logo-big
_____-_____-...
לקרוא ולבכות: שופטי בג"צ התייצבו לימינן של "תקנות הבקעה" ודחו את עתירתנו

החודש הצטרף בית המשפט העליון להערכה כי פלסטינים ומהגרי עבודה מגישים תביעות נגד מעסיקים כי הם נהנים לעשות זאת. פשוט נהנים להתנכל למעסיקים. לקרוא ולא להאמין:
לפני כשנתיים החליטה שרת המשפטים, איילת שקד, להוריד את המוטיבציה של פלסטינים ומהגרי עבודה, המנסים לתבוע את זכויותיהם בבתי דין לעבודה, באמצעות תקנות המטילות עליהם תשלום ערבות לבית המשפט – ערבות שתמומש במקרה שיפסידו. היא קראה להן "תקנות הבקעה" (תקנה 116א). הצעד עבד כמו קסם: כמות העתירות ירדה משמעותית. יחד עם "עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", ו"האגודה לזכויות האזרח" ביקשנו מבית הדין הגבוה לצדק להתייצב לצדם של עובדים שנפגעו מהעסקה פוגענית, מכיוון שאין שום סיבה לדרוש הפקדת כספים (שאין יד העובדים משגת) כדי שבית הדין ידון בטענות שלהם. התקשינו לדמיין תסריט בו בית המשפט יחשוב שמדובר בתקנות הגיוניות או צודקות, מכיוון שנתונים אודות שיטת ההעסקה הרווחת בבקעת הירדן, חבל הארץ שהעניק לתקנות את שמן, פורסמו זה מכבר ומוכרים היטב לכל מי שעבר בסביבה. כנראה שהדמיון שלנו מוגבל.
החודש נדחתה עתירתנו. השופטים, סולברג וגרוסקופף, אימצו בלב חפץ את הנחות היסוד של מפלגת "הבית היהודי", העומדת מאחורי התקנות ורואה בתביעות משפטיות של יהודים צעד לגיטימי להשגת צדק - ואילו בפעולה זהה מצדם של פלסטינים היא רואה "אינתיפאדת תביעות". התבטאויות השופטים, הקובעים שתביעות פלסטינים מיותרות מרגע לידתן ומצהירים שעובדות אינן מעניינות אותם, מדברות בעד עצמן. לקרוא ולבכות: 
"זכות הגישה לערכאות, בשמה הוגשה העתירה דנן, משקפת ערך יסוד בשיטת המשפט הישראלית. ואולם, לצד ערך זה עומדים שיקולים חשובים שאסור להתעלם מהם: האינטרס הלגיטימי של הנתבע שלא להיות מוטרד בתביעות בלתי מוצדקות והשיקול המערכתי של מניעת הצפת בתי המשפט בהליכים מיותרים".
"ספק רב אם היה צורך להתחקות אחר התשתית העובדתית שהובילה להתקנת התקנה. לאחר שבאה התקנה לאוויר העולם, המוקד הוא בשאלת סבירותה. משנמצאה התקנה סבירה ומידתית, כבנדון דידן, שוב אינני רואה מקום להרהר אחר הנתונים העובדתיים שברקע להתקנתה". 

 
_____-_____-...
לקרוא בין השורות: וועדת הרווחה של הכנסת קיימה דיון סוער בסוגיית (היעדר) הבטיחות באתרי הבנייה

אי שם בין החגים, ב-13.9.18, קיימה וועדת העבודה של הכנסת ישיבה שעסקה בתאונות העבודה בענף הבנייה. הגשנו לה, כחומר רקע, נייר עמדה ובו מפורטות המלצות לשינוי מהותי: קראנו לאיוש מיידי של 20 תקנים פנויים במנהל הבטיחות, עבור מפקחים בבניה וחוקרים; המלצנו למזג בין מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית למוסד לבטיחות וגהות, ולהקים רשות ממלכתית אחת שתעסוק כל כולה בבטיחות עובדים; דרשנו תיקון חקיקה שיאפשר לסגור למשך 30 יום אתרי בניה בהם נשקפת סכנה לחיי העובדים; האצנו בשר העבודה לחייב חברות מבצעות להשתמש רק בפיגומים העומדים בתקן האירופאי וברשתות למניעת נפילה - והצבענו על חיוניותה של יחידה ארצית במשטרה, אשר תעסוק בחקירת תאונות עבודה בענף. לקינוח, הזכרנו לרשם הקבלנים את סמכויותיו, בהן שלילת רישיונות של קבלנים במקרים בהם הפגינו זלזול בחיי עובדים, והצענו להרחיב אותן כדי לדרבן אותו לפעול.

