תזכיר חוק חדש מבקש להקים מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים ממריאים ונוחתים בישראל במסגרת רשות המיסים ("המרכז"), וזאת בדומה למדינות אחרות רבות בעולם. המרכז יקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים המבקשים להיכנס או לצאת מישראל, כפי שיתקבלו מחברות התעופה. הנתונים שייאספו במאגר כוללים, בין היתר, שם, אזרחות, מגדר, תאריך לידה, מקום לידה, סוג תעודת הזיהוי, מספר תעודת הזיהוי וכן מקום ומועד הנפקתה ופקיעתה, מדינת אזרחות, כתובת, כתובת דוא"ל, מספר טלפון, מידע על הכרטוס ועל התשלום, על מסלול הנסיעה, על סוכן הנסיעות, על סטטוס המסע של הנוסע, לרבות אישורי הגעה, עלייה למטוס, והתייצבות או אי התייצבות לטיסה, נמל מוצא ונמל יעד, תאריכים וזמני נחיתה והמראה, מספר טיסה, מידע על כבודה, מספר המושב, ומידע על שייכות למועדון חברת התעופה, כגון שימוש בהטבות.
אלו ונתונים נוספים מוגדרים נתוני API – Advanced Passenger Information ונתוני PNR – Passenger Name Record, והם נאספים בשגרה על ידי חברות התעופה למטרת הטסת הנוסע. בדברי ההסבר צוין כי נוסח החוק המוצע אינו מטיל על חברות התעופה חובות לאסוף מידע על נוסעים באופן מיוחד עבור המאגר אלא רק למסור מידע הנאסף על ידן ממילא וליידע את הנוסעים על כך. על מנת לאכוף את הוראות החוק המוצע, על חברות תעופה זרות למנות בישראל נציג מורשה מטעמן בקשר עם החוק. הפרת החובות המוטלות על חברות התעופה עשויה לגרור עיצומים כספיים.
החלטה 2178 של מועצת הביטחון של האו"ם, משנת 2014, קבעה כי המדינות יחייבו את חברות התעופה הפועלות בשטחן למסור נתוני API לרשויות הלאומיות המתאימות, לצורך מאבק בטרור. החלטות מאוחרות יותר קבעו כי המדינות יאספו וינתחו מידע מסוג API, וכן יקימו גופי איסוף וניתוח מידע PNR בהתאם לסטנדרטים של ארגון התעופה הבינלאומי ICAO, במטרה להיאבק בפשיעה מאורגנת ובטרור. כיום, מדינות כגון ארה"ב, כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, יפן וקנדה, אוספות ומשתמשות בנתוני PNR ו-API לצורך מאבק בטרור, בפשיעה חמורה, בהגירה בלתי חוקית, לשם התחקות אחר מחלות מסוכנות דוגמת הקורונה, לחיזוק אבטחת התעופה האזרחית ולשיפור מערך ביקורת הגבולות. עם הזמן השתרשו תכליות השימוש במאגרי מידע אלה, אופני השימוש בהם, ונורמות של העברת המידע בין מדינות. ואולם מדינת ישראל אינה מקבלת או מנתחת כשגרה נתוני API ו-¹PNR. כתוצאה מכך, גופי האכיפה והביטחון נתקלים לראשונה בנוסע במעמד ביקורת הגבולות, עם נחיתתו בנמל התעופה בן-גוריון. תזכיר החוק החדש, תוצר של החלטות ממשלה ושל המלצות צוות בינמשרדי, מבקש לתקן מצב זה.
אמנם, ניהול מאגר עם נתונים רגישים על נוסעים כרוך במידה מסוימת בפגיעה בפרטיות. על כן התזכיר קובע מנגנונים לאיזון תכליות החוק עם הזכות לפרטיות, בהם חובת יידוע של הנוסעים על איסוף המידע, שתוטל על חברות התעופה, דרישות אבטחת מידע, וכן הגבלת ההרשאות לגישה למאגר. כך, הגישה למאגר תינתן לעובדי המרכז הייעודיים ולרשויות המורשות בלבד, בהתאם להרשאות ולמגבלות מפורטות, ועיבוד המידע ייעשה לטובת המטרות המנויות בחוק בלבד. במרכז אף ימונה ממונה על הגנת פרטיות שתפקידיו מוגדרים בנוסח החוק המוצע וכן ממונה פניות הציבור. המידע יעבור הליכי הסתרה ממוכנים בתוך 6 חודשים במטרה למנוע זיהוי נשוא המידע באופן מובהק, ויימחק לאחר 60 חודשים. כמו כן, לנוסע תהיה זכות עיון במידע שנאסף לגביו. הרשות להגנת הפרטיות, וכן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יפקחו על יישום החוק והשמירה על פרטיות הנוסעים.
עם זאת, ראוי לציין כי במסגרת מטרות השימוש במאגר הוספה גם מטרה שאינה מקובלת בחקיקה דומה בעולם, בדבר מניעה וסיכול של עבירות פליליות חמורות המנויות בתוספת לתזכיר החוק, כגון עבירות סמים, מין וגרימת מוות. רשויות מורשות לגישה למאגר המידע או למידע מעובד מתוך המאגר (לפי סוג הרשות וסוג העניין) כוללות את שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. נוסח החוק המוצע אף קובע מנגנון החלפת מידע דומה עם מדינות אחרות, על בסיס הסכמים בינלאומיים שייחתמו.
___________
¹ יצוין, כי על פי סעיף 8 לחוק הכניסה לישראל, קצין ביקורת הגבולות או בקר גבולות רשאים לדרוש את רשימת האנשים הנמצאים בכלי הטיס. על פי החוק, "הרשימה תפרט את הפרטים שקבע שר הפנים בתקנות לפי חוק זה", אלא שתקנות כאמור לא הותקנו מעולם.
הפניות: תזכיר חוק סמכויות לאיסוף ואבחון נתוני נוסעים הנכנסים ויוצאים מישראל, התשפ"ב-2022
|
|
|
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}