לחץ לקבלת לגרסה הנגישה
Logo_EReg
עדכון ממחלקת דיני עבודה -
זכויות עובדות.ים ומעסיקות.ים במצב המלחמה
 אנחנו אתכן ואתכם: לבנו ומחשבותינו עם נפגעי מתקפת הטרור הרצחנית בדרום ישראל והאירועים שבעקבותיה בכל רחבי הארץ. אנו שולחים תנחומים לכל מי שהוא או היקרים לו נפגע באירועים ומאחלים החלמה לפצועים. אנו עומדים איתן לצד כוחות הביטחון והנושאים בנטל הלחימה בחזית. 
 
בהמשך לדיוורים שלנו מיום 8.10.2023 ומיום 10.10.2023, ולנוכח שאלות חוזרות מלקוחותינו, אנו מבקשים להביא לידיעת לקוחותינו תמונה רחבה של השאלות המשפטיות הייחודיות העולות לנוכח מצב המלחמה והמצב המיוחד בעורף שהוכרז בעקבותיה והתשובות להן. 
 
חשוב להדגיש: חרף התאמות הנעשות באמצעות צווים והיתרים בעת מצב המלחמה, דיני העבודה אינם משתנים והכללים בדבר הליכי פיטורים, חופשה ללא תשלום, הגנות על חיילות וחיילי מילואים, תשלום שכר וכיוצא באלה עומדים בעינם. באמצעות דיוור זה נבקש להאיר את הכללים המשפטיים. מטבע הדברים, המידע משתנה ומתעדכן כל הזמן, עובדות כל מקרה הן שונות, ולכן חשוב ומומלץ להיוועץ  בטרם פעולה, כדי לקבל מידע משפטי עדכני. 
 
ש. מהי הכרזת "מצב מיוחד בעורף" ומה משמעותה? 
 
ת. בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, הממשלה רשאית להכריז על מצב מיוחד בעורף, כאשר שוכנעה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית במדינה כולה או בשטח מסוים. החל מ-7 באוקטובר 2023 הוכרז מצב מיוחד בעורף ולפי שעה הוא יעמוד בתוקפו, בהתאם לאישור של ועדת החוץ והביטחון, עד 19 באוקטובר. בהתאם להתפתחויות, קיימת סבירות שמועד זה יוארך. ההכרזה האמורה מקנה סמכויות רחבות לצה"ל. בהסתמך על הכרזה זו ולתקופת תוקפה ניתנים היתרים ומוטלות חובות שונות, בין השאר, על עובדים ומעסיקים בתחומי דיני העבודה. 
 
ש. מסגרות החינוך סגורות. מה זכויותיו של עובד שהוא הורה לילדים ואינו יכול להגיע לעבודה? 
 
ת. בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף מוסמך צה"ל להגביל את הלימודים במוסדות החינוך ולהורות לתושבים לשהות במרחבים מוגנים. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006, אוסר על פיטורי עובד שהוא הורה לילד, בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך, בתנאים הבאים:  
  • לילד טרם מלאו 14 או שהוא בעל צרכים מיוחדים וטרם מלאו לו 21; 
  • ההורה נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו;
  • בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד או שנבצר מבן הזוג להשגיח על הילד, כלומר הזכאות היא רק לאחד ההורים.  
  • ההגנה לא תחול שעה שמקום העבודה מאפשר סידור נאות להשגחה על הילד. 
  • מקום העבודה אינו "מפעל חיוני 
     
ש. האם עובד שנעדר לצורך השגחה על ילדו זכאי לתשלום? 
 
ת. החוק אינו מתייחס לנושא תשלום השכר בתקופת היעדרות כאמור. המעסיק רשאי שלא לשלם את השכר בגין תקופת ההיעדרות. בעבר, בסיטואציות של אירועים ביטחוניים (האחרון שבהם בקשר למבצע "עלות השחר"), הגיעו המדינה וארגוני העובדים להסכמות שהורחבו על כלל האזורים שנפגעו, ולפיהן מעסיקים באותם אזורים קיבלו שיפוי בגין השכר ששילמו לעובדיהם המצויים בבית. לפיכך, מעסיקים יכולים לשקול תשלום של השכר או חלקו בהסתמך על האפשרות שתינתנה הוראות דומות גם בקשר לאירועי "חרבות ברזל". יחד עם זאת, לא ניתן להבטיח כי הסדרים שנהגו בעבר ישנו גם במקרה הזה.  
 