אין זה סוד שמצב הבטיחות בענף בכי רע: במהלך 2018 נהרגו באתרי הבנייה 30 עובדים, וקרוב ל-140 עובדים נוספים נפצעו באורח קשה ובינוני. מזה 20 שנה לא עודכנו התקנים למפקחים בענף, למרות שהוא גדל ב-80%, ולמרות זאת מקבלי ההחלטות מסתובבים סביב הזנב של עצמם ומטילים אחריות זה בזה. בין השורות נרמז כי פרויקט הדגל של השר, שהתמקד בגביית קנסות מקבלנים ככלי הרתעה, נחל כישלון חרוץ וירד מסדר היום. העיניים נשואות לשלב הבא: משרד העבודה הצהיר כי במהלך חודש נובמבר יגיש טיוטה ראשונה לתיקון תקנות בטיחות, אשר יחייבו קבלנים לעשות שימוש רק בפיגומים העומדים בתקן האירופאי, וטען כי בעוד 20 תהליכי חקיקה (!!!) משרדו יוכל לבצע את תפקידו. זה הכל.

ח"כ איציק שמולי, חבר הוועדה, לא נכח בישיבה אך אימץ שלוש מההמלצות שלנו וניסח אותן כהצעות חוק. צעד זה, לצד מהפכת הפיגומים הצפויה לצאת לדרך בנובמבר וההתגייסות הנוכחית של ההסתדרות לטובת העניין, מייצרים כאן אופטימיות זהירה.

 
_____-_____-...
לקרוא ולרצות שדברים יתנהלו כאן אחרת: סיפורה של מהגרת עבודה אחת

 
קטיה הגיעה אלינו אי שם באמצע ספטמבר. היא עמדה אבודה בין האנשים הרבים שהגיעו לקבלת הקהל, וניסתה ליצור קשר עין. היה זה יום שלישי ועובדות סיעוד לא מתקבלות ביום הזה, אבל היה משהו באשה הזו, שמוללה את רצועת התיק שלה עד שפרקי אצבעותיה הלבינו, שגרם לנו לקבל אותה בכל זאת. קטיה התיישבה בקצה הכסא, נשאה תפילה קצרה והודתה לאל שהעניק לה חסד קטן, והתחילה לדבר. היא הגיעה ממולדובה לפני ארבע שנים, ואצל המעסיק האחרון שלה עבדה במשך שנתיים. ביום שישי שלח אותה לקנות דבר מה, וכאשר חזרה הביתה מצאה אותו ללא רוח חיים. הוא שם קץ לחייו. נסערת ומבוהלת צלצלה אל בנו, כשבפיה בשורת האיוב. תגובתו הייתה נחרצת: קטיה התבקשה לקחת את עצמה וללכת. עכשיו. מיד. בדמעות התחננה להעביר את הלילה בדירה שהייתה לה לבית, עד שהבן הסכים שתישאר ותסתלק למחרת. בשבת ארזה את כל רכושה למזוודה קטנה ונחתה בבית בו התגוררה עובדת סיעוד אחרת. ללוויה לא הורשתה להגיע.

