ביטול חוק הפיקדון

לפני שלוש שנים, במרץ 2017, הובלנו לצד הקליניקה לזכויות פליטים בתל אביב, בשותפות עם מספר ארגונים ובשם מספר מבקשי מקלט, עתירה לבג"צ בדרישה לבטל את חוק הפיקדון. עורכי הדין שהובילו את העתירה הינם מיכל תג'ר ואלעד כהנא.

חוק הפיקדון מייצג רשעות מיוחדת: ניכוי 20% משכרם של מבקשי המקלט, על מנת להתעמר בהם ולהקשות את חייהם, במטרה שימצאו דרכם לעזוב את ישראל, או אז יקבלו את כספם. לניכוי זה התווספו בכספי הפיקדון כספי הפיצויים והזכויות הסוציאליות אותם מפריש המעסיק לעובדיו.

הדיון האחרון בעתירה התקיים במאי 2019, ומאז המתנו לפסק הדין. בינתיים, לא הפסיקו להגיע למשרדינו מבקשי מקלט, מבקשים עזרה במיצוי זכויותיהם, אחרים מוכיחים כי הכספים נוכו ממשכורתם אך לא הופקדו עבורם.

משבר הקורונה החמיר את כל המצב– מאוכלוסייה שנקלעה למצוקה קשה ועוני, משבר הקורונה איים להותיר את מבקשי המקלט בחרפת רעב. דרשנו לצד ארגונים שותפים כי כספי הפיקדון ישוחררו, והמדינה החליטה על סכום מגוחך: 2700 ₪ לכל מבקש מקלט מחסכונותיו, בהם חסכונות שמגיעים ל-70,000 שקלים. בעודנו חושבים כיצד ניתן להיאבק על שחרור הכספים.

ביום חמישי ה- 23.4 הגיעה הבשורה שבג"צ עתיד לתת את הכרעתו – והיא ניתנה. חוק הפיקדון בוטל, הכספים יוחזרו לעובדים. בפסק הדין נכתב על ידי שופט בית המשפט העליון, י' עמית: "ניכוי רכיב העובד בחוק שבפנינו הוא צעד מרחיק לכת, בבחינת גזל הדל והגר". לפסק הדין המלא.

בעקבות ההחלטה כבר בימים אלו, מחלקת מבקשי מקלט, בניהולה של נועה קאופמן, עובדת סביב השעון לסייע לעובדים לקבל בהקדם האפשרי, את כספם. 

 
דו"ח "קו לעובד" – "מי שומר על העובדים"

"מי שומר על העובדים" הינו דו"ח של "קו לעובד" המתפרסם השנה לראשונה לרגל חג הפועלים. הדו"ח מנתח את כלל פעולות האכיפה שמבצע מנהל ההסדרה והאכיפה בכדי לאכוף זכויות עובדים כפי שנמסרו לאחר בקשת חופש מידע. התמונה העולה מניתוח פעולות האכיפה של הגוף המרכזי האחראי לאכיפת זכויות עובדים בישראל מדאיגה: בשנתיים האחרונות חלה ירידה של 16% במספר כלל העיצומים וההתראות המוטלים על המעסיקים במשק. כלל המעסיקים במשק שנעשתה מולם פעולת אכיפה אינו עולה על 1% מכלל המעסיקים במשק, אשר מספרם הכולל הינו 279,243 עסקים.

במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים חדשים של הביטוח הלאומי, המנתחים את אי ציות לחוק שכר מינימום על ידי מעסיקים. נתון זה מאפשר לנו אומדן אודות היקף הפרת זכויות עובדים במשק. הנתונים מראים כי חלה עלייה בעשור האחרון באי תשלום שכר מינימום לעובדים, זאת לצד העלייה בשכר המינימום עצמו. אי הציות לחוק פוגע ב-11% מהעובדים, נכון לשנת 2018, המשמעות מבחינה מספרית הינה 429,550 עובדים לערך. לצד נתון זה בשנת 2019 נעשו 157 פעולות אכיפה בלבד בגין הפרת חוק שכר מינימום. הווה אומר אכיפה למול 0.05% מהמעסיקים ותו לא
האכיפה הדלה הינה אמירה ברורה של המדינה כי אכיפת זכויות עובדים אינה עומדת לנגד עיניה. זאת ניתן לראות לאור תקציבי מנהל ההסדרה והאכיפה שמשנת 2016 עד לשנת 2019 קוצצו ב-37%.