ש. העובד חושש להגיע למקום העבודה. האם ניתן לחייבו להגיע? 
 
ת. אם פיקוד העורף אסר על הגעה למקום העבודה, חל איסור על פיטוריו של העובד בשל היעדרותו. ככל שאין איסור על הגעה למקום העבודה ואין מדובר בהורה לילד הרשאי להיעדר מעבודתו מפאת סגירת מוסדות חינוך, וככל שהמעסיק עומד בהנחיות פיקוד העורף ומספק לעובד נגישות למרחב מוגן תקני, המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הגעה לעבודה. אם העובד עדיין מסרב להגיע, ובהתחשב ברגישות הנושא, עומדות בפני המעסיק האפשרויות לנקוט באחת הפעולות הבאות: 
  • המעסיק רשאי, אך אינו חייב, לאפשר עבודה מהבית או עבודה מרחוק, ככל שעבודה כזו מתאפשרת 
  • המעסיק רשאי, אך אינו חייב, להיענות לבקשה של עובד לנצל ימי חופשה. 
  • המעסיק רשאי לאשר לעובד לצאת לחל"ת. במקרה כזה, החל הינו ביוזמת העובד ולפיכך סביר להניח שהעובד לא יהיה זכאי לדמי אבטלה. 
  • המעסיק רשאי לנקוט בהליך פיטורים, בכפוף לדיני הכלליים החלים על הליך פיטורים. 
 
ש. האם ניתן להוציא עובדים לחופשה ביוזמת המעסיק? 
 
ת. המעסיק רשאי להורות לעובדים (כולם או חלקם) לצאת לחופשה. ככל שמשך החופשה יהיה 7 ימים או יותר (כולל הימים שישי ושבת), על המעסיק ליתן לעובדים התראה בת 14 ימים. לא ניתן לכפות על עובד נטילת ימי חופשה ביתר מעבר למכסה הצבורה לו בלא הסכמתו. 
 
ש. האם ניתן להוציא עובדים לחל"ת? 
 
ת. ניתן להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום בהסכמתם בלבד. בתקופה זו מושעים יחסי העבודה, כך שהעובד אינו מבצע עבודה ואינו זכאי לשכר. ככל שלא ניתנה הסכמת העובד, ניתן לנקוט בהליך לפיטורי העובד לנוכח סירובו ויחולו דיני הפיטורים הרגילים. בהתאם להנחיות הקיימות, חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק מזכה בדמי אבטלה, בכפוף לתנאי הזכאות הנוספים לדמי אבטלה (תקופת אכשרה וכיוב'); עובד ששהה בחופשה ללא תשלום הקצרה מ-30 ימים לא יהיה זכאי לדמי אבטלה; כמו כן מניין ימי החופשה הצבורים לעובד במועד יציאתו לחל"ת יופחתו ממספר ימי הזכאות של העובד. לכן מוצע כי העובד ינצל ראשית את מלוא ימי החופשה טרם השעיית יחסי העבודה. על המעסיק מוטלת החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי בחודשיים הראשונים לחל"ת. מומלץ ליידע את העובד כי המעסיק יחדל מביצוע תשלומים לקרנות פנסיה, גמל והשתלמות בתקופה זו ועל העובד להסדיר זכויותיו בעצמו. אנו ממליצים כי הסדרת החל"ת תיעשה בכתב. 
 
ש. האם ניתן להציע לעובד עבודה במשרה חלקית או שינוי שיבוץ למשרה נדרשת? 
 
ת. כאשר המעסיק אינו מעונין לשלוח את העובד לחופשה ללא תשלום או לפטרו, אך משיקולים תזרימיים ועסקיים הוא מעונין להציע לעובד משרה חלקית או שינוי שיבוץ למשרה נדרשת אחרת, רשאי המעסיק להציע לעובד לבצע שינויים כאמור. יחד עם זאת, שינויים כמו שינוי היקף משרה או שינוי שיבוץ שיש בו שינוי מהותי בתפקיד העובד, טעונים הסכמה של העובד ואינם יכולים להיעשות באופן חד-צדדי. מוצע ליתן לעובד הזדמנות להישמע, ולקבל את ההחלטה רק לאחר מכן. ככל שהעובד מסרב לשתף פעולה עם החלטה כאמור, ניתן לפתוח בהליך פיטורים בכפוף לדינים הכלליים החלים על הליך פיטורים. 
 
ש. גייסנו עובד חדש, והוא טרם החל את עבודתו האם אנחנו רשאים לבטל את הגיוס?
 
