בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה באלו נסיבות יהיה מזמין אירוע, במקרה זה – חתונה, זכאי להחזר מקדמה ששילם, עקב ביטול האירוע על רקע מגבלות הקורונה. כיוון ששאלות מסוג זה התעוררו תדיר בתקופת הקורונה, בשלהי שנת 2020 חוקקה הכנסת את חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף קורונה החדש), התשפ"א-2020 (להלן: חוק החזר מקדמה). החוק נועד להתמודד עם השפעתן של ההגבלות שהוטלו על פעילות פרטית, ציבורית ועסקית, על חוזים בענף האירועים. בפרט, החוק יצר הסדר מיוחד לגבי חוזים שנכרתו לפני הטלת מגבלות הקורונה, בהתחשב בכך שהצדדים לחוזים לא צפו את מגפת הקורונה ואת השלכותיה.
אירוע מוגדר בחוק כאירוע משפחתי או אירוע פרטי אחר שמועדו המתוכנן היה מיום 12.3.2020 ואילך, והחוזה לגביו נכרת לפני מועד זה. החוק מורה כי במקרים שבהם לא התקיים אירוע במועד המקורי בשל מגבלות הקורונה, על הצדדים לנהל משא ומתן בתום לב לקביעת מועד חדש. אם האירוע בוטל שוב בשל הגבלות קורונה, על מפעיל אולם אירועים להשיב למזמין את כספי המקדמה בתוך חודש מהמועד החדש שבוטל, בניכוי הוצאות מיוחדות עד לתקרה של 2,000 ש"ח. על פי החוק, הוראותיו לא יחולו במקרה שבו הצדדים לחוזה הגיעו להסכמה אחרת ביניהם לעניין החזר מקדמה, אם ההסכמה היא מפורשת, נפרדת מהחוזה, ובכתב (להלן: החריג בחוק).
במקרה שהגיע לבית המשפט העליון נכרת חוזה ביום 29.12.2019 לעריכת חתונה באולם שמחות ביום 30.6.2020. המזמינים שילמו מקדמה על סך כ-20,000 ש"ח ומסרו שלוש המחאות דחויות בסך של כ-100,000 ש"ח. ואולם נוכח התפשטות נגיף הקורונה הסכימו הצדדים לדחות את האירוע ליום 25.8.2020. הצדדים תיקנו את החוזה באמצעות נספח שצורף לו על מנת לדחות את מועד קיום האירוע. ואולם גם הפעם לא ניתן היה לקיים את האירוע נוכח מגבלות הקורונה. כאשר ביקשו המזמינים לבטל את החוזה ולקבל לידיהם את המקדמה, סירבו לכך מפעילי אולם האירועים בטענה שיש לקבוע מועד חדש לאירוע.
ביום 1.1.2021 נכנס לתוקפו חוק החזר מקדמה והמזמינים הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט קבע כי החוק לא חל, כיוון שהצדדים הסכימו ביניהם על הסדר אחר, שהתנה על הוראות החוק לעניין ביטול האירוע והזכאות להחזר המקדמה – והסדר זה מתאים להגדרת החריג בחוק. גם בית המשפט המחוזי אישר הכרעה זו.
השופטת דפנה ברק-ארז ציינה בפסק דינה, בבית המשפט העליון, שמדובר בסוגייה בעלת חשיבות ציבורית – פרשנות דבר חקיקה שנועדה לתת מענה לבעיה רוחבית שהתעוררה בתקופת הקורונה ולהתוות מדיניות – ולכן נדרשה למקרה חריג זה של ערעור ב"גלגול שלישי". לעניין פרשנות החריג בחוק, שמתיר לצדדים להסכים ביניהם בנוגע להחזר המקדמה באופן שונה מהוראות החוק, נקבע בפסק הדין כי ההסכמה כאמור צריכה לעסוק באופן ממוקד בנושא של החזר מקדמה, להיערך בכתב, ולהינתן באופן עצמאי מהסכמות אחרות. במיוחד נקבע כי ראוי לפרש את החריג בחוק באופן מצמצם ולהקפיד הקפדה יתרה על התנאים המצברים הללו.
בית המשפט ציין בהנמקתו כי החוק נועד להיטיב עם מי שתכננו לערוך אירועים פרטיים ושמחות משפחתיות, ובכלל זה זוגות צעירים שביקשו להינשא, ונאלצו לדחות את האירוע או לבטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה. בית המשפט אף ציין כי מדובר בחוק צרכני מובהק, שבאיזון בין האינטרסים של מזמיני האירוע לבין אלה של בעלי האולמות, הוא שואף לשפר את מצבם של מזמיני האירוע, ולהגדיל את כוחם היחסי למול מפעילי האולמות, המחזיקים במקדמות ולעיתים קרובות בהמחאות דחויות.
לפיכך קבע בית המשפט כי אין מקום להורות לצדדים לנהל משא ומתן חדש לקביעת מועד חלופי לאירוע (בפרט כאשר כבר נקבע מועד חלופי ולא ניתן היה לקיים אירוע גם במועד זה, שכן החוק מחייב ניסיון אחד בלבד לתאם מועד חלופי). בנוסף, נקבע כי אין לראות בהסכמת הצדדים לדחיית האירוע הסכמה מפורשת, הנפרדת מכל הסכמה אחרת, המחייבת לעניין החזר המקדמה, כפי שדורשת לשון החוק, משום שבמקרה זה ההסכמה צורפה כנספח, התייחסה אך ורק למועד הנדחה, והפנתה לחוזה העיקרי. בנוסף, ההסכמה לא עסקה ישירות בהחזר המקדמה. בית המשפט העליון החזיר אפוא את הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות על מנת שיקבע את היקף המקדמה שיש להחזיר למזמינים ולדון באפשרות לפסוק פיצויים.
הפניות: רע"א 1389/22 ברוך נ' ג.י. על הים אחזקות בע"מ (25.4.2022).
לניוזלטר קודם בנושא דיני חוזים וקורונה לחצו
כאן
_3.png?cache=1652091574246)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}