לפני ימים אחדים אישרו שרי האוצר של ה־ G20 את התוכנית למס חברות מינימלי של 15%, אשר יזמה ארצות הברית וזכתה לגיבוי של מדינות ה-G7 ולתמיכת ארגון ה-OECD. יוזמה זו נועדה להרתיע את החברות הגדולות ביותר בעולם מהעברת הרווחים שלהן למדינות שבהן חל שיעור מס נמוך מבלי שהדבר נתמך בפעילות כלכלית משמעותית באותה מדינה. על פי היוזמה החדשה המסתמנת, חברות שיתחמקו מתשלום המס במדינות זרות ישלמו אותו במדינת המוצא בה הן פועלות בפועל.
במסגרת ועידת ה-G20 שנערכה בראשית יולי, אישרו 130 מדינות את תמיכתן בתכנית וכן במיסוי פעילות התאגידים הרב-לאומיים הגדולים ביותר בעולם באמצעות שיטת מיסוי חדשה. בסמוך לאחר מכן הכריזו שרי האוצר של ה־G20, המייצגים את 19 המדינות בעלות הכלכלות הגדולות והצומחות במהירות הרבה ביותר בעולם (בהן ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, יפן, הודו, אינדונזיה, איטליה, מקסיקו, רוסיה, דרום אפריקה, ערב הסעודית, דרום קוריאה, טורקיה, בריטניה, ארצות הברית, האיחוד האירופי וספרד) על תמיכתם בתוכנית.
לרפורמה שני חלקים. החלק הראשון, המכונה PILLAR I, קובע מיסוי של תאגידי ענק בינלאומיים כמו אמזון, גוגל ואפל, על פי היקף העסקים שלהם בשווקים בהם הם פועלים, ולא רק במיקום הפיזי שבו הם רשומים. חלק זה יחול על 100 החברות הבינלאומיות הגדולות ביותר, ואולם בעקבות הסתייגות בריטניה יוחרגו בנקים ומוסדות פיננסים. ה-OECD העריך כי מדינות יוכלו למסות לא פחות מ-100 מיליארד דולר ברווחים שנתיים מחברות אלו (שהם עדיין רק חלק מהרווחים של אותם תאגידים בינלאומיים).
החלק השני, המכונה PILLAR II, קובע הטלת מס חברות מינימלי גלובלי של 15%, שימנע מחברות לפעול במקלטי מס ויפסיק את "המרוץ לתחתית" שהתנהל בעשורים האחרונים, במסגרתו מדינות הנמיכו את שיעורי המס החלים בהן כדי לנסות למשוך אליהן חברות. חלק זה של הרפורמה עורר ביקורת עזה במדינות שבהן נהוג מס חברות נמוך יותר, והן עדיין נחשבות מתנגדות להצעה, גם אחרי הדיונים של הימים האחרונים ב-OECD. בין המתנגדות, לפי הדיווחים: אירלנד, הונגריה, אסטוניה, קניה, ניגריה, פרו, סרי-לנקה, סיינט וינסנט וברבאדוס. יוזכר כי אירלנד משמשת מטה של חברות טכנולוגיה גדולות הפועלות באיחוד האירופי שבו היא חברה, גובה מס חברות של 12.5% ומעניקה להן הטבות מס רבות אחרות.
יישום התכנית צפוי כבר במהלך שנת 2023, והוא יהיה תלוי בצורה מהותית באכיפה של התכנית ברמה הלאומית-מדינתית. כבסיס לכך, מדינות יצטרכו לחוקק את דרישת המס החדשה. צדדים אחרים יוכלו לבקש הסכם רשמי כהסכם בין מדינות, במסגרת הליכי הסכמה הדדיים בין מדינות.
יוזכר כי במציאות הנוכחית, חברות יכולות להקים סניפים מקומיים במדינות שיש בהן מס חברות נמוך יחסית ולהכריז על רווחיהן שם. המשמעות היא שהן משלמות רק את המס המקומי, וזאת אף אם מקורם של הרווחים במכירות שנעשו מחוץ לאותה מדינה. חשוב לציין שמדובר בהתנהלות חוקית לחלוטין הנעשית בשגרה.
היוזמה החדשה מכוונת למנוע זאת בשני היבטים. ראשית, לחייב חברות לשלם מס בשיעור גבוה יותר במדינות שבהן הן מוכרות מוצרים או שירותים, במקום במדינות שבהן הן מכריזות על הרווחים שלהן. שנית, שיעור מס גלובלי מינימלי יעזור למדינות להימנע מלהתחרות זו בזו בשיעורי המס הנמוכים.
השלב הבא ליישום התכנית צפוי בסוף אוקטובר ברומא, עת יתכנסו נשיאים וסגני נשיאים של מדינות ה־G20 לדון בהיבטים נוספים של התוכנית. אנו נמשיך ונעדכן.
הפניות: Third Finance Ministers and Central Bank Governors meeting Communiqué 9-10 July 2021
|
|
|
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}