חברים ושותפות יקרות,
אני כותב לכם בהתרגשות, בבוקרו של קמפיין מימון ההמונים אליו יצאנו, ומבקש את תמיכתכם בפעילות שלנו בקו לעובד. לא היה פשוט לקבל את ההחלטה לקיים קמפיין בשעה בה המלחמה עדיין מתחוללת, אבל השטח זקוק לנו היום יותר מתמיד - ואנחנו זקוקים לכם.
33 שנה אנחנו שומרים על זכויות עובדים שאף אחד לא רואה: ישראלים בעלי הכנסה נמוכה, פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. מייעצים, תומכים, מסבירים ופועלים למען מיצוי זכויות, והמאמץ משתלם: עשרות מיליוני שקלים מגיעים מדי שנה לעובדים בזכות העבודה השקדנית והמקצועית שלנו. אבל זה ממש לא רק הכסף – זה גם האמון, הכבוד וההקשבה שקו לעובד יודע להציע. כך פועל ארגון שמבין את חשיבות העבודה שלו - כי העובד שעומד עכשיו בדלת זקוק לעזרה.
מספר העובדים שנפגעו במלחמה עצום, כשמאחורי כל פנייה ישנו אדם המשתוקק לוודאות. רבבות פונו מאזורי סיכון בדרום ובצפון, אין עובד במדינה שלא הושפע מהמצב, ורבים לא יכולים גם יום להגיע למקום עבודתם. הם איבדו את פרנסתם ואת זכויותיהם הצבורות, הוצאו לחל"ת ועומדים היום מול שוקת שבורה – מה הלאה?
130 אלף עובדים פלסטינים בעלי היתרי עבודה מנועים מלחזור לעבודתם, למרות ששורה של גורמים מאיצים בממשלה להשיבם. הם נותרו ללא פרנסה, ללא רשת ביטחון סוציאלית וללא תשובות - לאחר עשרות שנים במהלכן עבדו בישראל ובנו את עריה. הרחקת העובדים הפלסטינים ועזיבת אלפי מהגרי עבודה בעקבות המלחמה הובילו לפתיחת השמיים בפני עובדים חדשים ללא הגנות חיוניות, והם נאלצים - ללא שפה וללא רקע מקצועי - להתמודד עם תשלום דמי תיווך גבוהים וסכנות בדמות טילים, ניצול והיעדר אכיפה.
כך זה נראה כשמדיניות חירום נמשכת שבעה חודשים, אטומה לקולות המגיעים מהשטח ואינה מגיבה לצרכים המשתנים של העובדים החלשים והפגיעים ביותר. בחלל המדיניות הזה, הפרת זכויות עובדים פשטה כפי שלא פשטה מעולם.
המצב נואש.
