צעירה, נחושה ובועטת - יום הולדת 27 ל"קו לעובד"!
לפני 27 שנה ייסד חנה זוהר וקבוצת חברים את "קו לעובד". שוק העבודה היה מלא, אז כמו היום, בעובדים המשתרכים מאחור – נטולי זכויות, נטולי הגנה ונטולי כתובת אליה אפשר לפנות. חנה הרימה את הכפפה והקימה ארגון שייתן מענה לאנשים האלו, שאינם מעניינים את בעלי הבית, ומאז אנחנו כאן - נאבקים על כל שקל ופועלים לשינוי מדיניות. הזמן עובר מהר, מהר מדי, וגם החודש הזה עף.
לרגל יום ההולדת וסיום הסתיו, ליקטנו עבורכם עדכונים וחדשות מהלב ההומה של קו לעובד:
|
|
|
|
מאחורי דלתות נעולות
כ-70 מיליון איש ואישה מועסקים ברחבי העולם בעבודות בית - מספר בלתי נתפס במאה ה-21. עידן העבדים והמשרתים נמצא לכאורה הרחק מאחורינו, אך האנושות תמיד מצליחה לשחזר דפוסים נצלניים. בשבוע שעבר התקיים בג'נבה, במסגרת הקרן למלחמה בעבדות של האו"ם, כנס שבחן את תנאי ההעסקה של העובדים הללו ברחבי העולם, והציג עדויות על גלגוליה השונים של העבדות המודרנית. מטעם "קו לעובד" הוזמנה להשתתף באירוע עו"ד מיטל רוסו, רכזת תחום הסיעוד, אך בשל סיבות אישיות נבצר ממנה להגיע. היא הציגה מרחוק את עיקרי ההישגים והכשלים המאפיינים את העסקת מעל 50,000 מהגרות העבודה בתחום הסיעוד בישראל, ותיארה את טשטוש הגבולות המתרחש כאשר העבודה מתרחשת בתוך בית, ואילוצי הפרנסה ממקמים אותך בתוך משפחה זרה.
|
|
|
|
עו"ד רוסו הצביעה על המלכוד בו נתונות עובדות הסיעוד מול חברות ההשמה אשר משרד הפנים, בתהליך הפרטה, העביר אליהן את האחריות לדאוג לעובדות: כשותפות פעילות במפעל גביית דמי התיווך המופקעים והלא-חוקיים מהעובדים, האינטרס של החברות מכתיב הבאה של עוד ועוד עובדים לישראל, בעוד במקביל עליהן להוות הגורם הדואג לרווחת העובד ולתנאי העסקה נאותים שלו. אל מול הקונפליקט הזה קו לעובד מספקת תמיכה, מזהה עובדות שמגיעות למשרדינו אשר ייתכן ונחשפו לתנאי עבדות או העסקה פוגענית, מדווחת לרשויות, ומלווה את העובד או העובדת במסעותיהם ליציאה מהעסקה זו.
מיטל הזכירה שלושה משתנים חיוניים לטיפול בעובדות בסיכון וקורבנות סחר ועבדות: מניעה, זיהוי ושיקום. בשעה בה השיקום אותו מציעה המדינה לקורבנות סחר הוא מקיף ונדיב – מנגנוני מניעה וזיהוי כמעט ואינם קיימים. בתוך הוואקום הזה פועלת "קו לעובד", מציעה ליווי וייעוץ לנפגעות.