זלזול מערכתי זה מקבל משמעות עגומה אף יותר לאור המשבר הכלכלי במשק בעקבות מגפת הקורונה. אחת מהסכנות הברורות שטומנת המגפה בחובה היא פגיעה בזכויות עובדים, כאשר כה רבים מייחלים לפרנסה. דווקא בימים אלו מוטלת על המדינה החובה להגן על העובדים, על זכויותיהם הסוציאליות ושכרם יותר מאי פעם. אך לצערנו, הנתונים העולים מהדו"ח, משקפים בבירור, כי הרגולטור בישראל כבר עכשיו עושה מעט, מעט מדי, כדי לשמור על העובדים.

לדו"ח המלא.

הדו"ח נכתב בסיוע ושותפות של מתנדבות: עו"ד דיאנה בארון, ד"ר נעמי פרידמן-סוקולר ורותם זודמן

דרישותינו נענו: העובדים הפלסטינים יזכו לביטוח רפואי ומגורים הולמים בזמן שהייתם בישראל.

 רקע: משבר הקורונה הוביל לכך שעובדים פלסטינים רבים נותרו בישראל אך בדרישה כי לא יחזרו לביתם, למשך מספר שבועות. מצבם זה של העובדים הוביל אותנו לשליחת פנייה למשרדים ממשלתיים רלוונטיים בדרישה לספק לעובדים תנאי לינה ומגורים ראויים תחת פיקוח ואכיפת זכויותיהם, וכן, את הבסיסי מכל – ביטוח רפואי.

בתגובה למכתבנו פורסם תזכיר חוק שמבקש לתת לעובדים ביטוח רפואי. עם זאת, המצב לא השתנה, ותמונותיהם של העובדים הישנים באתרי בנייה בלתי גמורים, המשיכו להגיע. אי לכך הוגשה בסוף חודש אפריל עתירה כנגד משרדי הבריאות, עבודה ורווחה, פנים, בינוי ושיכון ושר הביטחון, אשר דורשת מספר סעדים אשר בהם: גיבוש הסדר להבטחת בריאות העובדים הפלסטינים השוהים בישראל בהיתרי לינה בזמן מגפת הקורונה, התניית העסקת עובדים אלו במגורים הולמים כקבוע בתקנות עובדים זרים, קביעת נוהל פיקוח משותף שיבטיח את אכיפת בטיחותם ובריאותם של העובדים. וכן, טיפול מידי בתופעה הבזויה של הפקעת מסמכי זיהוי של עובדים על ידי מעסיקיהם, אשר מייצרת בפועל כבילה של העובדים.

לשמחתנו הפעם התגובה לא איחרה להגיע: ב-4.5 התפרסמו תקנות שעת חירום שעניינן הוא מתן ביטוח רפואי ומגורים הולמים לעובדים הפלסטינים שנכנסים ללון בישראל. תקנות אלו, המצורפות בלינק, למעשה מעניקות מענה לנושאים מרכזיים בעתירה שהוגשה. ישנם מספר סעדים שטרם קיבלו מענה בהם איסור לקיחת מסמכים אישיים מעובדים לשם הגבלת תנועתם, וכן מציאת חלופה לשימוש באפליקציית אל מונסק המאפשרת לצבא ולמתפ"ש גישה לכל תכני הטלפון הנייד של העובד. חשוב מכל לומר: חקיקה זו אינה צריכה לבוא רק כתקנות לשעת חירום. יש לספק לכל העובדים הנדרשים ללון בישראל קורת גג ובריאות גם בימים של שגרה.

תודה שקראתם, ואל תהססו לשתף!

שלכם,
קו לעובד
מגינים על זכויות העובדות והעובדים.