שתי תביעות קטנות שהתבררו לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מצביעות על נכונות בתי המשפט לקבל תביעות בעילה של הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות במקרים של "שיחות ספאם" אנושיות. העילה המקובלת והמוכרת יותר במצבי שיחות ספאם היא מכח "חוק הספאם", המעוגן בסעיף 30א לחוק התקשורת, אלא שבמצבים שבהם "שיחת הספאם" נעשית על ידי אדם בשר-ודם ולא באמצעות הקלטה, חוק הספאם אינו חל. בית המשפט ציין כי במצבים אלה ניתן לפנות לדיני הפרטיות, שאף מאפשרים פיצויים גבוהים יותר מחוק הספאם. נזכיר כי חוק הספאם חל גם על הודעה אלקטרונית, פקס והודעת מסר קצר (טקסט).
בענייננו, שתי התביעות הופנו כלפי חברת התקשורת הוט. בתביעה אחת ביקש התובע להתנתק משירותי החברה ולבטל את המנוי, ולאחר מכן קיבל 11 שיחות מנציגי מכירות שניסו לשכנעו שלא להתנתק. במקרה השני קיבל תובע אחר שלוש שיחות מנציגי החברה שניסו לשווק לו את חבילת הטריפל של החברה. בשני המקרים, בקשות הלקוחות לחדול מהשיחות ולהסיר את מספרי הטלפון של הנמענים מרשימות השיווק לא טופלו. בית המשפט ציין כי לעיתים קרובות שיחות אלה מתבצעות על ידי משווקים חיצוניים מטעם הוט, באופן שמאפשר לחברת הוט להתנער מהשיחות המטרידות לאחר מכן בקלות.
בפסקי דין אלה נקבע כי שימוש במספר הטלפון של אדם באמצעות התקשרות וניהול שיחות, שלא מרצונו והסכמתו, הוא הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. על פי בית המשפט, שיחת טלפון שיווקית אינה רק מפריעה, מציקה ומהווה חוסר נימוס והתעלמות מרצונו של האחר, אלא גם חודרת לתחומי הפרט ולרשות היחיד שלו. במקרים כאלה בית המשפט רשאי לחייב בפיצויים בגובה של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
הפניות: ת"ק 31446-11-20 סטרוקובסקי נ' הוט (7.5.2021); ת"ק 31756-11-20 ארז נ' הוט (30.6.2021)
.png?cache=1638180939152)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}