עבור אלו הנעים בחוסר נוחות בכיסא, ומתעקשים שבישראל הנושא מוסדר ותופעות קשות באמת לא יכולות להתרחש, מצרפות כאן את עדותה של א. – עובדת שעברה דרכנו. לתשומת לבכם, תוכן העדות קשה ועשוי לגרום לאי נוחות:
"אני אם חד הורית, והגעתי מהפיליפינים לעבוד בסיעוד. נשלחתי לבית בו לא היה לי חדר, וישנתי על מזרן שהונח על הרצפה לצד הקשישה הסיעודית. בני הבית קיימו יחסי מין לידי, למרות שאמרתי שזה לא נעים לי, וכעבור שבועיים לא יכולתי להמשיך עוד ועזבתי. המעסיק הבא שלי לא סיפק לי מזון, ונדרשתי לנקות את דירתם של קרובי משפחתו. כשהגעתי לאפיסת כוחות - התפטרתי. המעסיק השלישי נגע באיברים האינטימיים שלי וניסה לנשק אותי כל הזמן, אונן לידי ותפס לי את השדיים. ידעתי שהתפטרות נוספת עלולה לבטל את האשרה שלי ולבטל את זכותי לפיצויים, אבל שקעתי בדיכאון עמוק והחלטתי ללכת כדי לשמור על שפיות. חודשיים וחצי חיפשתי מעסיקה חדשה, הפעם רק אשה, אך גם במקום הזה התחילו מהר מאד הטרדות מיניות קשות מצד בנה. התחננתי שיפסיק, הפחד מהתפטרות נוספת לא נתן לי לישון, אך המצב רק החמיר וכשנשברתי לחלוטין קמתי והלכתי."
|
|
|
|
בחירות מקומיות ומלחמה בדרום – מי ישלם לעובדים השעתיים?
נובמבר היה חודש קשה עבור לא מעט אנשים, בראשם תושבי הדרום ורצועת עזה. בתור ארגון המטפל בעובדים נדרשנו לתת מענה לעשרות פניות ושאלות: מה לעשות? לאן ללכת? איך להתגונן? מה אומרים בפיקוד העורף? גם לאחר שהסתיים מצב הלחימה זרם הפניות לא פסק, כי עובדים רבים, בעיקר עובדים שעתיים, נפגעו גם כלכלית. משכורתם הידלדלה כי הם "לא עשו שעות", והמעסיקים לא שילמו להם כי לא הגיעו לעבודה. למרות שאסור לפטר עובד בשעת חירום, הגנה על שכר עובדים בעיתות מלחמה אינה מעוגנת בחוק. על מנת לתקן את העוול ההיסטורי הזה, נתייצב בשבוע הבא בוועדת העבודה של הכנסת ונקדם את הנושא יד ביד עם הפורום לאכיפת זכויות עובדים. לא ייתכן שעובדים שעתיים, המהווים כמחצית מהעובדים העניים בישראל, ישלמו את מכיסם את מחיר הסכסוך.
פניות רבות הגיעו גם סביב סוגיית ההעסקה בימי שבתון רשמיים, דוגמת הבחירות המקומיות. עובדים רבים, גם הפעם בעיקר עובדים שעתיים, לא קיבלו שכר עבור היום הזה – למרות שהם אמורים לקבל אותו. אחרים עבדו ביום הבחירות ולא קיבלו 200% על שכרם הקבוע. לו היו ניגשים לבית דין לעבודה, תביעתם הייתה מתקבלת – אך מעסיקים יודעים שמעטים, אם בכלל, יממשו את זכותם זו וידרשו את המגיע להם. כך נגזל, דרך קבע, כספם של עובדים מוחלשים.
|
|
|
|
תשעה כבר מצאו עבודה, ארבעה עדיין רעבים ללחם
ג'איאקומר, אלפונס, סיריל ולורנס גרים בבית שאן. כסף לאוכל כבר אין להם מזמן (אנשים טובים מביאים להם פה ושם מצרכי מזון), מיכל ההדחה בשירותים לא עובד, מים חמים אין וגם לא גז. במהלך היום הם יושבים בדירה ומחכים לנס, ואז יוצאים להסתובב קצת. ארבעתם עובדי תעשייה שהגיעו מהודו, לאחר שמשכנו את ביתם ואדמתם ושילמו דמי תיווך, ועכשיו הם מחכים לאשרת עבודה. החברה שהביאה אותם הבטיחה להם פרנסה למשך חמש שנים, כ"מומחים", אך כעבור שלושה חודשים של אופטימיות הם נשארו באוויר – ללא אשרה וללא עבודה.
זו לא הפעם הראשונה שהחברה הזו מנסה את מזלה בהודו, גובה דמי תיווך וזונחת את העובדים לאנחות: לפני שבועיים קיבלו באמצעותנו תשעה מומחים נוספים, שנפלו ברשתה, את האשרה המיוחלת. גם הם הגיעו לפת לחם ומשפחותיהם הידרדרו לעוני מחפיר.
