ברור לכל כי בשלבים הראשונים של חזרת תנועת התיירים נכנסת ופנים, תדרש התייחסות לניהול תנועת התיירים והעומסים המותרים באתרים ובדרכים.
מה שכבר ברור מאליו לגבי המטוסים ושינויים צפויים בהרגלי ההושבה או שינויי התנועה והסדר בבתי המלון יהיה חייב למצוא ביטוי גם בניהול תנועת התיירים ביעדי התיירות השונים ולענייננו ברחבי ישראל.
כבר היום ידוע על גופי תיירות המתארגנים מערכתית לנהול הביקור באמצעות הרשמה מראש בלבד. סביר להניח כי משרד הבריאות (חרדתי וכו) יפרסם החלטה שתגביל מספר מבקרים לפי גודל השטח של האתר התיירותי. (צעקות השבר של מי שטורח לקרוא שורות אלו מגיעות מראש אל משרדי הלשכה. המחשבה על אתרים כמו כנסיית הקבר וכו יכולות להביא יאוש למחשבות).
האתגר העצום בנושא ניהול התנועה הינו הכרח שעלינו להחליט האם להיכנע לתכתיבים שיגולגלו לפיתחנו ע״י האתרים השונים או שננסה לנהל אותו מראש בצורה יזומה מצידנו.
לא יהיה זה מופרח להניח שאתרים רבים יקימו מערכות לזימון תורים וניהול תנועת המבקרים עפ"י תקנים שיוכתבו, לביקור כאמור יש אתרים שכבר החלו לפתח.
כך יצא שחברי הלשכה יאלצו בנוסף להזמנת הביקור לנהל יומן כניסות ויציאות מאתרים אשר ידרוש מהם להתרוצץ כאחוזי תזזית בין מערכות הזמנות שונות לתיאום שעות ביקור. יתכן בהחלט מצב לפיו שיום ביקור באזור מסוים לדוגמא בירושלים, חבר הלשכה לא יצליח לארגן רצף הזמנות לביקורים ויקבל שעות ביקור מפוזרות שיפגעו ביכולת לנהל את הסיור באופן סביר.
החל משבוע הבא נקיים מפגשי סיעור מוחות בהם ננסה להציב בכל מפגש אתגר וננסה לגבש פתרונות אפשריים.
לדוגמא בעניין תאום הביקורים אולי נשכיל לפתח מערכת של המארגנים שאליה נבקש את כל האתרים להתממשק ולתכנן מערכת שתנהל את הזמנות שעות הביקור באופן שיאפשר רצף של שעות ביקור באתרים השונים באזור מסויים, כך שההזמנות השונות ל״סלוטים״ באתרים יתחברו ליום סיור שלם ולא מקוטע.
בסביבה מבוזרת מערכות עצמאיות של האתרים ומנותקות משיקולי אופרציה ורציפות הביקור של הקבוצות, עלולים המארגנים למצוא את עצמם עם הזמנת שעות ביקור שלא יתחברו לשלם המחוייב של יום סיור.
מערכת ניהול ״סלוטים״ מרכזית (דומה ושונה מאוד משדה תעופה) בסביבת הקורונה נראית כמחוייבת המציאות.
על כך ועוד ננסה לדון, ללבן וככל שיוגבשו הסכמות נקים קבוצות עבודה מבין חברי הלשכה לתיכנון ובחינה אפשרית ליישום.
(י.פ.)
