במסגרת פרויקט ה-(BEPS) Base Erosion and Profit Shifting, ארגון ה-OECD פועל בשנים האחרונות כדי להילחם בשחיקת בסיס המס של תאגידים רב-לאומיים בשל הסטת רווחים למדינות בהן משטרי מס מקלים. פעילות הפרויקט פוצלה לכמה קבוצות עבודה ולכל קבוצה הוגדרה משימה. אחת המשימות היא Action13, שעניינה כללי התיעוד והדיווח הנדרשים מאותם תאגידים רב-לאומיים.
כחלק ממאמצי רשות המיסים לעמוד בסטנדרט ה-OECD פורסם בחודש יולי החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 261), התשפ"ב–2022 (להלן: "החוק" או "תיקון 261 לפקודה"). החוק מאמץ את כללי התיעוד והדיווח שקבע ה-OECD בתחום מחירי העברה, הכוללים סוגי דיווח חדשים שיחולו על חברות ישראליות החברות בתאגיד רב-לאומי.
תיקון 261 לפקודה חוקק על רקע העלייה ביכולתן של קבוצות רב-לאומיות לנצל שיעורי מס במדינות שונות כדי לקבוע מחירי עסקאות ותנאיהן באופן שישולם המס המינימלי, ועל רקע ההסדרה הבין-לאומית הקובעת כללי תיעוד ודיווח.
בהתאם לכך, מטרת החוק היא לעדכן את חובות התיעוד והדיווח שחלות על נישומים המשתייכים לקבוצה רב-לאומית - קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר, שאחת מהן תושבת חוץ, ושמתקיימים ביניהן יחסים מיוחדים. זאת, במטרה לייעל את הליכי הפיקוח והבקרה בתחום.
במסגרת התיקון נוספו לפקודת מס הכנסה שני סעיפים: 85ב ו- 85ג. סעיף 85ב דן בחובת התיעוד החלה על נישום שהוא צד לעסקה ומשתייך לקבוצה רב-לאומית וסעיף 85ג דן בדיווח של ישות שהיא חברת האם הסופית בקבוצה רב-לאומית.
נוכח תיקון 261 לפקודה עודכנו התקנות שהיו קיימות ערב התיקון, ומנגנון יישום הסעיפים החדשים נקבע במסגרת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק)(תיקון), התשפ"ב-2022 ("התקנות החדשות"), אשר פורסמו בחודש ספטמבר. ההוראות החדשות יאפשרו לרשות המיסים לקבל מידע רחב יותר על תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל ועל פעילותם בעולם.
כידוע, עסקה בינלאומית בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים כפופה להוראות סעיף 85א לפקודה והיא צריכה להיות בתנאי שוק. כדי לקבוע אם מחיר העסקה אכן בתנאי שוק, על הנישום לערוך עבודת חקר שתשווה את מחיר העסקה הנבחנת למחירי עסקאות דומות ועל פי דרישת פקיד השומה יהיה על הנישום להמציא עבודה זו.
להלן עיקר העדכונים להוראות הקיימות ערב התיקון, אגב חקיקת תיקון 261 לפקודה והתקנות החדשות:
- נישום שהוא צד לעסקה בינלאומית מחויב להגיש לפקיד השומה, על פי דרישתו, עבודת חקר שוק בתוך 30 ימים ולא בתוך 60 ימים כפי שהיה ערב התיקון.
- עבודת חקר השוק תכלול גם את תיאור המבנה הארגוני של הנישום, לרבות חלוקה לתחומי פעילות והסבר מפורט על בעלי תפקיד ומיקום גיאוגרפי של אלו שאליהם כפוף הנישום.
- עבודת חקר השוק תכלול רשימת מתחרים עיקריים של הנישום.
- אם מחזור העסקאות של הקבוצה הרב-לאומית בשנה שקדמה לדיווח עולה על 150 מיליוני ש"ח, על הנישום לכלול גם סקירה של הקבוצה הרב-לאומית, לרבות:
- מבנה האחזקות של הקבוצה הרב-לאומית
- תיאור כללי של עסקי הקבוצה
- מידע לגבי הנכסים הבלתי-מוחשיים של הקבוצה הרב-לאומית
- מידע אודות פעילות המימון בקבוצה הרב-לאומית
- פירוט מדיניות הקבוצה הרב-לאומית בהתאם לכללי המס והחשבונאות החלים עליה
- ישות אם סופית, כהגדרתה בסעיף 85ג שנוסף לפקודה, תצהיר על כך בטופס ייעודי.
- ישות אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על 3.4 מיליארדי ש"ח, תגיש דוח אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה בה היא פועלת לכל שנת מס וזאת תוך שנה מתום שנת המס.
- ישות אם סופית אשר לא תגיש דוח כאמור, יראו אותה כאילו הפרה חובת דיווח לפי סעיף 131 לפקודה.
ניתן לראות כי בשל הוראות תיקון 261 לפקודה והתקנות החדשות נוספו לדוח השנתי דרישות דיווח נוספות באשר לעסקאות הבינלאומיות וכן באשר לפעילות הבינלאומית של קבוצה רב-לאומית הפועלת גם בישראל. אם לא די בכך, התקצר משמעותית המועד בו על החברה הנישומה בישראל להמציא מידע זה לרשות המיסים.
|
|
|
_0.png?cache=1667828310333)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}