בית המשפט המחוזי מרכז דחה את תביעתה של מובייל פור לס בע"מ נגד פלאפון תקשורת בע"מ ואקסל טלקום בע"מ על סך של כ-8 מיליון ש"ח. במוקד התביעה עמדה הטענה כי בשנת 2011 הנתבעות ערכו ביניהן הסדר כובל בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח -1988, שמטרתו הייתה להוציא את התובעת משוק המכירה וההתקנה של מכשירי סלולר קבועים לרכב מסוג Alcatel cp-100.
בבסיס התביעה עמדו שתי סוגיות משפטיות מרכזיות: הראשונה, האם חברה פרטית (התובעת) הייתה רשאית לנצל את "רפורמת ניתוק הזיקה" בעולם הסלולר, שפורסמה על ידי משרד התקשורת בשנת 2009, ולמכור מכשירים קבועים לרכב ללקוחות פלאפון, שעה שבעליה מחזיק בחברה נוספת המשמשת אחד המשווקים המורשים הגדולים של פלאפון. השנייה, האם אי אספקת המכשירים הקבועים לרכב שהוזמנו על ידי התובעת, אשר הובילה לקריסת פעילותה הכלכלית, הייתה תולדה של הסדר כובל בין פלאפון לאקסל, שפיתחה ושיווקה את המכשירים.
במועדים הרלוונטיים לתביעה, אקסל הייתה היבואן הבלעדי של מכשיר האלקטל, אשר יוצר בשיתוף פעולה עם פלאפון ועבורה. התובעת היא חברה פרטית המוחזקת על ידי בעל מניות יחיד, אשר החזיק באופן מלא גם בחברת החזקות אשר שימשה אחד המשווקים המורשים הגדולים של חברת פלאפון. בשנת 2011 התקשרה התובעת עם חברת אקסל בהסכם לרכישת מכשירים קבועים לרכב מסוג אלקטל, בו נקבע כי התובעת זכאית לבלעדיות לתקופה, וראשוניות, באספקת המכשירים.
כידוע, בשלהי שנת 2009 פרסם משרד התקשורת את "רפורמת ניתוק הזיקה", לפיה על חברות הסלולר היה לנתק את הזיקה (שהייתה נהוגה עד אז) בין רכישת ציוד קצה לבין הזכות לקבל הטבות בשירותי הסלולר מאותה חברה, במטרה להקל על מעבר של לקוחות מחברת סלולר אחת לאחרת. על פי פסק הדין, התובעת ביקשה לנצל את הרפורמה על ידי רכישת ציוד קצה ומכירתו בשוק החופשי ללקוחות קצה. מאחר שלתובעת הייתה גישה ללקוחות פלאפון באמצעות חברה אחות, היא התכוונה לרכוש את מכשירי האלקטל מחברת אקסל ולמכור אותם ללקוחות פלאפון, כך שאלה שירכשו ממנה את המכשיר יוכלו, בהתאם לרפורמה, לקבל זיכוי מלא מחברת פלאפון וכך לא יספגו את עלות הרכישה.
במסגרת התביעה טענה התובעת כי פעילותה הצליחה מאוד, וכי פלאפון, שלא ראתה תחרות זו בעין יפה, לחצה על חברת אקסל לא למכור לתובעת מכשירים נוספים מסוג אלקטל, וכי התנהלות זו של פלאפון ואקסל היא בבחינת הפרת חוזה, מנוגדת לחוק התחרות, גרמה לקריסת פעילותה, ובכך מנעה ממנה רווחים המוערכים בכ-8 מיליון ש"ח.
במסגרת פסק הדין, ולצורך הכרעה בסוגיה הראשונה, ערך בית המשפט הבחנה בין "מפיץ", "משווק" ו"סוכן", והחובות החלות על כל אחד מהם. פסק הדין קבע כי מעמדה של חברת ההחזקות היה של "סוכן", וכי ניצול התשתית הארגונית והמסחרית שהועמדה לה על ידי פלאפון מתוקף היותה משווקת מורשית שלה, לטובת פעילותה האחרת של התובעת, נעשה שלא כדין, תוך גרימת נזקים לפלאפון.
עוד נקבע כי התובעת לא פעלה כחברה פרטית תמימה, אלא יצרה בפני הלקוחות מצג שווא לפיו המכירה של מכשיר האלקטל מתבצעת בשמה של פלאפון, תוך החצנת עלות מכשיר האלקטל שהתקינה על כתפי פלאפון, בעוד הרווח ממכירתו נותר בידיה של התובעת בלבד.
בסוגייה המרכזית והעיקרית קבע בית המשפט כי בין הנתבעות לא נערך כל הסדר כובל, וכי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי פלאפון הפעילה לחצים כלשהם על אקסל. ממילא נקבע כי גם אם הופעלו לחצים כאלה (ולא נקבע שהופעלו), הרי שאקסל לא נכנעה להם, והייתה מוכנה לספק לתובעת את המכשירים לו זו הייתה מבצעת הזמנה ועומדת בהוראות ההסכם שבין הצדדים. בית המשפט אף דחה את טענות התובעת ביחס לשימוש לרעה של הנתבעות בכוחן המונופוליסטי וחייב את התובעת בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח הוצאות משפט לנתבעות.
אקסל טלקום בע"מ יוצגה על ידי עורכי הדין ירון רוסמן ועמית נוימן ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'.
הפניות: ת"א 30362-10-17 מובייל פור לס בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ (18.1.2022).
.png?cache=1644158244082)
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}