ביום 22.3.2015 הציבה ההסתדרות דוכנים בקדמת משרדי חברת הביטוח מנורה והחלה פועלת לצירוף עובדים כחברים על מנת להגיע ל'מסה הקריטית' של 1/3 מעובדי החברה. כידוע, 'מסה' זו מאפשרת לארגון העובדים להתייצב בפני ההנהלה, לדרוש הכרה כארגון יציג ולנהל משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי.

יומיים לאחר מכן, ביום 24.3.2015, נפתחו דפי פייסבוק תחת כותרות מהסוג של "מנורה מבטחים – מסתדרים בלי ההסתדרות", על ידי קבוצת עובדים אשר החלו גם הם אוספים חתימות מעובדי החברה בכדי לזכות במעמד כארגון יציג. 

תחרות זו בין הארגונים, השאלות מי מבניהם הוא הארגון היציג והאם פעולת הוועד הפנימי הינה אכן התארגנות עובדים אוטנטית או פעולה מתוחכמת של ההנהלה – כל אלו הגיעו לפתחו של בית הדין.

בסופו של דבר מנע בית הדין את פעולת הוועד הפנימי ואולם שימו לב לשלוש הנקודות החשובות הבאות.

נקודה ראשונה - בית הדין התרשם שהנהלת החברה פעלה כדין, לא יזמה את הקמת הוועד הפנימי והקפידה על התנהלות ניטרלית. חשוב לציין, בית הדין התרשם שהייתה קיימת 'סימפטיה' של ההנהלה כלפי הוועד הפנימי, בין השאר כתוצאה מהתנהגות אגרסיבית של ההסתדרות ואולם קבע, כי "... לא שופטים מעסיק לפי רגשות והעדפות (וממילא אין בית הדין מתיימר לדעת את אלה) ככל שאלה נותרו בתחום הפנימי ולא מצאו ביטוי בהתנהגויות שיש בהן להראות העדפה של גוף אחד על פני השני".

נקודה שנייה – בפרשת אמדוקס קבעו השופטים, כי יש פסול בכך שהסיבה להקמת הוועד הפנימי הייתה 'חסימת' ארגון מתחרה, קרי ההסתדרות. עמדת השופטים בפרשת מנורה הינה אחרת. נפסק, כי "עצם העובדה שהסיבה להקמת הוועד הפנימי היתה לעצור את ההליך ההתארגנות בהסתדרות ולמנוע את הפיכתה לארגון יציג" אין בה לכשעצמה כדי לפסול את הוועד הפנימי מלהיות ארגון עובדים כל עוד מטרותיו הינם לקדם ענייני עובדים דרך ניהול משא ומתן קיבוצי.

כאן מגיעים אנו לנקודה השלישית – על אף האמור פסל בית הדין את הוועד הפנימי במנורה משום שתנאי להכרה בארגון עובדים, כך נפסק, הוא כי זה יחתור לחתימה על הסכם קיבוצי. המסר הראשוני אותו הפיץ ועד העובדים הפנימי במנורה היה של התנגדות להסכם קיבוצי בטענה שהסכם קיבוצי 'מעודד בינוניות'. הגם שבהמשך נראה היה שנציגי הוועד הפנימי הפנימו, כי מסר כזה ימנע הכרה בהם כארגון יציג הרי שינוי זה בעמדתם לא אושר על ידי כל אותם עובדים אשר הצטרפו אליהם.

במילים פשוטות – ניתן להקים וועד פנימי בכדי לחסום ארגון עובדים מתחרה ואולם לא ניתן להקים וועד פנימי בכדי לחסום את כניסתו של משפט העבודה הקיבוצי למקום העבודה. וועד פנימי אשר מטרתו תהיה 'לא! להסכם קיבוצי' לא יחשב 'לשחקן לגיטימי' וישאיר את הזירה 'לשחקנים' האחרים.

כפי שכבר כתבנו בעבר – פסקי הדין בנושא זה הינם חלק מתהליכים רחבים בהרבה אשר עוברים על החברה הישראלית בהיבטים כלכליים, חברתיים וערכיים ובתי הדין עוד צפויים לעסוק בכך רבות. אנו נמשיך כמובן לעדכן.