בית הספר ערך כנס שעסק בנושא "ידיעה-עצמית במשפט התלמודי", בעקבות ספרה של ד"ר איילת הופמן ליבזון, שראה אור לאחרונה בהוצאת קיימברידג' (Law and Self-Knowledge in the Talmud). הכנס עסק במפגש שבין מערכת חוק כללית, שצריכה להתייחס לכולם באופן שווה, ובין האדם היחיד, שיש לו צרכים, רצונות, חוויות וכוונות פרטיות. עד כמה צריך המשפט להתייחס למאפיינים אישיים של האדם היחיד? איך מתמודד המשפט, ששואף במהותו לחוק כללי שיתאים לכל אדם, עם עדויות של בני אדם על מצבים ייחודיים להם? כיצד תורם המידע של האדם על גופו, מחשבותיו וצרכיו לקביעת החלטה משפטית, והאם מידע כזה עדיף או נחות ממידע של מומחים?
להמשך קריאה //