חישבנו עבור קטיה את זכויותיה ושלחנו את החישוב לבנו של המעסיק. המכתב שהוצאנו, בשילוב כמה תפילות מצדה של קטיה, עשה את העבודה: הבן הסכים לשלם את מה שהגיע לה. כשצלצלנו להודיע לקטיה שהיא יכולה לחפש מעסיק חדש או לשוב הביתה, ברכה אותנו בשם האל והודתה בקול צרוד. "מה קרה?", התעניינו. קטיה שתקה רגע וענתה: "עוד לא סיימתי להחזיר את דמי התיווך שלקחתי לפני ארבע שנים, אבל אני לא רוצה להישאר כאן. אני בטראומה. מצד שני, גם לחזור הביתה זאת בעיה. כשאחזור למולדובה אגור אצל אחותי...". "למה אצל אחותך?", שאלנו, למרות שהרגשנו שחיטטנו יתר על המידה. "לא הייתי ארבע שנים בבית", הסבירה, "ובעלי מצא מישהי אחרת. עכשיו היא גרה בבית שלי. ככה זה".
ככה זה.

 
אוקטובר עכשיו, וכולם חוזרים לאט לאט לעניינים. אנשים שלא מצאו מענה במהלך חודש החגים גודשים את המשרד, הכנסת חוזרת מפגרה ובתי הדין מתכנסים לדון בעתירות. מכתבים שנשלחו ליעדם באוגוסט מתחילים לקבל מענה, ואנחנו פותחים אותם ולבנו מחסיר פעימה. כל פנייה היא עולם ומלואו, כל החלטה נוגעת לחיים של אנשים: אורח חיים, איכות חיים, תקווה. כי גם כאשר נדמה לך שאתה לבד במערכה – פתאום מגיעות חדשות טובות: הנה רשות האוכלוסין פעלה כנגד מעסיק ששיכן מהגרי עבודה בתת-תנאים, ובית המשפט פסק פסיקה הגונה ומרתיעה. לא מובן מאליו, כפי שראינו כאן למעלה...

ניפגש בניוזלטר הבא, עם עדכונים וחדשות. המאבק על זכויות עובדים לא מסתיים לעולם הרי, ומעבר לטיעונים המשפטיים והאמונה בצדקת הדרך - עומדות לצדנו עכשיו גם התפילות של קטיה.

שלכם, "קו לעובד".   

 
עזרו לנו להראות לעובדים שהם לא לבד במאבקם למען העסקה צודקת והוגנת! תרומה חודשית לקו לעובד תעזור לנו לסייע לעובדים במאבקם על זכויותיהם.
כל תרומה חדשה של לפחות 300 ש"ח - או תרומה חוזרת שמשולשת בגודלה מזו הקודמת - תוכפל על ידי אחד משותפינו.

לתרומה מאובטחת אונליין באתר "ישראל תורמת":

מוזמנים ומוזמנות לעשות לנו לייק בפייסבוק, לקרוא עוד באתר שלנו או לשלוח לנו מייל בכל נושא!
נצרת
מרכז הבשורה, אזור המעין
טלפון: 04-6082228
פקס:153-4-6082228




ימים ד', ו' – 9:00-17:00
חיפה
הרצל 18 קומה ב'
טלפון: 04-8643350
פקס: 04-8644238

הקו החם מופעל ב:

ימים ב', ה' – 12:00-16:00

ובדוא"ל בכתובת
email@kavlaoved.org.il
תל אביב
נחלת בנימין 75 קומה ד
טלפון: 03-6883766
פקס: 03-6883537




ימים א'-ה' – 17:00-19:00
כל תרומה תאפשר ל"קו לעובד" לסייע לעובדים לקבל את זכויותיהם בעבודה ואת הכספים שנגזלו מהם ע"י מעסיקיהם. גם תרומה קבועה של 10 ש"ח בחודש. לתרומה באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי לחץ כאן. להפקדת תרומה בחשבון העמותה: בנק הפועלים סניף 781 חשבון 431095 ע"ש קו לעובד. משלוח המחאה בדואר למשרדי העמותה: קו לעובד ת.ד. 2319 ת"א 61022
לקו לעובד יש אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה. תרומות פטורות ממס מחו"ל, באמצעות הקרן החדשה לישראל - לפרטים: hagar@kavlaoved.org.il
Click here for accessibility