בניוזלטר זה מובאים בפניכם עדכונים בשני נושאים עיקריים: הראשון, העלאת גיל הפרישה לנשים בחקיקה, והשני, הסכמות על העלאת שכר המינימום, חופשה שנתית ושעון גמיש בין ההסתדרות למשרד האוצר, אשר טרם נכנסו לתוקף.
העלאת גיל הפרישה לנשים
חוק גיל פרישה קובע, בין היתר, את הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לפרוש מעבודתו ולקבל גמלה. במסגרת חוק ההסדרים שאושר לאחרונה בכנסת, תוקן ההסדר בעניין גיל הפרישה לנשים, שעמד על 62. על פי התיקון, שייכנס לתוקף ביום 1.1.2022, גיל הפרישה לנשים שנולדו בחודש ינואר 1960 יעלה באופן הדרגתי עד לגיל 65 באופן הבא: העלאת גיל הפרישה עד לגיל 63 תתבצע בקצב של 4 חודשים בשנה, והעלאת גיל הפרישה מגיל 63 עד לגיל 65 תתבצע בקצב של 3 חודשים בשנה. לדוגמה, גיל הפרישה של עובדת ששנת הלידה שלה היא 1960 יהיה 62 ו-4 חודשים.
בהתאם, תוקן גם חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, והוארכה תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים ששנת לידתם 1960. כך נקבע כי לגבי מי שנולדה מיום 1.1.1960 ואילך ומלאו לה 60 שנים, תוארך תקופת הזכאות לדמי אבטלה ל-300 ימים במקום 175. מי שנולדה מיום 1.1.1960 וטרם מלאו לה 57 שנים תהיה זכאית ל-300 ימי אבטלה במקום 175, אולם אם תסרב לקבל הכשרה מקצועית, לא תהיה זכאית להארכת ימי האבטלה.
תיקון נוסף לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד 4 החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק (בין היתר: אין לה הכנסה מעבודה; נמלאה לגביה תקופת האכשרה; היא נולדה בין השנים 1960-1966; היא אינה זכאית לדמי אבטלה). שיעורי מענק המעבר לכל חודש קבועים בחוק, והם יורדים בהתאמה לפי שנת הלידה. כך, למשל, מענק המעבר לאישה בשנת לידה 1966 הוא 3,000 ש"ח, ועבור אישה בשנת לידה 1960-1962 גובה המענק הוא 4,000 ש"ח.
נציין כי גיל פרישת חובה, כלומר הגיל בו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש מהעבודה עקב גילו, נותר 67 לגבר ולאישה.
הפניות: חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 250 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1443 עמ' 840) – תיקון מס' 7 בסעיף 73 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021
העלאת שכר מינימום, חופשה שנתית ושעון גמיש
ביום 3.11.2021 הודיעה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כי הגיעה להסכמות עם משרד האוצר בדבר עסקת חבילה חדשה במשק. עסקה זו טרם נחתמה סופית ומשכך היא טרם מחייבת. העסקה כוללת: העלאה מדורגת של שכר המינימום עד ל-6,000 ש"ח, בפעימות הדרגתיות עד סוף שנת 2025, והעלאת ימי החופשה השנתית ביום נוסף לעובדים במדרגה הראשונה (כלומר, בעד החמש השנים הראשונות לעבודה עובד יהיה זכאי ליום חופשה נוסף בשנה, כך שבמקום 16 ימי חופשה יהיה זכאי ל-17 ימי חופשה ברוטו).
בנוסף, הוסכם על מתווה "השעון הגמיש" שנועד לאפשר גמישות בשוק העבודה לעובדים ולמעסיקים. באמצעות מתווה זה ניתן יהיה להמיר שעות נוספות בשעות תקן, ולחשב את השעות הנוספות על בסיס חודשי בנוסף לחישוב על בסיס יומי. משמעות הדבר היא שניתן יהיה לקזז בין שעות חוסר לבין שעות נוספות ולקצר יום עבודה אחד על חשבון הארכת יום עבודה אחר (בכפוף למגבלות שיפורטו בהמשך).
לדוגמה, במקרה של עובד שעבד ביום מסוים 7 שעות וביום אחר 11 שעות, ניתן יהיה, חלף ניכוי מהשכר בגין היום הקצר ותשלום שעות נוספות בגין היום הארוך, להוסיף שעתיים מהשעות הנוספות ליום הקצר, זאת בתשלום של 100%. באופן זה, העובד לא יוותר בשעות חוסר והמעסיק לא ישלם עבור השעתיים הנ"ל גמול שעות נוספות. השעתיים ייחשבו כחלק משעות התקן לכל דבר ועניין לרבות לצורך הפקדות פנסיוניות.
מתווה השעון הגמיש יופעל במגבלות ובתנאים הבאים:
- תקף לעובדים המשתכרים שכר חודשי בסך 8,000 ש"ח ומעלה.
- מכסה יומית של עד שעתיים נוספות ביום (שעות בתעריף 125% ולא 150%).
- מכסה חודשית של עד 17 שעות נוספות בחודש לעובד במשרה מלאה. המכסה החודשית תרד בהתאמה לפי חלקיות המשרה של העובד.
- מעבר לתקרה המקסימלית, יש לשלם לעובד שעות נוספות בהתאם לחוק, ולא ניתן להמירן כשעות רגילות.
- מתווה שעון גמיש לא יחול על עובדים המועסקים תחת הסכם קיבוצי הכולל הסדר מיטיב לחישוב השעות הנוספות.
- שעות ההשלמה ייחשבו לצורך הפקדות סוציאליות.
- המעסיק רשאי לבחור אם להפעיל את מתווה השעון הגמיש בכפוף למגבלות שהוצגו לעיל.
|
|
|
.png?cache=1639913421100)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}