חברות ושותפים יקרים,
היום, שבעה חודשים מתחילת המלחמה, אנחנו מפרסמים דוח חדש - "מלחמה ואבטלה" - המציב על קדמת הבמה עובדים ששילמו מחיר שלא היו אמורים לשלם. רגע לפני שנציג את הממצאים העיקריים, נעדכן כי בסוף חודש מאי נשיק קמפיין מימון המונים בקו לעובד, ונשמח מאד לעזרה במהלכו. יש לכם כמה שעות עבור ארגון שמתעקש על שוק עבודה הוגן ושוויוני? כתבו לנו. סיכוי לא רע שתרצו להישאר בסביבה גם אחרי הקמפיין :)
ועכשיו לדוח.
מתחילת המלחמה אלפי עובדים ועובדות פנו ל"קו לעובד" נוכח הוצאתם לחל"ת או הפסקת תשלום שכרם על ידי מעסיקיהם. רבים מהעובדים האלו נמנים גם כך על אוכלוסיות חלשות – עובדים מהפריפריה הכלכלית-חברתית, בשכר נמוך, בהעסקה על בסיס שעתי, במשרות שלא ניתן לבצען בעבודה מרחוק. הפגיעות הגבוהה שלהם בשגרה גרמה למצוקה קשה יותר בשעת המלחמה, מכיוון שאמנם החוק מעניק הגנה מוחלטת מפני פיטורים למי שנעדר מעבודתו בשל המלחמה – כך לגבי 'מפונים' שנעקרו מבתיהם, הורים שנדרשו להישאר עם ילדיהם בשל סגירת מוסדות החינוך, או מי שהנחיות פיקוד העורף לא אפשרו לו להגיע לעבודה – אלא שהגנה זו ריקה מתוכן שכן היא אינה מבטיחה לעובד את מה שהוא מהות יחסי העבודה מבחינתו: שכר.
העובד אולי אינו מפוטר אבל בפועל הוא מובטל.
למרות שבכל "סבב" לחימה פנינו למדינה בדרישה להסדיר אחת ולתמיד את מנגנוני הפיצוי לעובדים ששכרם נפגע בחירום, הכנסת סירבה למלא את החלל החקיקתי והעדיפה להסתמך על מנגנוני תשלום שנקבעים בדיעבד. וכך, המדינה בחרה לחזור למודל בעייתי שהיא פיתחה באירוע-חירומי אחר – משבר הקורונה – והפנתה עובדים לקבלת דמי אבטלה.
דוח קו לעובד, "מלחמה ואבטלה", מוצא כי הפקרת העובדים במלחמה מתחילה ומסתיימת בהיעדר מדיניות.
הגנה מפני פיטורים בזמן מלחמה
במלחמה זו הורחבו באופן זמני ההגנות מפני פיטורים ביחס להורים שנאלצו להיעדר מעבודתם עקב סגירת מוסד חינוכי, ביחס למפונים וביחס לבני זוג של משרתי מילואים, אך הגנה זו נותרה במידה רבה חסרת תוכן. אי הסדרה בזמן אמת של זכות העובדים לשכר בגין היעדרות בשעת חירום הקשתה על ודאותם של עובדים ומעסיקים כאחד, וההמתנה להסכם קיבוצי שנולד שלושה חודשים לאחר תחילת הלחימה יצרה נזקים קשים וחוסר שליטה במתרחש בשוק העבודה כולו.
כך, בהיעדר ערובה לכך שיפוצו עבור הימים בהם לא עבדו בגלל מצב החירום, עובדים מקרב קבוצות מוחלשות יצאו לעבוד תוך סיכון חייהם כדי להבטיח את הכנסתם. קו לעובד שוחח עם עובדי חקלאות מתאילנד, למשל, שיצאו לעבוד בשדות הפתוחים בשל החשש ששכרם לא ישולם.
כשלון מתווה הפיצויים בהבטחת שכר – ניפוץ אשליית תמרוץ מעסיקים
בשעה בה המדינה גררה רגליים וההסכם בדבר תשלום השכר לעובדים התמהמה, הסדר הפיצוי למעסיקים נקבע תוך חודש מתחילת המלחמה. החקיקה הרטרואקטיבית, אחרי שמעסיקים כבר נאלצו לקבל החלטות לגבי תשלום השכר לעובדים, הובילה לכך שהתמריץ נותר לא פעם על הנייר ולא נתן מענה אמיתי לעובדים.
מנגנון הפיצוי שנקבע לא שיפר את המצב: בהיעדר חובה לשלם שכר לעובד שנעדר מעבודתו בשל הלחימה והיעדר וודאות לגבי מועד תשלום הפיצוי למעסיק - מעסיקים רבים בחרו לא לשלם את השכר ולא לבקש פיצוי.
