקטים"). פעלנו בנושא רבות והגשנו תלונות לממונה על חוק עבודת נשים.
מבקשי המקלט נפגעו במלחמה ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. ארבעה מבקשי מקלט אריתראים וסודנים נהרגו ב-7 באוקטובר ומאות פונו מבתיהם. אלפים ספגו אובדן מקומות עבודה, אובדן קורת גג, סבלו מהיעדר מיגון ראוי וחוסר ביטחון אישי נוכח התמשכות הלחימה והתרחבות זירותיה. חוסר האונים הוביל מבקשי מקלט רבים לפנות לקו לעובד בשל קשיים בהשגת מידע וקבלת הנחיות בזמן אמת. רבים מהם דיווחו על פיטורים שרירותיים ועם הימשכות המלחמה זיהינו מגמה מדאיגה של פיטורי נשים הרות בחסות המצב ("פיטורים שקטים"). פעלנו בנושא רבות והגשנו תלונות לממונה על חוק עבודת נשים.
לצד ערבות הדדית וסולידריות בחברה הישראלית, הצטערנו להיחשף לתופעות גזעניות שהופיעו בעקבות המלחמה. עזרנו למצוא בית חלופי וחם בקיבוץ חנתון עבור קבוצה גדולה של מבקשי מקלט שפונו משדרות, זאת לאחר שנתקלו בסירוב של ישובים רבים אחרים.
במהלך המלחמה הנגשת המידע לאוכלוסיית מבקשי מקלט – ולמעסיקיהם – לקתה בחסר, וגרמה להרבה תקריות לא נעימות. כך למשל, מעסיקים חשבו שלא יקבלו פיצוי עבור שכר שהם משלמים לעובדות מפונות בגלל שהן מבקשות מקלט, ולכן הפסיקו לשלם להן במהלך הפינוי. בעקבות פנייתן של העובדות לקו לעובד הצפנו את הסוגיה בפניה המחלקה המשפטית של רשות המסים, שהודיעה שהמעסיקים יהיו זכאים לפיצוי. בעקבות זה המעסיק הסכים לשלם לעובדות. לא אחת החסמים הבירוקרטיים והיעדר האוריינות השפתית גורמים לקשיים במיצוי זכויות בשגרה, ובשעת חירום מובילים לתוצאות חמורות במיוחד.
א' עבדה בניקיון בניין משרדים, ובחודש מאי 2023 יצאה לחופשת לידה. "ביקשתי לחזור לעבוד בספטמבר", היא אומרת, "אבל הקבלן אמר שכבר מצא מישהי במקומי. צלצלתי שוב ושוב, הגעתי למשרד שלו, אבל אף אחד לא התייחס אליי ולא החזירו אותי לעבודה. בסוף הגעתי לקו לעובד, ואחרי שהם דיברו עם המעסיק קיבלתי פיצוי בגובה 14,000 ₪ על החודשים שהוא לא נתן לי עבודה. הבנתי שמה שעשו לי לא חוקי – בגלל שחזרתי מחופשת לידה – והופתעתי שהם לא מבינים שבמלחמה אנחנו חייבים לעבוד כי אין לנו זכויות של ישראלים ואין לנו חסכונות". |
|
|
|
| עובדות סיעוד: בין גבורה למצוקה
שבעה מהגרי ומהגרות עבודה בסיעוד נרצחו ב-7 באוקטובר, ואחד נחטף לרצועת עזה ושוחרר. עם חשיפת העדויות מיום הטבח התוודענו למקרים בהם גבורת עובדי הסיעוד הצילה את מטופליהם במעשי תושייה ואומץ בלתי נתפסים. המדינה העניקה לעובדים שנפגעו, התאלמנו או נחטפו פיצוי וסיוע, אך יתר העובדים בענף לא קיבלו כל מענה וגם היום הם מתמודדים לבד עם המצוקה וחוסר האונים. במחלקה שמחנו לסייע לעובדים שנפגעו, בליווי ובמיצוי זכויות. במהלך השנה האחרונה פנו לקו לעובד עובדות שהתפנו עם המטופלים שלהן בתנאים שלא מאפשרים להן פרטיות מינימלית.
|
|
|
|
למרות שהן פונו מבתיהן הן לא נהנו ממענקים שקיבלו המפונים אזרחי ישראל, ועל אף כי מעסיקיהן קיבלו "מענק אכלוס" בהתאם למספר הנפשות שפונו, רבים מהם לא חלקו את כספי המענק עם העובדות.
|
|
|
|
חקיקה, מדיניות ובריאות תעסוקתית
במהלך שנת 2024 מנענו את סגירת המוסד לבטיחות וגיהות (המוס״ל) לאחר קמפיין ציבורי וגיוס חברי וחברות הקואליציה שהקמנו למען בריאות תעסוקתית. בנוסף אחרי עבודה קשה מזה מספר שנים בסוגיית השפעות משבר האקלים על בטיחות ובריאות בעבודה, הובלנו לפרסום מדריך עבודה בעומסי חום על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. לאורך כל השנה וביחד עם שותפים וארגונים נוספים אנחנו פועלים למען העלאת המודעות בנושא ועדות הבטיחות והקמת שומרי סף פנימיים במקומות העבודה.
בימים אלו נידונות בכנסת שתי הצעות חוק לאחר עבודה מאומצת של קו לעובד. הראשונה היא הצעת חוק לצמצום העסקה במתכונת שעתית באופן פיקטיבי. הצעה שהוגשה על ידי ח״כ נעמה לזימי והובילה לשיתוף פעולה יוצאת דופן עם תמיכה של 40 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. הצעת החוק השניה, גם היא בהובלת ח״כ נעמה לזימי וביחד עם עוד שישה חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה - להבטחת תשלום שכר לעובדים בשעת חירום. |
|
|
|
ביום 23.12.2024 התקיים דיון בבג"ץ בעתירה שהגשנו ביולי – יחד עם ארגון מען, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות עובדים באונ' ת"א – ביחס לאופן עבודתה של ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים בבקשה לפרסום פרוטוקולים וסדר יום הועדה, אשר יאפשרו שקיפות ותגובות הציבור למי המעוניין לפנות לועדה. הוועדה, שהוקמה בחודש מאי בהחלטת ממשלה והוסמכה לקבל החלטות גורליות בכל הקשור להגירת עבודה לישראל – כמה עובדים יגיעו, לאילו ענפים, האם יחליפו את העובדים הפלסטינים, איך יוזמנו ויגוייסו לעבודה ועוד – קיבלה מאז הקמתה החלטות משמעותיות בדבר פתיחת ענפים חדשים להגירת עבודה, ויצירת מסלולי גיוס עוקפי הסכמים בילטרליים. ההחלטות האלו התקבלו כולן תוך שיח הדוק עם נציגי המעסיקים בסקטורים השונים, תוך הדרת ארגוני עובדים וארגוני זכויות אדם, ואף מבלי לפרסם בזמן אמת את נושאי הדיונים המתנהלים אצלה כדי לפחות לאפשר לאלו לפנות מיוזמתם בזמן אמת.
מוזמנות ומוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי הפעילות של קו לעובד, להתנדב או לתמוך בפעילות. |
|
|
|
|
| |
|