מי שאחראי לטרגדיות הללו זו רשות האוכלוסין, המכשירה את מסלול ה"מומחים" מהודו מבלי לערוב לאשרות, מבלי לפקח על התנהלות החברה המביאה אותם ומבלי לבחון את הפרופיל המקצועי של העובדים.
ג'איאקומר, אלפונס, סיריל ולורנס הם עובדים מוכשרים וחרוצים, אבל הם אינם מומחים באמת, לפחות לא בסטנדרטים של חברות התשתיות הגדולות בארץ, ועכשיו הרשות מערימה קשיים נוכח הניסיון שלנו להעביר אותם למסלול העסקת עובדי תעשייה רגילים. מכיוון שרשות האוכלוסין אינה ממהרת לשום מקום ומתעלמת משלוש פניות שלנו בנושא – אנחנו בדרך לבית המשפט כדי להציל את הרביעייה שנפלה קורבן להונאה ולשים קץ לישראבלוף המכשיר "הבאת מומחים לתעשייה".
|
|
|
|
מה עוד עשינו בנובמבר?
התייצבנו בבית המשפט העליון ודרשנו ממשרד העבודה לפרסם את צווי הבטיחות, אותם הוא מטיל באתרי בנייה מסוכנים, בזמן אמת.
אחר כך שידר ה-BBC תחקיר מפורט על העובדים התאילנדים בישראל, בו לקחנו חלק, והגבנו לממצאים בכתבות שעשו פולואו-אפ לנושא.
השקנו גם את הדוח שלנו, העוסק בעבודת פלסטינים בישראל, ובנינו סביבו כנס עשיר בדוברים. תודה רבה לכל מי שטרח והגיע, הצטופף ועמד, האזין ותרם לדיון. בחרנו להנציח את הכנס בניוזלטר, באמצעות מחמאה אחת שקיבלנו. תודה רבה, תמר!
|
|
|
|
ותודה רבה גם לכם, שותפינו הטובים לעשייה, המלווים אותנו כל השנה.
שלכם,
"קו לעובד"
|
|
|
|
עזרו לנו להראות לעובדים שהם לא לבד במאבקם למען העסקה צודקת והוגנת! תרומה חודשית לקו לעובד תעזור לנו לסייע לעובדים במאבקם על זכויותיהם.
כל תרומה חדשה של לפחות 300 ש"ח - או תרומה חוזרת שמשולשת בגודלה מזו הקודמת - תוכפל על ידי אחד משותפינו.
|
|
|
|
לתרומה מאובטחת אונליין באתר "ישראל תורמת":
|
|
|
|
מוזמנים ומוזמנות לעשות לנו לייק בפייסבוק, לקרוא עוד באתר שלנו או לשלוח לנו מייל בכל נושא!
|
|
|
|
נצרת
מרכז הבשורה, אזור המעין
טלפון: 04-6082228
פקס:153-4-6082228
ימים ד', ו' – 9:00-17:00
|
|
| חיפה
הרצל 18 קומה ב'
טלפון: 04-8643350
פקס: 04-8644238
הקו החם מופעל ב:
ימים ב', ה' – 12:00-16:00
ובדוא"ל בכתובת
email@kavlaoved.org.il
|
|
| תל אביב
נחלת בנימין 75 קומה ד
טלפון: 03-6883766
פקס: 03-6883537
ימים א'-ה' – 17:00-19:00
|
|
|
|
|
כל תרומה תאפשר ל"קו לעובד" לסייע לעובדים לקבל את זכויותיהם בעבודה ואת הכספים שנגזלו מהם ע"י מעסיקיהם. גם תרומה קבועה של 10 ש"ח בחודש. לתרומה באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי לחץ כאן. להפקדת תרומה בחשבון העמותה: בנק הפועלים סניף 781 חשבון 431095 ע"ש קו לעובד. משלוח המחאה בדואר למשרדי העמותה: קו לעובד ת.ד. 2319 ת"א 61022
לקו לעובד יש אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה. תרומות פטורות ממס מחו"ל, באמצעות הקרן החדשה לישראל - לפרטים: hagar@kavlaoved.org.il
|
|
|
|
|
|
|
|