ת. ככלל, עובד שסוכם עימו על מועד תחילת עבודה, ובפרט אם כבר חתם על חוזה העסקה, יהיה זכאי לשימוע לפני מהלך כזה, בדומה לפיטורים. הכל, בכפוף לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה. 
 
ש. מה עלי לדעת ביחס לעובד שגויס למילואים בצו 8? 
 
ת. אסור לפטר עובד במהלך שירות המילואים ו-30 ימים מתום השירות, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה במשרד הבטחון. במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים אין למנות את 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים. 
נזכיר, כי בנוסף על מעסיקים חל איסור להפלות בין עובדים בשל שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי במילואים, ובתוך כך חל איסור על פיטורים בשל אלה.  
 
ש. עובדים רבים נעדרים מהעבודה בשל המצב או בשל גיוס למילואים. האם ניתן להעסיק אחרים בשעות נוספות? 
 
ת. בהקשר זה נפנה לדיוור שמסרנו בעקבות הכרזת מצב מיוחד בעורף ובו התייחסנו להיתר מיוחד להעסקה בשעות נוספות (ראו קישור בסוף מסמך זה).  
היתרים ייחודיים לתעשיות שונות, דוגמת ענף השמירה וענף התחבורה הציבורית, פורסמו במקביל. מומלץ להיוועץ פרטנית בקשר לאלו.  
כמו כן, נזכיר ללקוחותינו כי מעסיק הזקוק להיתרים ייחודיים, לרבות בקשר לעבודה לילה, עבודה במנוחה השבועית או עבודה בשעות נוספות יוכל להגיש בקשה פרטנית למשרד העבודה. 
 
ש. מהו מפעל חיוני ומהו מפעל למתן שירותים קיומיים ומה הכללים הייחודיים החלים לגביהם? 
 
ת. ככלל, מדובר במפעלים המחזיקים באישור מטעם משרד העבודה המגדיר אותם ככאלה (בעבר - זרוע העבודה). החוק מקנה לשר העבודה סמכויות נרחבות המאפשרות לחייב עובדים של מפעלים חיוניים או מפעלים למתן שירותים קיומייים להגיע ל"שירות עבודה" וכן לחייב כל אדם להתייצב לעבודה במפעלים חיוניים או מפעלים למתן שירותים קיומיים. על עובדים אלה חלה חובה להתייצב לעבודה והפרת חובה כאמור תהווה עבירה פלילית. שר העבודה הכריז ביום 8.10.2023 על החלת המנגנון המאפשר הפעלת סמכויות אלו. 
 
אנו ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות המשפטיות ולעדכן את לקוחותינו באופן שוטף בהתפתחויות. אנו מזמינים אתכם.ן להיוועץ בנו בכל שאלה, דילמה או ענין. 
 
אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי. 
 
שנדע במהרה ימים של שקט. 
 
IMG_4462f-cr...
מרים קליינברגר-אתר,
ראשת מחלקת דיני עבודה

טלפון: 03-7770120
מייל:

 miriam@ebnlaw.co.il
0M4A7701f-76...
נועה בר - שיר,
שותפה במחלקת דיני עבודה


טלפון: 03-7770120
מייל:
IMG_572312f-...
הדס ארנברג,
שותפה במחלקת דיני עבודה


טלפון: 03-7770120
מייל: 

hadase@ebnlaw.co.il
IMG_572312f-...
אייל בירנברג,
שותף במחלקת דיני עבודה

טלפון: 03-7770310
מייל:
מחלקת דיני עבודה
 
מחלקת דיני עבודה מעניקה ללקוחותיה טיפול מלא בכל הקשור לדיני עבודה ויחסי עבודה: יעוץ וליווי שוטפים, בענייני פרט וביחסי עבודה קיבוציים (חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים, תהליכי סיום העסקה, הדרכות ובירורים בקשר למניעת הטרדה מינית והתעמרות), בתהליכים (כגון רה-ארגון, התייעלות, מו"מ קיבוצי והתארגנות עובדים, בניית תכניות תיגמול, נהלי עבודה), יעוץ וליווי בקשר עם עסקאות מיזוג ורכישה, וייצוג בערכאות משפטיות (כולל תובענות ייצוגיות) ובפני רשויות שונות (כגון משרד העבודה, ועדת התעסוקה במשרד הבטחון, הממונה על השכר במשרד האוצר). 
 
להמשך קריאה על מחלקת דיני העבודה של משרדנו לחצו כאן.
Logo_EReg